בש"פ 2373/16 יגאל דוד נ. מדינת ישראל

1.זו היא השגה על מזכירות בית-המשפט שסירבה לקבל לרישום הליך שהגישה עו"ד רבינק בשם המבקש שכותרתו: "עתירה לדיון נוסף וערעור". לאחר שעיינתי בהשגה ובנימוקיה, אני סבורה כי דינה להידחות. בטרם אעמוד על טעמיי לכך, אפרט בקצרה את השתלשלות העניינים שקדמה להגשת ההליך שלפניי.

2.ראשיתם של דברים בסירוב המזכירות לקבל לרישום שני הליכים ערעוריים שהוגשו מטעם המבקש בשנת 2014. השגת המבקש על החלטת המזכירות לדחיית ההליכים הערעוריים מהמרשם, נדחתה בהחלטתה של כב' הרשמת בנמלך מיום 18.3.2014 מנימוקים שפורטו שם (בש"פ 1432/14). ערעור על אותה החלטה, נדחה בפסק-דינו של כב' השופט ג'ובראן מיום 9.6.2014 (בש"פ 3196/14). ביום 14.7.2014 הגיש המבקש "ערעור" על פסק-דינו האמור של כב' השופט ג'ובראן. המזכירות דחתה את ההליך מן המרשם. על כך הוגשה השגה, שנדחתה בהחלטת כב' הרשם לובינסקי מיום 11.9.2014 (בש"פ 6098/14). כנגד החלטה זו של כב' הרשם, הגיש המבקש ערעור שנדחה בהחלטת כב' השופט הנדל מיום 16.11.2014 (בש"פ 7077/14). על החלטתו האמורה של כב' השופט הנדל, שדחה את הערעור על החלטת כב' הרשם לובינסקי, הגיש המבקש "עתירה לדיון נוסף וערעור", שהמזכירות דחתה מן המרשם. כנגד כך הגיש המבקש השגה ביום 13.1.2015. השגה זו נדחתה בהחלטת כב' השופט מלצר מיום 6.10.2015 (בש"פ 1363/15). ביום 10.2.2016 הגיש המבקש למזכירות בית-המשפט הליך שכותרתו: "עתירה לדיון נוסף וערעור" כנגד החלטתו האמורה של כב' השופט מלצר. המזכירות דחתה את ההליך מן המרשם, ועל כך ההשגה שלפניי שהוגשה ביום 23.3.2016.

3.דין ההשגה להידחות. הליך ה"עתירה לדיון נוסף וערעור" שביקשה עו"ד רבינק להגיש בשם המבקש, נסוב על החלטת כב' השופט מלצר אשר ניתנה בדן יחיד בהתאם לסעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. כפי שהובהר שוב ושוב בהחלטות קודמות, אין אפשרות בדין להגיש ערעור על החלטת שופט בית-משפט עליון, ואף לא ניתן להגיש עתירה לדיון נוסף על החלטה של שופט דן יחיד בבית-משפט זה. בהתחשב בכך, החלטת המזכירות לסרב לקבל את ההליך לרישום היא כדין, ואין יסוד להתערב בה.

4.אשר על כן, ההשגה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

לסיום אעיר כי נוכח השתלשלות הדברים כפי שתוארה בפסקה 2 לעיל, שקלתי להטיל על המבקש הוצאות לטובת אוצר המדינה. לפנים משורת הדין, אמנע מכך בזאת הפעם.