פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
2892/08
בפני:
כבוד השופט
י'
דנציגר
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
עומר בהתימי
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים
לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אסיפה – מעצרים), התשנ"ו –
1996.
תאריך הישיבה:
כ"ד באדר ב'
התשס"ח (31.3.08)
בשם המבקשת:
עו"ד אושרה פטל
בשם המשיב:
עו"ד שרון קינן
החלטה
1.
בפניי בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן – חוק המעצרים ), במסגרתה מתבקשת הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים מיום 4.4.08 או עד למתן פסק הדין בת.פ. 5012/07 בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו.
העובדות
2.
ביום 4.7.07 הוגש לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו כתב אישום כנגד המשיב, המייחס לו שבעה עשר אישומים בעבירות של סחר בסמים, הדחת קטין לסמים מסוכנים והחזקת חצרים לעישון או להכנת סמים. ביום 27.3.08 תוקן כתב האישום בהסכמת הצדדים, באופן שעבירות הדחת הקטין לסמים הומרו לעבירות של סחר בסמים. על פי כתב האישום, ביצע המשיב את העבירות הנטענות עת שהה במעצר בית בגין תיק אחר המתנהל כנגדו, על פי החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ה' נאור) מיום 2.7.06.
על פי הנטען בכתב האישום, בין התאריכים 17.5.07 ועד 25.6.07, שימש בית מגוריו של המשיב ביפו חצרים לסחר בסמים, באמצעות פתח זעיר בדלת כניסת הבית, דרכו הועבר סכום כסף ובתמורה התקבל הסם. המשיב מואשם בכך שבמועדים אלו הדיח קטין לסמים מסוכנים בכך שמסר לידיו יחידות סם, מחולק למנות, על מנת שהקטין ימכור את הסם בתמורה לסכום כסף שקבע המשיב מראש, מתוך ביתו של המשיב. בתמורה, הבטיח המשיב לקטין שכר של 200 ₪ ליום ומסר לו חלק בפדיון היומי של הסמים שנמכרו.
3.
בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המבקשת את הארכת מעצרו עד תום ההליכים נגדו. במסגרת הבקשה טענה המבקשת כי יש בידה ראיות טובות להוכחת אשמתו של המשיב, לרבות דוחות תצפיות, תקליטורי DVD המתעדים את הלקוחות הפוקדים את המקום ואת העסקאות המתבצעות בו ודוחות פעולה של שוטרים המעכבים את הקונים שנצפו במקום כשהם נושאים על גופם סם שאותו רכשו. המבקשת מציינת כי הקונים מסרו לשוטרים כיצד והיכן רכשו את הסם, חלקם זיהו את המשיב במסדר זיהוי וחלקם אף הכירו אותו בשמו.
בנוסף, ציינה המבקשת כי בפשיטה על ביתו של המשיב נמצאו סך של 8,000 ₪ במזומן וסם מסוכן מחולק ל-14 מנות במשקל העולה על 99 גרם . לטענתה, בוצעו קניות מבוימות של סם על ידי שוטרים ולאחר מכן נמצאו על ידיו של המשיב סימנים זוהרים שמקורם בשטרות המסומנים שבאמצעותם רכשו השוטרים סמים.
4.
נוסף על האמור לעיל, ציינה המבקשת במסגרת בקשת המעצר עד תום ההליכים, כי למשיב עשר הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות, בריחה ממעצר ועבירות סחר בסמים וכן מאסר על תנאי בר הפעלה בן שמונה עשר חודשים התלוי ועומד נגדו. לבסוף, ציינה המבקשת כי המעשים המיוחסים למשיב בוצעו בעודו עצור בתנאי מעצר בית מלא ואיזוק אלקטרוני בגין תיק אחר שהתנהל כנגדו באותה העת.
ההליכים עד כה
5.
במסגרת הבקשה שבפניי, מציינת המבקשת כי בית משפט השלום טרם נתן את החלטתו הסופית בעניין מעצרו של המשיב, אולם לא הייתה מחלוקת בין הצדדים לעניין קיומן של ראיות לכאורה ובשלב זה הוא עצור עד למתן החלטה אחרת בעניינו. ביום 28.11.07 הצהיר בא כוח המשיב כי אין מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה בעבירות נשוא כתב האישום. לפיכך, מציינת המבקשת כי הואיל ומדובר בעילת מעצר סטטוטורית, קיימת עילת מעצר בעניינו של המשיב.
6.
בנוסף, בהתאם להחלטתו של בית משפט השלום, הגיש שירות המבחן תסקיר אשר לא המליץ על שחרור המשיב לחלופת מעצר. במסגרת תסקיר המעצר ציין שירות המבחן כי המשיב מתקשה להתייחס למצבו הבעייתי, וכי הוא שלל שימוש בסמים או מעורבות כלשהי לאחריותו בענייני סמים. לפיכך, התרשם שירות המבחן כי קיים סיכון להישנות מעשיו של המשיב וכי אין בחלופת המעצר המוצעת כדי ליתן מענה לסיכון הנשקף ממנו.
7.
לטענת המבקשת, בשל תקלה במזכירות בית המשפט קמא, התיק העיקרי לא נקבע להוכחות במועדו. שני מועדי הדיון שנקבעו נדחו לבקשת בא כוח המשיב, ובמועד נוסף כפר המשיב והודיע כי בכוונתו להגיש עתירה לגילוי ראיה חסויה. המבקשת מציינת כי נכון לעתה, קבוע התיק לישיבות הוכחות מאמצע חודש אפריל ועד אמצע חודש מאי 2008.
8.
בנוסף, במסגרת הבקשה שבפניי, מפרטת המבקשת את השתלשלות הדיונים בשאלת מעצרו של המשיב, אשר נדחו החל מיום 4.7.07 ועד למועד זה, מטעמים שונים ובין היתר בקשתו של בא כוח המשיב ללמוד את חומר הראיות בתיק; הסדרת ייצוגו של המשיב; קבלת חומר חקירה נוסף; עריכת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב; מחלתו של בא כוח המשיב; משא ומתן לצורך הסדר טיעון בתיק; מחיקה בהסכמה של כתב האישום בת.פ. 3892/06 עקב חוסר הצלחתה של המבקשת לאתר את העדים הרלוונטיים; עריכת תסקיר מעצר משלים נוכח בקשת המשיב לבחון חלופת מעצר נוספת ולבסוף – בקשת המשיב לדחיית הדיון בעניינו לאחר הדיון בבקשה שבפניי. נכון לעת זו, קבוע הדיון בעניין מעצרו של המשיב ליום 6.4.08.
נימוקי הבקשה
9.
לטענת המבקשת, ביום 5.3.08 הצהיר בא כוח המשיב כי טרם הוסדר סופית הייצוג בתיק ולפיכך התבקשה דחייה, כאשר הדיון נדחה ליום 11.3.08. באותו המועד התבקשה דחייה נוספת בשל שירות מילואים של בא כוח המשיב, והדיון נדחה ליום 13.3.08. במועד זה, הודיע בא כוח המשיב כי המשיב כופר כפירה כללית בכתב האישום וכי בכוונתו להגיש בקשה בעניין תעודת החיסיון בתיק וחומר החקירה, וביקש כי התיק לא יקבע לשמיעה במועדים מסוימים בסוף חודש מרץ 2008. בית משפט השלום קבע את המשך הדיונים בין אמצע חודש אפריל לאמצע חודש מאי 2008, כאמור, תוך שהוא מציין כי בשל תקלה טכנית במזכירות התיק לא הובא בפניו במועד.
10.
לטענתה של המבקשת, אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה. לטענתה, טרם החלה שמיעת הראיות, בעיקר בשל טעות במזכירות בית משפט השלום שבעטייה לא הועבר התיק למותב במועדו. בנוסף, מציינת המבקשת כי הדחיות במועדי ההוכחות נבעו מבקשותיו של בא כוח המשיב.
11.
עוד טוענת המבקשת, כי מסוכנותו של המשיב היא רבה והיא עולה באופן ברור מן המעשים המיוחסים לו, כאשר סחר בסמים מסוכנים מביתו והדיח קטין לעשות כן, כמו גם מנסיבות ביצועם של המעשים, כאשר כנגד המשיב תלוי ועומד עונש מאסר על תנאי בר הפעלה בן שמונה עשר חודשים.
12.
לטענת המבקשת, משביצע המשיב את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, כאשר הוא מצוי במעצר בית ובאיזוק אלקטרוני בגין תיק אחר שהתנהל כנגדו, ברי כי לא יהיה בחלופת מעצר כדי להפיג את מסוכנותו. לטענתה, המשיב הוכיח במעשיו כי הוא אינו ראוי לאמון בית המשפט ולפיכך אין מקום לשחרורו לחלופת מעצר.
13.
מוסיפה המבקשת וטוענת כי מסוכנותו של המשיב מתחזקת נוכח עברו הפלילי המכביד, אשר כולל עשר הרשעות קודמות. לטענתה, ביצוע המעשים מתוך ביתו של המשיב, עת שהה בחלופת מעצר בגין תיק פלילי אחר המתנהל נגדו, מחייבים את מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח.
14.
לטענתה, המשיב היה מיוצג לאורך כל הדיונים; וחלק ניכר מן הדיונים נדחה בגין בקשות מטעם ההגנה בשל ענייני הסדרת ייצוג וחלק אחר של הדיונים נדחה לבקשת שני הצדדים לצורך ניהול משא ומתן שלא הבשיל לכלל הסדר טיעון.
15.
לאור כל האמור לעיל, נוכח מסוכנותו של המשיב ונוכח העובדה כי המשיב ביצע את העבירות המפורטות בכתב האישום בשעה שהיה במעצר בית בתיק אחר, מתבקשת הארכת מעצרו כאמור.
טענות המשיב
16.
לטענת המשיב, הוא מצוי במעצר במשך תשעה חודשים וטרם החל משפטו, כאשר הדחייה היחידה שנתבקשה על ידו, לטענתו, הינה בגין יציאתו של בא כוחו לשירות מילואים. עוד טוען המשיב כי לא ברור מדוע החליטה המבקשת למחוק את כתב האישום הקודם ולהמיר אותו בכתב אישום חמור אחר, כאשר לטענתו, המבקשת לא פירטה מהם השיקולים שהביאו אותה לשינוי כתב האישום כאמור וכתב האישום הוקרא לו לראשונה לפני כשבועיים בלבד. יצויין כי במסגרת הדיון שבפניי טענה המבקשת כי כתב האישום הוקרא למשיב לראשונה ביום 22.7.07, כאשר המשיב יוצג על ידי עו"ד שרמן מהסנגוריה הציבורית, כפי שגם עולה מפרוטוקול הדיון מאותו המועד שצורף כנספח ה' לבקשה.
17.
בנוגע לחלופת המעצר המוצעת, טוען המשיב כי הגם שתסקיר המעצר שלל את חלופת המעצר המוצעת בבית אחותו של המשיב, הואיל ולבעלה עבר פלילי וכן לא מותקן קו בזק בדירה דבר השולל שימוש באיזוק אלקטרוני, הרי שיש לבחון חלופת מעצר אחרת. לטענת המשיב, משפחתו מוכנה לשכור עבורו דירה בכל מקום בארץ, מרוחק ככל שיהיה, לרבות אילת או קריית שמונה, על מנת שישהה בה בחלופת מעצר.
18.
לבסוף, טוען המשיב כי הגם שהוא חשוד במכירת סמים עת שהה בחלופת מעצר בבית אימו ביפו, הוא לא הפר את תנאי החלופה.
דיון והכרעה
19.
לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, באופן שמעצרו של העורר יוארך בתשעים ימים או עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, לפי המוקדם מבין השניים.
20.
אין חולק כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמו של המשיב. בנוסף, סבורני כי מן המעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום, עבירות של החזקת חצרים לעישון או הכנת סמים וכן עבירות של הדחת קטין לסמים; מנסיבות ביצוען של עבירות אלה, עת שהה המשיב בחלופת מעצר ובשעה שתלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי בר הפעלה וכן מעברו הפלילי של העורר, עולה המסוכנות הנשקפת מן המשיב.
נוסף על כך, נוכח העבירות בהן מואשם המשיב, קיימת בעניינו עילת מעצר סטטוטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים.
21.
נוסף על האמור לעיל, המליץ שירות המבחן שלא לשחרר את המשיב לחלופת מעצר. במסגרת תסקיר המעצר שנערך בעניינו של העורר צויין מפורשות כי "קיים סיכון להישנות התנהגות בעייתית" וכי קיים קושי בשחרור המשיב לחלופת מעצר בבית אחותו, הנובעת מעמדתה ה"אנטוגניסטית" של האחות כלפי גורמי ממסד, מעברו הפלילי של בעלה ומן העובדה כי אין בביתם קו בזק, באופן השולל את השמתו של המשיב באיזוק אלקטרוני. לפיכך, הגיע שירות המבחן לכלל מסקנה כי אין חלופה אשר עשויה ליתן מענה הולם לרמת הסיכון בהתנהגות המשיב.
22.
כידוע,
נדרשים נימוקים מבוססים וכבדי משקל על מנת לסטות מהמלצה שלילית של שירות המבחן, הגם שבית המשפט אינו כבול להמלצה זו [ראו למשל: בש"פ 3386/07 מדינת ישראל נ' אשד (לא פורסם, 18.4.07); בש"פ 3286/07 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 16.4.07); בש"פ 2375/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 20.3.08)]. במקרה שבפניי לא קיימים נימוקים כאמור וסבורני כי המעשים המיוחסים למשיב ונסיבות ביצועם, מבססים היטב את המלצתו של שירות המבחן.
23.
זאת ועוד, סבורני כי בנסיבות העניין, כאשר המעשים המיוחסים למשיב בוצעו שעה ששהה בחלופת מעצר בגין הליך קודם שהתנהל נגדו ומתוך הבית בו שהה בחלופת מעצר, אין מקום ליתן בו את האמון הדרוש לשם שחרורו לחלופת מעצר. למותר לציין כי טענת המשיב לפיה לא הפר את תנאי החלופה בה שהה אינה מעלה או מורידה לעניין זה.
נוכח האמור לעיל, איני סבור כי יש בחלופת המעצר הנוספת אותה הציע המשיב, מרוחקת ככל שתהיה, כדי להפיג את המסוכנות הנשקפת מן המשיב.
24.
סבורני כי אף שהדעת אינה נוחה מכך שלמרות שחלפו כתשעה חודשים מאז מעצרו של המשיב טרם התקיים דיון בשאלת מעצרו עד תום ההליכים נגדו (במידה לא מבוטלת בגין "תקלות" ועיכובים שלא ניתן לייחסם למשיב), יש מקום להיעתר לבקשה. יש לקוות כי העובדה שנקבעו ישיבות הוכחות לחודשים אפריל ומאי 2008, מלמדת על כך שההליכים בעניינו של המשיב יסתיימו בעת הקרובה.
25.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת.
ניתנה היום, כ"ה באדר ב' התשס"ח (1.4.08)
ש ו פ ט