בש"פ 2533/12 מדינת ישראל נ. מומנד טאהא

1.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט נ' אבו טהא) במ"ת 10020-02-11 מיום 26.3.2012 שבה הורה על שחרורו של המשיב מן המעצר בתנאי 'מעצר בית' מלא בבית גיסתו ברהט, בפיקוח אנושי ואלקטרוני, ובערבויות כספיות.

2.

נגד המשיב וחמישה אחרים הוגש כתב אישום, במסגרתו הואשם המשיב בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובהדחה בחקירה. מדובר בקטטה אלימה במרכז המסחרי בבאר שבע, ובקטטה אלימה עוד יותר בעקבותיה, שבה גרמו הנאשמים למתלוננים לחבלות חמורות באמצעות סכינים, אלות וגרזן. לבד מחלקו הישיר באותו אירוע, ניסה המשיב, לפי המתואר בכתב האישום, ליצור לעצמו אליבי באמצעות הנעת אדם למסור הודעת שקר.

3.

ביום 12.4.2011 הורה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת י' רז לוי) על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים לאחר ששירות המבחן נמנע מלבוא בהמלצה ביחס לחלופה שהוצעה; לנוכח סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות מצִדו של המשיב; בשים לב לחוסר התאמתו של המפקח; ובגלל מיקום חלופת המעצר שהוצעה, בבאר שבע, קרוב למקום מגורי המתלוננים.

4.

שאר הנאשמים בכתב האישום נעצרו גם הם עד לתום ההליכים המשפטיים, למעט הנאשם 6 אשר שוחרר בתנאים מגבילים.

5.

משלא נסתיים משפטם של המשיב ושאר הנאשמים בתוך 9 חודשים הוארך מעצרם בתשעים ימים, פעם ופעמיים, ביום 15.12.2011, וביום 2.2.2012. בהחלטת בית משפט זה (השופט י' דנציגר) מיום 2.2.2012 נקבע כי בעניינם של המשיב ונאשם נוסף יוגשו תסקירי מעצר על מנת לבחון את אפשרות שחרורם לחלופת מעצר, באשר עברוֹ הפלילי של המשיב 2 דל יחסית, לנאשם הנוסף אין עבר פלילי כלשהו, לעומת עבר פלילי עשיר יותר לשלושת הנאשמים האחרים.

6.

ביום 22.2.2012 הוגש תסקיר בעניינו של המשיב ובו הערכת שירות המבחן על סיכון להתנהגות פורצת גבולות מצִדו. שירות המבחן ציין גם את הקושי להעריך את אמינותו של קאיד טאהא, אחיו של המשיב אשר הוצע כמפקח, לאור פער בין הגרסאות שמסר לשירות המבחן לקראת התסקיר הראשון ולקראת התסקיר השני, באשר למעורבותו בסכסוך נושא כתב האישום. כיוון שכך, עתר ב"כ המשיב לבחינת חלופת מעצר נוספת, בית משפט קמא נעתר לבקשתו, ושירות המבחן הגיש תסקיר נוסף וגם בו הערכה לקיומו של סיכון ברמה גבוהה להישנות התנהגות פורצת גבולות מצדו של המשיב. באשר לחלופת המעצר ברהט, התרשם שירות המבחן כי אחד המפקחים שהוצע אינו יכול להוות גורם סמכותי ומציב גבולות, ולגבי בעלת הבית, לא יכל שירות המבחן להעריך את יכולתה לשמש כמפקחת בשל העדר מתורגמן, ובשל חוסר בהירות בקשר לטיב יחסיה עם המשיב. לגבי קאיד הנ"ל חזר שירות המבחן וציין את הקושי להעריך את אמינותו. במצב עניינים זה העריך שירות המבחן כי גם בחלופה שהוצעה ברהט אין בכדי לצמצם את רמת הסיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות.

7.

בהחלטה מיום 26.3.2012 הורה בית משפט קמא על שחרורו של המשיב בתנאי 'מעצר בית' מלא בבית גיסתו ברהט, תחת פיקוחה ותחת פיקוחו של אחיו קאיד, לסירוגין, באיזוק אלקטרוני ובערבויות כספיות. בהחלטתו ציין בית משפט קמא כי לפי התרשמותו עורכי התסקיר אינם בקיאים בקודי התרבות שעליה נמנים המעורבים בסכסוך נושא כתב האישום, ולפיכך אין בדבריו של קאיד כדי להציבו במעמד של מעורבות עמוקה בסכסוך. בית משפט קמא ציין גם כי אותו קאיד אוּשר בהליך אחר (בש"פ 220/09 בבית משפט זה) כערב מפקח עבור אחיו פארס טאהה, חרף העובדה שלחובת קאיד רישום פלילי ולאחרונה ריצה שלושה חודשי מאסר.

8.

בא כוח העוררת טוען כי בית משפט קמא לא יישם בצורה נכונה את הנחיית בית משפט זה (החלטתו הנ"ל של השופט י' דנציגר), כי התסקירים שהוגשו בעניינו של המשיב הם שליליים ויש בהם הערכה למסוכנות ממשית מצדו. לא היה מקום לסטות מהמלצת שירות המבחן לפיה קאיד אינו יכול לשמש כמפקח על המשיב. לטענת העוררת, לא היה זה נכון מצדו של בית משפט קמא להסתמך על ניסיונו האישי ועל הכרותו את המגזר שבו מדובר, ולהעדיפם על פני ראיות שהובאו לפניו. בתיק אחר שבו אוּשר קאיד כמפקח, אכן לא הייתה לו מעורבות, אך בעניין דנן, יש לקאיד מעורבות, קיים סכסוך בינו לבין אבי המתלוננים. בא כוח העוררת מבקש להורות על המשך מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

9.

מנגד, טוען בא כוח המשיב על חלקו הקטן של המשיב באירועים המתוארים בכתב האישום, ועל כך ששירות המבחן הוא גוף מייעץ בלבד, וההחלטה מסורה בסופו של דבר לבית המשפט. לדבריו, לא נפל כל פגם בהחלטת בית משפט קמא. קאיד הוא מפקח ראוי. הוא ביצע מלאכה דומה בעבר, בהצלחה, וניתן לסמוך עליו. החלטת בית משפט קמא הביאה בחשבון את מכלול השיקולים ואין מקום לשנותה.

10.

למקרא החלטת בית משפט קמא ובשים לב לטיעוני באי כוח הצדדים דומני שאין הצדקה להתערב בהחלטה ולשנותה. בית משפט קמא הביא במניין שיקוליו את מעשיו של המשיב לפי המיוחס לו בכתב האישום, כשהם לעצמם, כמו גם ביחס לחלקם של הנאשמים האחרים; את משך המעצר עד כה; את תסקירי שירות המבחן; ואת כלל נסיבות העניין.

11.

אינני סבור שנפל פגם בתסקירי שירות המבחן. על פניהם ניכרת בקיאות ומיומנות. עם זאת, בית המשפט כידוע איננו מחוייב לאמץ את עמדת שירות המבחן. בית משפט קמא לא דחה בקש את המלצת שירות המבחן, אלא התעמק בה. התייצבו לפניו המפקחים והערבים שהוצעו, וניתנה לו הזדמנות להתרשם מהם וממסוגלותם למלאכת הפיקוח: "לא קלה היא מלאכתו של שופט המעצרים, מלאכה שכל-כולה איזונים בין זכות הנאשם לבין אינטרס הציבור, מלאכה שהיא פרי הערכה ושקלול של סיכויים וסיכונים ועובדות שחלקן סמויות מן העין ואינן ידועות בזמן אמת. אכן, כאשר שופט המעצרים נדרש ליתן החלטה בבקשה למעצר עד תום ההליכים, הוא מצויד בפסיקה עניפה המתווה את דרכו. אך לצד המדיניות השיפוטית והשיקולים הצריכים לעניין, מפעיל שופט המעצרים את האינטואיציה, את תחושת הבטן, חוש המומחיות, ניסיון החיים והניסיון השיפוטי, ואת התרשמותו הישירה מהנאשם ומהמפקחים המוצעים כ'דבר מה נוסף' אשר לעיתים מטה את הכף אם למעצר ואם לחלופה. אין מדובר בנוסחה מתמטית, כל מקרה הוא 'תפירה ידנית' (כביטויה של השופטת נאור בבש"פ 7686/03 רפייב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.9.2003)), כאשר התוצאה האופרטיבית נגזרת מנסיבותיו הקונקרטיות של העושה ושל המעשה" (דברי השופט עמית בבש"פ 5564/11, פיסקה 6, ניתנה ביום 8.8.2011).

12.

החלטתי אפוא לדחות את הערר. החלטת בית משפט קמא תעמוד על כנה. המשיב ישוחרר מן המעצר בתנאי 'מעצר בית' מלא בבית גיסתו ברהט, באיזוק אלקטרוני, ולאחר שימלא גם אחר שאר התנאים הכספיים, לפי האמור בהחלטת בית משפט קמא.