בש"פ 2630/08 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

עיינתי בבקשת המשיב לעיון מחדש בהחלטתי מיום 7.4.2008 לפיה הוארך מעצרו, על פי בקשת המדינה, בתשעים ימים נוספים וכן שמעתי טענות הצדדים על פה. מהודעות העדכון שמסרו הצדדים עולה כי טרם נקבע מועד לישיבת תזכורת לדיון בבקשתם לקביעת מועדים נוספים להוכחות בבית המשפט המחוזי. דעתי אינה נוחה מהמצב שנוצר ולפיו מועד ההוכחות הקרוב ביותר קבוע ליום 17.9.2008, ואולם, לאחר ששקלתי בדבר, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לשנות מהחלטתי מיום 7.4.2008.

2.

אכן, ככל שתקופת המעצר מתארכת נעה נקודת האיזון לעבר השיקולים המצדיקים את שחרורו של הנאשם. עם זאת החלטתי להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים ניתנה שעה שכבר צפיתי כי "ככל הנראה תתבקש הארכת מעצר נוספת". בנסיבות אלה, אי קביעתם של מועדי הוכחות קרובים, הגם שיש להצטער עליה, אינה מטה את הכף לכיוון שחרורו של המשיב. כמו ביום מתן החלטתי האמורה, כך גם עתה, איני סבורה כי בנקודת איזון זו ניתן להתגבר על האובססיביות והכפייתיות בהן פעל, לכאורה, המשיב באמצעות חלופת מעצר. לא למותר לציין עוד, כי המשיב יוכל להעלות טענותיו בעניין אי קביעת מועדי ההוכחות במסגרת הדיון בבקשה הנוספת להארכת מעצרו, ככל שאכן תוגש בקשה כזו.

הבקשה נדחית. החלטתי מיום 7.4.2008 תיוותר על כנה.