בש"פ 5983/06 מדינת ישראל נ. משה בסטיקאר

לפני בקשה חמישית להארכת מעצרו של המשיב 2 (להלן:"המשיב") ב-90 ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. שני המשיבים האחרים הסכימו להארכת מעצרם.

1.

על פי כתב האישום קשרו המשיב 1 (להלן:ארתור) ואשתו (להלן:רחל) יחד עם בנם (להלן:משה), עם המשיב, אחיו (להלן:אילן) ואדם נוסף (להלן: ימין) קשר לשדוד את דירתם של בני זוג שהיו חבריהם של ארתור ורחל מזה עשרים שנים (להלן:בנימין ושרה). במהלך שנות היכרותם של שני הזוגות, נודע לארתור ורחל כי בנימין ושרה מחזיקים בדירתם סכומי כסף גדולים, מטילי זהב ותכשיטים.

2.

על פי הנטען בכתב האישום, הציעו ארתור ורחל במספר הזדמנויות למשה ולמשיב לגנוב מדירתם של בנימין ושרה את הרכוש האמור והללו הסכימו. עובר ליום האירוע (15.4.2004) נפגשו הנאשמים בפרשה, כולם פרט לאילן שהיה עדין מחוץ לתמונה במועד זה. בפגישה זו חזרו ארתור ורחל על הצעתם למשה, למשיב ולימין לשדוד את הדירה. הללו הסכימו.

3.

לשם הוצאתה של התוכנית אל הפועל גיבשו ארתור, רחל, משה והמשיב את התוכנית הבאה: ארתור יוציא את בנימין מהדירה באמתלה כלשהי וברגע שימצא הלה הרחק מהדירה, יודיע על כך ארתור למשה. לאחר קבלת ההודעה יגיעו משה, המשיב וימין לדירתם של בנימין ורחל, ידפקו על הדלת ויזדהו כשליחים מטעם חברת "עמידר", על מנת לשכנע את שרה לפתוח אותה בפניהם. עם פתיחת הדלת יכנסו, על פי התכנון, לדירה, יכפתו את שרה ויגנבו מהדירה את הרכוש. השלל, כך סוכם, יחולק בין כולם.

4.

יום לפני האירוע נדבר ארתור להיפגש עם בנימין ביום שלמחרת. ביום האירוע, בעת שהמתינו המשיב ומשה לשיחת הטלפון מארתור, נפגשו השניים עם ימין ואילן. הללו ספרו לאילן את דבר התוכנית והציעו לו להצטרף אליהם והוא הסכים. סוכם כי הארבעה יגיעו לדירה אז יזדהו כאנשי עמידר. עם הכניסה לדירה יכפתו ימין והמשיב את שרה ויכסו את עיניה על מנת לאפשר את כניסתם לדירה של משה ואילן וזאת כדי למנוע את זיהויו של משה, המוכר לשרה, על ידה. אז יכנסו משה ואילן אל הדירה ויגנבו את הרכוש שיחולק בין כולם.

5.

ואכן כך היה. בהגיעם לדירה דפק ימין על הדלת, הזדהה כנציג עמידר ושרה פתחה בפניהם את הדלת. מייד עם פתיחת הדלת אחזו ימין והמשיב בשרה, סתמו בחוזקה את פיה, כיסו את עיניה, הפילו אותה, התיישבו עליה והצמידו אותה בכוח לרצפה. לאחר שנטרלו את התנגדותה, נכנסו משה ואילן אל הדירה והחלו מחפשים אחר התכשיטים, הכסף והזהב. באותו הזמן הורידו המשיב וימין מעל גופה של שרה שרשרת וצמידים שענדה. בטרם עזבו את הדירה גררו את שרה אל חדר השינה והותירו אותה שם כשהיא חבולה. כתוצאה מתקיפתה נגרמו לשרה דימומים ושברים והיא מצאה את מותה כתוצאה מחנק שנגרם מחסימת פתחי הנשימה החיצוניים.

6.

נגד השישה (ארתור, רחל, משה, המשיב, ימין ואילן) הוגש כתב אישום, במסגרתו יוחסו למשיב עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:"חוק העונשין"), שוד בחבורה, עבירה לפי סעיף 402(ב) יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין ורצח במזיד, עבירה לפי סעיף 300(א)(3) לחוק העונשין.

7.

לבקשת המדינה, נעצרו השישה עד תום ההליכים כאשר ביום 14.7.2005 נעתר בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לבקשת המדינה להפריד את כתב האישום של ארתור, משה, ימין והמשיב מזה של רחל ואילן.

8.

בתום תשעת החודשים הראשונים למעצרם, הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרם של הנאשמים בתשעים ימים (בש"פ 7921/05). בהחלטתה מיום 24.8.2005 נענתה השופטת ביניש לבקשת המדינה תוך שהיא מציינת כי במהלך תשעת החודשים שחלפו מאז נעצרו הנאשמים לא התקיימו בתיק ישיבות וכי קצב התקדמות משפטיהם "אינו משביע רצון".

9.

תשעים ימים נוספים חלפו והנאשמים הובאו בשנית להארכת מעצרם (בש"פ 10733/05). בהחלטתו מיום 30.11.2005, ותוך שהוא מציין כי התלבט לגבי הארכת מעצרם של ארתור ואילן, האריך השופט ג'ובראן את מעצרם של השניים בשישים ימים נוספים ואת מעצרם של יתר הנאשמים בפרשה בתשעים ימים.

10.

בחלוף שישים הימים הוארך מעצרם בשלישית (בש"פ 544/06) ובשישים ימים נוספים. ביום 27.3.2006 הוריתי על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי לשם קבלת תסקיר וקביעת תנאי שחרור וערבויות לגבי אילן. מעצרו של ארתור הוארך על ידי ביום 30.3.2006 בתשעים ימים נוספים. בהחלטה מיום 16.4.2006 האריכה השופטת ארבל, בהסכמה, את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, וכך הגענו עד הלום.

11.ביום 11.6.2006 נשמעו טיעונים בעל פה כהשלמות לסיכומים שהוגשו בכתב. טרם נקבע מועד לשמיעת הכרעת הדין. בא כוח המשיב מוסר כי מבירוריו עם אב בית הדין עלה כי הכרעת הדין אינה צפויה במהלך הפגרה. עוד מסר כתשובה לשאלתי שהמשיב מסר הודאות מסוימות, ולא העיד להגנתו. הוא טען שהמשיב מופלה לרעה כלפי אילן אחיו, אולם לא כך הוא (ראו החלטתי מיום 21.3.2006 ב-בש"פ 2299/06).

12.אני סבורה שיש להמתין זמן סביר להכרעת הדין בעוד המשיב במעצר. אני מאריכה את מעצרו של המשיב עד ליום 15.9.2006.