פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ 2041/22
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
4. פלוני
5. פלוני
בקשה שלישית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי
(סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
כ"ו באדר ב התשפ"ב (29.3.2022)
בשם המבקשת:
עו"ד מיכל קליין
בשם המשיב 1:
עו"ד איתמר סיוון
בשם המשיב 2:
עו"ד עלי אבו לבן
בשם המשיב 4:
עו"ד ליאורה גלאובך
בשם המשיב 5:
עו"ד ניל סיימון
החלטה
בעניינם של משיבים 1, 2, 4, 5
1.
ענייננו בבקשה שלישית להארכת מעצרם של המשיבים 1, 2, 4, ו-5 להלן יחד: המשיבים ) לפי
סעיף 62
לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. יצוין למען הסדר, כי בקשה להארכת מעצרו של משיב 3 אף היא תלויה ועומדת ותידון במועד קרוב.
2.
ביום 6.1.2021 הוגש כתב אישום נגד המשיבים. האישום הראשון והעיקרי בכתב האישום מתאר אירוע של אונס קבוצתי, ומייחס למשיבים כולם עבירות של מעשה סדום ואינוס. על פי עובדות כתב האישום, בין המתלוננת למשיב 1 הייתה היכרות קודמת והם קבעו להיפגש ביום 10.6.2020. השניים הגיעו לדירתו של המשיב 3, כאשר יתר המשיבים נכחו בה. בהיותם בדירה נכנסו המתלוננת ומשיב 1 לאחד החדרים וקיימו יחסי מין בהסכמה. לאחר מכן המשיב 1 יצא מהחדר והמתלוננת נותרה ערומה על המיטה. בשלב זה נכנס המשיב 2 לחדר, ושאל אם תסכים לקיים עמו יחסי מין; המתלוננת סירבה. לאחר שהמשיב 1 שב אל החדר, המשיב 2 ביקש את רשותו של המשיב 1 "לעשות סיבוב" על המתלוננת; המשיב 1 השיב בחיוב, בשעה שהמתלוננת הביעה התנגדות. תוך כדי המתואר נכנסו שאר המשיבים לחדר, יחד עם אחר שזהותו אינה ידועה. בעוד כל המשיבים והאחר בחדר, המשיבים 5-2 והאחר ביצעו במתלוננת מעשי אינוס ומעשי סדום, כאשר המשיב 1 מתעד את האירוע בטלפון הנייד ומעודד את האחרים בקריאות גנאי כלפי המתלוננת.
כתב האישום מונה שני אישומים נוספים. האישום השני מייחס למשיבים 1, 3, 4 ו-5 עבירה של הספקת סם מסוכן; נטען שבמהלך השבועיים שלאחר האירוע נושא האישום הראשון, אלה סיפקו למתלוננת סמים מסוגים שונים. האישום השלישי מתייחס לאירוע נוסף שאירע במהלך אותם שבועיים, שבו על פי הנטען ביצע הנאשם 1 מעשה סדום נוסף במתלוננת ותקף אותה.
3.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים. ביום 22.2.2021 התקיים דיון לפני בית המשפט המחוזי בו הסכימו באי-כוחם של המשיבים 1, 3, 4, ו-5 לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, וביקשו כי בית המשפט יורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינם. בית המשפט אמנם הורה כך. בהמשך לכך, ביום 17.3.2021 הסכים בא-כוח המשיב 2 למעצרו עד לתום ההליכים ובית המשפט המחוזי נתן החלטה בהתאם.
תסקירי המעצר בעניינם של המשיבים 1, 3, 4 ו-5 הוגשו ביום 4.4.2021 ו-6.4.2021; שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרורו של מי מהמשיבים, תוך שעמד על כך שהמשיבים מפגינים התנהגות מינית בעייתית וקיימת רמת סיכון להתנהגות פורצת גבולות מצידם. התסקירים כולם הפנו למצבה של המתלוננת, שמסרה כי מאז האירוע היא חווה התקפי חרדה והביעה חשש לפגיעה בה מצד המשיבים ויראה משחרורם ממעצר. ביום 8.4.2021 הסכימו באי-כוח המשיבים 1 ו-5, ולאחר מכן ביום 11.4.2021 גם באת-כוחו של המשיב 4, למעצרם עד תום ההליכים, תוך שמירת זכותם לפנות בבקשה לעיון חוזר לאחר שהמתלוננת תסיים להעיד. בא-כוח המשיב 3 מצידו הסכים למעצרו עד לתום ההליכים תוך שמירת זכותו לפנות בבקשה לעיון חוזר אם ימצא לנכון. מאז הוארך מעצרם של כל החמישה פעם אחת בהסכמה, ופעם נוספת בהחלטה מנומקת (בש"פ 8845/21, השופט ג' קרא ). כעת כאמור מבוקשת הארכת מעצרם בפעם השלישית.
4.
בדיון שהתקיים לפניי טענה באת-כוח המדינה כי מסוכנותם של המשיבים נלמדת מכתב האישום, המתאר אונס קבוצתי מכוער ואכזרי; עוד ציינה כי המתלוננת טרם סיימה להעיד וכי העדות דורשת ממנה תעצומות נפש כפי שניכר במהלך עדותה. באשר להתקדמות ההליך, באת-כוח המדינה ציינה כי חקירתה הראשית של המתלוננת הסתיימה, וכעת קבועים חמישה מועדי הוכחות לחודשים אפריל ומאי לצורך חקירתה הנגדית.
באי-כוח המשיבים כולם עמדו על כך שהדיונים התארכו בגלל התנהלותה של המתלוננת, כאשר היא לעתים יוצאת מישיבות ההוכחות באמצע הדיון כרצונה, מבקשת לבטל דיונים לפי צרכיה, וכיוצא באלה. באי-כוח המשיבים הוסיפו שעל אף שקבועים חמישה מועדי הוכחות בתוך תקופת ההארכה, הם סבורים שסיום חקירתה הנגדית של המתלוננת אינו נראה באופק, וזאת בשים לב לכך שבתיק ישנם חמישה נאשמים ולכל אחד מהם הזכות לחקור חקירה נגדית את המתלוננת; ויש לקחת בחשבון לדבריהם גם את העובדה שלאחר סיום חקירתה ישנה עוד שורה ארוכה של עדים שיידרשו להעיד בטרם יוכרע התיק. לטענת באי-כוח המשיבים, התוצאה היא שהמשיבים נפגעים וחירותם נשללת מהם תקופה ארוכה ביותר, על אף שאין חולק שהימשכות ההליכים אינה תלויה בהם. נוסף על הטענות בדבר הימשכות ההליכים, העלו באי-כוח המשיבים טענות שונות בדבר אמינותה של המתלוננת; נסיבותיהם האישיות של המשיבים; והעובדה שתסקירים שניתנו ביחס אליהם ישנים ולא עדכניים. בפרט, נטען כי אין לייחס משקל לאמור בתסקירים בנוגע למצבה הנפשי של המתלוננת, שכן ניכר שהיא כיום מעידה בביטחון ואינה מפגינה חשש מהמשיבים. עוד נטען שנסיבותיו של התיק אינן חמורות עד כדי שאין להביא בחשבון חלופת מעצר. לנוכח כל האמור טענו באי-כוח המשיבים שהשתנתה נקודת האיזון, וכי יש מקום לשקול את שחרור המשיבים לחלופת מעצר, ולמצער להורות על עריכת תסקירים עדכניים.
בתשובתה, באת-כוח המדינה עמדה על כך שמטבעה של מתלוננת בעבירות מין, שהיא חווה קושי רב במסירת העדות, והוא בא במקרה זה לידי ביטוי בהפסקת העדות במהלך ניהול ההליך; אך מאז שהמתלוננת חזרה להעיד היא מגיעה להעיד באופן רציף וההליך מתנהל כסדרו. עוד הוסיפה באת-כוח המדינה כי בעניינו של המשיב 3 (שהדיון בבקשה להארכת מעצרו יתנהל כאמור בנפרד), התקבל תסקיר עדכני בתאריך 13.2.2022 שבו מסר שירות המבחן כי משיחה עם המתלוננת עולה שהיא ממשיכה להיות נתונה להתקפי חרדה ועודנה חוששת מהמשיבים, ועל כן אין לשעות לטענות המשיבים שלפיהן חלוף הזמן הפיג את חששה של המתלוננת מפניהם.
5.
לאחר שעיינתי בכתובים והקשבתי ברוב קשב לטיעוני באי-כוח הצדדים, הגעתי לכלל דעה שדין הבקשה להתקבל. למשיבים כולם מיוחס אונס קבוצתי. האירוע הוא חמור מאין כמותו כפי שהוא מתואר בכתב האישום; וגם אם יש חמורים ממנו, אין לשעות לטענה שהועלתה בדיון שלפיה נסיבות התיק אינן חמורות במיוחד ואינן מצדיקות את מעצרם של המשיבים. המסוכנות נלמדת מן המעשים, ואף עולה מן התסקירים שהוגשו בעניינם של המשיבים, ואין צורך להכביר במילים. באשר לטענות בדבר הימשכות ההליכים, הגם שהיה עיכוב מסוים בשמיעת עדותה של המתלוננת בתחילת הדרך, ההליך כיום מתנהל כסדרו, חקירתה הנגדית של המתלוננת נמצאת בעיצומה ויש לקוות שתסתיים בתוך המועדים הקבועים; ואם לא, מצופה מבית המשפט המחוזי שיקבע דיונים נוספים בטווח הזמן הקרוב על מנת לסיים את העדות מהר ככל הניתן. מכל מקום, יש לאפשר למתלוננת להעיד בחופשיות וללא מורא. כפי שנפסק לא פעם בבית משפט זה, ישנו חשש מובנה ששחרורם ממעצר של נאשמים בעבירות מין ישפיע על מצבה הנפשי של המתלוננת ויפגע ביכולתה להעיד באופן חופשי ( ראו מני רבים: בש"פ 8843/21 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 12 (24.1.2022); בש"פ 6958/19 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 13 (30.10.2019)). כפי שעולה מהתסקיר העדכני בענייננו של המשי ב 3, המתלוננת עודנה חוששת מאוד מהמשיבים ומתמודדת עם השלכותיו של האירוע על מצבה הנפשי. במצב דברים זה, איני סבורה שנקודת האיזון השתנתה לעת הזו. כאשר תסיים המתלוננת את עדותה יוכלו המשיבים לפנות בבקשות מתאימות לבית המשפט המחוזי, זאת כמובן מבלי לנקוט עמדה ביחס לסיכוייהן של בקשות כאלה ככל שיוגשו.
6.
סוף דבר, הבקשה מתקבלת, ומשכך אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים 1, 2, 4 ו-5 ב-90 ימים, החל מיום 4.4.2022 או עד למתן פסק דין ב - תפ"ח 10047-01-21 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.
ניתנה
היום, כ"ט באדר ב התשפ"ב (1.4.2022).
ש ו פ ט ת