בש"פ 3529/19 סער גביש נ. מדינת ישראל - מס ערך מוסף

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), להעברת הדיון ב ת"פ 12758-08-18 מבית משפט השלום באר שבע לבית משפט השלום חדרה.

2.

עניינו של התיק הנ"ל הוא כתב אישום שהוגש נגד המבקש ביום 7.8.2018, אשר מייחס לו עבירות מס. המבקש טוען כי מתגורר בכרכור וכי יהיה לו קשה להגיע לבית משפט השלום באר שבע בשל המרחק הרב אשר מפריד את מקום מגוריו מבית משפט זה, ובשל העובדה שהוא סועד את הוריו החולים שמתגוררים עמו.

3.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, מבקשת המבקש לא עולה כי בכוונתו להודות במיוחס לו בכתב האישום; ומשכך, פרשת ההוכחות צפויה לכלול את הופעתם של שבעה עדי תביעה שמתגוררים ועובדים באזור באר שבע.

4.

סעיף 6(א) ל חוק סדר הדין הפלילי קובע כי " דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם ". הווה אומר: התביעה זכאית להגיש את כתב האישום לבית משפט שבאזור שיפוטו נעברה העבירה המיוחסת לנאשם – שהוא, במקרה דנן, בית משפט השלום באר שבע. כלל זה מהווה נקודת המוצא לדיון בבקשת ההעברה, שכן הוא מקים חזקה כי בית המשפט המוסמך שאליו הגישה התביעה את כתב האישום הוא הפורום הנכון לניהול המשפט מבחינת כל הנוגעים בדבר: הנאשם, התביעה והעדים. ואכן, ניהול המשפט בסמוך למקום ביצוע העבירה מקל לרוב על ניהול פרשת ההוכחות (ראו בש"פ 11637/04 מדינת ישראל נ' זוזיאשווילי , פ"ד נט (4) 229 (2005)). חזקה זו, כמובן, איננה חלוטה, שכן סעיף 78 ל חוק בתי המשפט מסמיכנו להעביר את מקום ההתדיינות מבית משפט אחד למשנהו במקרים מיוחדים (ראו בש"פ 1379/15

יהודאי נ' עירית ירושלים (23.3.2015)). בהפעילנו סמכות זו, שוקלים אנו בראש ובראשונה את מאזן הנוחות של בעלי הדין והעדים. נטל השכנוע הרובץ על מבקש ההעברה אינו קל: כדי להרימו, על מבקש ההעברה לשכנענו כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון (ראו בש"פ 1116/04

ברדיצ'בסקי נ' מדינת ישראל (8.2.2004); בש"פ 1085/11

ספר נ' מדינת ישראל (22.2.2011) (להלן: בש"פ 1085/11 )).

5.

סבורני כי המבקש לא הרים את הנטל המוטל עליו. הקושי שעליו הוא מצביע, על אף שאין להקל בו ראש, אין בו כדי להטות את מאזן הנוחות לטובת בירור התובענה בבית משפט השלום חדרה . זאת ועוד: הלכה היא עמנו כי העברת מקום דיון ללא הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו בש"פ 1085/11;

בש"פ 1950/17

בן שושן נ' מדינת ישראל (14.3.2017)) .

6.

המקרה דכאן איננו נמנה עם מקרים כאלה, ועל כן הבקשה נדחית.