בש"פ 28/10 פלוני נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כב' השופטת ח' כוחן) מיום 30.12.09 בב"ש 15005-11-09, ולפיה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

1.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות מין חמורות של אינוס, מעשה סדום ומעשים מגונים בבתה הקטינה של בת זוגו דאז, מעשים שנעשו בין השנים 2004-1997. מעצרו של המשיב בחודש נובמבר השתא, נעשה לאחר שהמתלוננת, ילידת 1986, חשפה את שביצע בה לאורך השנים.

נספר לקורא, כי בעקבות תלונה על אלימות שהגישה המתלוננת בשנת 2003 כנגד העורר, הוא נדון למאסר של שנה וחצי, ממנו השתחרר בשנת 2005. מאז תחילת מאסרו ועד היום חלפו כחמש שנים, במהלכם נותק הקשר בין העורר לבין המתלוננת הנמצאת בכתובת שאינה ידועה לעורר ומטופלת על ידי הגורמים המתאימים.

2.

בדיון שנערך ב בית משפט קמא בבקשת המשיבה לעצור את העורר עד לתום ההליכים, הסכים בא כוח העורר לקיומן של ראיות לכאורה לעבירות, אם כי, לטענתו, יחסי המין בין המתלוננת לבין העורר התקיימו בהסכמה, כך שמדובר בעבירות של בעילת קטינה.

בהחלטתה מיום 22.11.09 הורתה כב' השופט כוחן על שחרורו של העורר בתנאים מגבילים של מעצר בית מלא תחת פיקוח, ערבויות צד ג' והפקדת מזומנים בסך 15,000 ש"ח, מתוכם יופקדו 5,000 ש"ח מיד עם השחרור.

מאחר שלא עלה בידי העורר לגייס את סכום ההפקדה של 5,000 ש"ח, הורתה כב' השופטת כוחן, בהחלטתה מיום 25.11.09, להפחית את סכום ההפקדה ל-3,000 ש"ח. גם בסכום זה לא הצליח העורר לעמוד, ובהחלטתה מיום 29.11.09 ביטלה כב' השופטת כוחן את חובת ההפקדה.

3.

בשל המצוקה הכלכלית הקשה של העורר ובני משפחתו, ביקש העורר להשתחרר ממעצר בית מלא על מנת שיתאפשר לו לעבוד תחת פיקוח של מעסיקו, ועל כן ביקש לזמן תסקיר מעצר בעניינו. בית המשפט נעתר לבקשתו, אך למגינת ליבו של העורר, לא רק שהתסקיר לא תמך בבקשתו, אלא שבעקבותיו הורתה כב' השופטת כוחן בהחלטתה מיום 30.12.09, על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים, ובכך שינתה את החלטותיה הקודמות בהן הורתה על שחרורו בחלופה של מעצר בית.

4.

על החלטה אחרונה זו נסב הערר שבפנינו. בא כוח העורר הצביע על כך שהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום נעשו לפני חמש שנים, כי מאז שחרורו בשנת 2005 הוא לא הסתבך בפלילים, ואף היה משוחרר מזה כחודש ימים לפני שנעצר מחדש. מנגד, הצביעה המשיבה על כך שמתסקיר קצין המבחן עולה מסוכנות של העורר, בגינה אין שירות המבחן יכול לשלול רמת סבירות גבוהה להישנות עבירת מין, בעיקר כלפי קטינות עימן הוא מצוי באינטרקציה חברתית או משפחתית.

5.

ברגיל, אישום בעבירות מין כלפי בת משפחה מקים הצדקה למעצר. עם זאת, מקום בו מדובר במעשים שנעשו לפני שנים, וכאשר נותק הקשר בין הנאשם לבין המתלוננת, פוחתת הסכנה לפגיעה במתלוננת ופוחת החשש לפגיעה במצבה הנפשי עקב שחרור הנאשם (ראו: בש"פ 4442/03 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 25.5.03)). במקרה דנן, הקשר בין המתלוננת לעורר נותק מזה כחמש שנים, העורר אינו יודע היכן כתובתה של המתלוננת, וקצין המבחן עצמו העריך כי הסבירות להישנות עבירת מין כלפי המתלוננת הינה נמוכה.

6.

לכך יש להוסיף, כי העורר היה משוחרר מזה חודש ימים, ובמהלך אותו חודש לא נטען כי הפר את תנאי מעצר הבית. היה זה העורר שסיפר ביוזמתו לקצין המבחן כי שני בניו המשרתים בצה"ל מתקשים לפקח עליו, וגם בשל נסיבה זו הורה בית המשפט על מעצרו של העורר. עם זאת, וכפי שנמסר על ידי בא כוח העורר, אחד הבנים משתחרר בימים הקרובים משירותו הצבאי, כך שיתאפשר לו לפקח על אביו לכל אורך היממה.

7.

המשיבה לא הצביעה על כך שבתקופה של כחודש בה היה העורר משוחרר מסוכנותו גברה או שהפר את תנאי מעצר הבית או שניסה לשבש מהלכי משפט. יש ליתן משקל של ממש לכך שהעורר כבר שוחרר ממעצר ושהה כחודש ימים בתנאי מעצר בית. הלכה פסוקה היא כי לא בנקל יורה בית המשפט

על מעצרו של נאשם שכבר שוחרר ממעצר, אלא אם הפר תנאי השחרור או חל שינוי נסיבות המחייב את החזרתו למעצר (ראו, לדוגמה, בש"פ 8015/09 גיורגי קוניוף נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 20.10.2009); בש"פ 2327/08 ליפשיץ נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 23.3.2008), בפסקה 19 והאסמכתאות שם; בש"פ 1237/04 מדינת ישראל נ' גיאסוב ( טרם פורסם, 11.2.2004), בפסקה 9).

8.

קצין המבחן המליץ לעצור את העורר עד תום ההליכים, בשל מסוכנות להישנות עבירת מין והעדר פיקוח צמוד על התנהלותו של העורר. בהתחשב בחלוף הזמן מאז הסתבך העורר בפלילים, בהתחשב בכך שאין לו עבר פלילי בעבירות מין (להבדיל מעבר פלילי בעבירות שונות עד לשנת 2005), ובהתחשב בכך שניתן כיום להדק את הפיקוח על העורר, דומני כי ניתן להקהות עוקצה של מסוכנות בתנאים של מעצר בית מלא באיזוק אלקטרוני תחת פיקוח אחד מבניו.

ככל שחששו של קצין המבחן נסב לגבי בתו הקטינה של העורר, שהיא כיום בת 11 ושוהה בפנימיה, הרי שבתסקיר עצמו נכתב כי בשיחה עם האחראי על המשפחתון בו שוהה הילדה בפנימיה, נמסר כי הילדה מצויה בקשר טוב עם אביה, כי הם מודעים לחשדות כלפיו ולמרות זאת אין בדעתם להפסיק את ביקורי הבית שלה ושל אחיה שאף הוא שוהה בפנימיה, תוך שהם קשובים לילדה על מנת לאתר אם נתפתח מצב סיכון עבורה.

9.

אשר על כן, אני מורה כי ניתן לשחרר את העורר בחלופה של מעצר בית מלא, בתנאים של איזוק אלקטרוני ובפיקוח של שני בניו הבגירים (מובן כי הפיקוח יכול וייעשה לסירוגין ביניהם) ובצירוף ערבות עצמית וערבויות צד ג' כפי שנקבע מלכתחילה.

התיק יוחזר ל בית משפט קמא, על מנת שיבחן אם אכן אחד הבנים הבגירים כבר השתחרר מצה"ל, אם שני הבנים או אחד מהם נכונים לפקח לסירוגין באופן מלא על אביהם, ואם הוסדר נושא האיזוק האלקטרוני.