בש"פ 2008/03 אמיר עזאקי נ. מדינת ישראל

1.לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת ג. לוי) אשר הורתה על מעצר העורר עד תום ההליכים נגדו.

2.העורר, כיום חיל בשירות חובה, מואשם בחבלה בכונה מחמירה ובנשיאת סכין. על רקע מריבה בין המתלונן לעורר, הגיע המתלונן לבית בו שהה העורר וביקשו לצאת החוצה כדי שיפגשו לברר את המחלוקת ביניהם. העורר הסכים ויצא למקום המפגש כשברשותו סכין. בהגיעם למקום, יצאו השנים ממכוניותיהם והחלו להתווכח, ובמהלך הויכוח שלף העורר את הסכין ודקר את המתלונן בביטנו. כתוצאה מהדקירה נגרם למתלונן פצע עמוק בבטנו אשר הצריך אשפוז בבית חולים למשך יומיים.

3.בית המשפט המחוזי החליט לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. הוא מצא כי ישנן ראיות לכאורה לביסוס האישום נגדו וכי קימת עילת מעצר בעניינו נוכח מסוכנותו. הוא שקל אפשרות של חלופת מעצר אך דחה זאת לאחר שמצא כי מסוכנותו של העורר, על רקע העבירות בהן הוא מואשם, ועל רקע הרשעה פלילית קודמת בעבירת אלימות, אינה מתיישבת עם שחרורו. כן ציין בית המשפט כי קים חשש

משיבוש הליכי משפט משהמתלונן הביע פחד להעיד והעדים כולם מכירים זה את זה ומתגוררים בקרבת מקום.

4.בעררו, התמקד בא כוח העורר בשאלת חלופת המעצר. הוא טען כי מדובר בבחור צעיר בן 20 המשרת עתה בשירות חובה בצה"ל ותיפקודו בצבא תקין על פי כל קנה מידה. הוא עמד על נסיבותיו האישיות הקשות וביקש לראות בארועים נשוא האישום משום חריג באורח חייו של העורר וציין כי ניתן למצוא חלופת מעצר במקום מרוחק ממקום מגוריו של העורר, שם ארעו מעשי העבירה ולבודדו בדרך זו מהמתלונן ומשאר העדים העשויים לקחת חלק במשפט. כן ביקש כי בית המשפט ישקול החלת חלופת מעצר במסגרת הצבא, בהתחשב בכך כי העורר משרת עתה בצבא ומתפקד כראוי.

המדינה מתנגדת לשחרור העורר מפאת מסוכנותו.

5.לבקשת בא כוח העורר הוריתי על הגשת תסקיר מעצר בעניינו, המונח עתה בפני בית המשפט.

6.נתתי דעתי למכלול נסיבות הענין ובאתי לידי מסקנה כי אין מנוס מדחיית הערר ומהשארת העורר במעצר עד תום ההליכים. אין חולק על קיומן של ראיות לכאורה לכך שהעורר, במסגרת עימות עם המתלונן, דקר אותו בסכין בבטנו וגרם לו לפציעה רצינית. הוא הצטייד בסכין לקראת המפגש עם המתלונן, בהניחו כי הוא עשוי לעשות בו שימוש. עבירות האלימות תוך שימוש בנשק קר הן חמורות ומעידות מעצם טיבן על מסוכנות רבה. בית משפט זה כבר עמד לא אחת על הצורך לא רק להחמיר בעונשי נאשמים המורשעים במעשי אלימות תוך שימוש בנשק קר, אלא גם להורות, דרך כלל, על מעצרם כדי להגן על הציבור מפני מסוכנותם. אמת הדבר, גם בעבירות אלה יש לעולם לבחון את הנסיבות המיוחדות של המקרה כדי להסיק מתוכן האם אפשר, וחרף חומרת המעשה, עדיין קימים טעמים המצדיקים, באיזון כולל, החלת חלופת מעצר אשר תתן מידה של הגנה לציבור ותפגע פחות בחירותו האישית של הנאשם (בש"פ 2206/99 פרדו נ' מדינת ישראל ).

7.בענייננו, לאחר בחינת כל היבטי הענין, אין מנוס ממעצר העורר, ולא ניתן להפעיל חלופת מעצר אשר תספק את ההגנה הנדרשת לשלום הציבור ממסוכנותו.

מעבר לעבירות האלימות תוך שימוש בנשק קר, בהן הוא מואשם בתיק שלפנינו, קיימת לחובת העורר הרשעה קודמת מיום 23.12.01 בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש בגינה נגזר עליו עונש מאסר על תנאי. קיומה של הרשעה בעבירת אלימות קודמת מלפני זמן לא רב מצביעה על קו של התנהגות אלימה המאפיין את העורר ושוללת טענה אפשרית כי דקירת המתלונן בענייננו היוותה ארוע יוצא דופן וחריג בהתנהגותו. יתר על כן, העבירות נשוא ענייננו נעברו בעוד עונש מאסר על תנאי בגין העבירה הקודמת תלוי על צווארו של העורר, ולא היה בכך כדי להרתיעו.

תסקיר המעצר שהוגש בענייננו של העורר מתאר בפירוט את קשייו הנפשיים ומצוקתו, אולם בסופו לא מצוייה המלצה לחלופת מעצר, משהשירות מתקשה להעריך את רמת המסוכנות להישנות מקרים דומים בעתיד.

בשלבי הדיון בבית המשפט המחוזי נבחנה האפשרות להפעיל חלופת מעצר בעניינו של העורר במסגרת היחידה הצבאית בה הוא משרת. הצבא נתבקש להודיע אם יהא נכון להסכים להחלת חלופת מעצר במסגרתו. עמדת הצבא, כעולה ממכתב מפקדת פרקליט צבאי ראשי, היא כי אין להחזיר חיל לשירות הצבא כל עוד תלוי נגדו כתב אישום (מכתב מיום 16.2.03). על פי מדיניות זו, נשללת חלופה כזו גם מקום שמפקדו הישיר של הנאשם מסכים לקבלו ליחידה במסגרת חלופה תחת פיקוחו. עמדת הצבא מוסברת על רקע הקושי המערכתי העלול להיווצר בהחלת חלופת מעצר במסגרת יחידה צבאית פעילה, וכן נוכח העדר אמצעי פיקוח מתאימים וקיום עומס המטלות המונחות על כתפי החיילים והמפקדים. מדיניות הצבא באה לידי ביטוי בנוהל של האלוף, ראש אכ"א, המורה ליחידות הצבא כי מתקני צה"ל אינם מתקני כליאה ולכן אין לקבל בקשות חיילים להשתחרר בחלופות מעצר במסגרת יחידתם הצבאית, ואין למפקדי היחידות סמכות להביע הסכמה להסדרים של חלופות מעצר ביחידה. בהינתן מדיניות זו, לא ניתן להחיל חלופת מעצר בעניינו של העורר במסגרת היחידה הצבאית בה הוא משרת.

8.לאור מכלול היבטי הענין, אין מקום לשחרור העורר בחלופת מעצר נוכח מסוכנותו ולכן דין הערר להידחות.

יוער לבסוף, כי מתסקיר קצין המבחן עולה כי העורר סובל ממצב של מצוקה אישית בכלא ולדבריו ירד במשקלו בכ-25 ק"ג. ראוי כי רשויות בית המעצר יתנו דעתם לענין זה ויבחנו את מידת הצורך בהפניית העורר לטיפול רפואי אם ובמידה שהדבר יידרש.