החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 2299/06 מדינת ישראל נ. ארתור בסטיקאר

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצרבקשה להארכת מעצר בהליך פלילי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט הפריד בין המשיבים והחליט להאריך את מעצרו של המשיב 1 ב-90 ימים מיום 24.3.2006 או עד מתן פסק דין בבית המשפט המחוזי. נקבע כי הראיות נגדו הסתיימו והתיק קבוע להשלמת טיעון, ולכן ניתן להעריך שהדיון יסתיים בתקופה המבוקשת. מסוכנותו הלכאורית ונקודת האיזון לגביו שונות מאלה של המשיב השני.

העובדות

המשיב 1 מיוחס לו כי הוא המוח מאחורי תכנון שוד. הראיות בעניינו הסתיימו, והתביעה הגישה סיכומים. התיק נקבע להשלמת טיעון בעל-פה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב 1 בתקופה של 90 ימים או עד מתן פסק דין בעניינו?

הלכות

  1. 1

    יש להבחין בין מידת המסוכנות והאיזון של משיבים שונים בהליך מעצר, ובמקרה זה נקודת האיזון לגבי המשיב 1 שונה מזו של המשיב השני.

    ״נקודת האיזון לגבי משיב זה שונה מאשר במקרה של המשיב השני ומסוכנותו הלכאורית שונה אף היא.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כאשר הראיות הסתיימו והתיק קבוע להשלמת טיעון, ניתן להעריך שניתן יהיה לסיים את הדיון בתקופת המעצר המבוקשת, ולכן ניתן להאריך את המעצר.

    ״הראיות בתיק בכל הנוגע למשיב 1 הסתיימו, התביעה הגישה את סיכומיה והתיק קבוע להשלמת טיעון בעל-פה ביום 9.4.2006.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • מסוכנות
  • נקודת האיזון
  • השלמת טיעון
  • תכנון שוד
  • עד מתן פסק דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

2299/06

בפני:

כבוד השופטת מ' נאור

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיבים:

1. ארתור

בסטיקאר

2. אילן זוארץ

בקשה רביעית להארכת מעצר מעבר לתשעה

חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות – אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: א' ניסן,

תשס"ו (30.3.06)

בשם המבקשת: עו"ד רחל מטר

בשם המשיב 1: עו"ד שי

ולשטיין

בשם המשיב 2: עו"ד גד

זילברשלג

החלטה

משיב 1 ארתור בסטיקאר:

1.הפרדתי את הדיון בין שני המשיבים הכל כמפורט בהחלטתי מיום 21.3.2006. נסיבות העניין פורטו בהחלטה נוספת מיום 27.3.2006 שעיקרה נוגע למשיב השני אך ההחלטה מתארת גם את המיוחס למשיב המופיע בפני כרגע, משיב מספר 1.

2.שמעתי את טענות הצדדים ואני סבורה שיש להבחין בין שני המשיבים. המשיב 1 הוא לכאורה המוח מאחורי תכנון השוד. זאת אף זאת: הראיות בתיק בכל הנוגע למשיב 1 הסתיימו, התביעה הגישה את סיכומיה והתיק קבוע להשלמת טיעון בעל-פה ביום 9.4.2006. ניתן, אפוא, להעריך שבתוך תקופת המעצר המבוקשת ניתן יהיה לסיים את הדיון.

3.נקודת האיזון לגבי משיב זה שונה מאשר במקרה של המשיב השני ומסוכנותו הלכאורית שונה אף היא. אני נעתרת לבקשה להארכת מעצרו של המשיב ב – 90 ימים מיום 24.3.2006

או עד מתן פסק דין בעניינו בבית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, א' ניסן, תשס"ו

(30.3.2006).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"פ 5983/06מדינת ישראל נ. משה בסטיקארהחלטה

הלכות

  1. 1יש להבחין בין מידת המסוכנות והאיזון של משיבים שונים בהליך מעצר, ובמקרה זה נקודת האיזון לגבי המשיב 1 שונה מזו של המשיב השני.
  2. 2כאשר הראיות הסתיימו והתיק קבוע להשלמת טיעון, ניתן להעריך שניתן יהיה לסיים את הדיון בתקופת המעצר המבוקשת, ולכן ניתן להאריך את המעצר.