בש"פ 3545/12 סאמר וותד נ. מדינת ישראל

1.

לפני ערר על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ר' שפירא ) ב-תפ"ח 32075-02-12 מיום 24.4.2012 ומיום 24.5.2012, בהן הורה בית המשפט על מעצר העוררים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם, נוכח ראיות לכאורה למעורבותם בניסיון לרצח ראש מועצת ג'ת ביום 19.10.2011. על עילת המעצר אין צורך להאריך. נוכח המעשה המיוחס לעוררים ועברם הפלילי העשיר, מרכז הכובד של הדיון בערר זה נוגע לקיומן של ראיות לכאורה. לטענת העוררים, אין ראיות לכאורה כנגדם המצדיקות את השארתם במעצר; ולחלופין, מדובר בראיות נסיבתיות שעוצמתן חלשה, ויש לבחון חלופות מעצר בעניינם.

כתב האישום

2.

ביום 11.10.2011 נערכו בחירות למועצת ג'ת, בהן זכה מר חאלד גרה. על פי הנטען בכתב האישום, העוררים נמנו על תומכיו של מועמד אחר, ומשנבחר גרה החליטו להמיתו. בערבו של ה-19.10.2011 הגיעו העוררים ברכבו של העורר 1 לביתו של גרה, אשר באותה העת ישב בביתו עם אחיו ניהאד ועם אנשים נוספים. העוררים היו רעולי פנים וחמושים באקדח חצי אוטומטי. אחד מהעוררים נותר בסמוך לרכב על מנת לאבטח את האירוע, ואילו השני התקרב לדלת הרשת של הבית וירה לעבר גרה 6 קליעים לפחות, במטרה להמיתו. גרה נפגע בברך, בירך ובכף היד, ונגרמו לו שברים שחייבו את אשפוזו. אחד מן הקליעים פגע במותנו של ניהאד, אחיו של גרה, ופצע אותו. העוררים נמלטו מן המקום. בגין האמור הואשמו העוררים בניסיון לרצח, החזקת נשק ונשיאת נשק.

הליכי המעצר

3.

העורר 2 נעצר ביום 15.1.2012, והעורר 1 נעצר ביום 25.1.2012. ביום 19.2.2012 הוגש כתב האישום המפורט לעיל נגד העוררים, ולצידו בקשה למעצרם עד תום ההליכים. בבקשה פורטו ראיות לכאורה שלטענת המדינה קיימות כנגד העוררים, ביניהן: סרט ממצלמות האבטחה של ביתו של ראש המועצה, המראה בין היתר את לוחית הזיהוי של הרכב בו הגיעו העוררים; עדויות שונות לפיהן העורר 1 נראה נוהג ברכבו כשעה לפני הירי; פלט איכונים של העורר 1 המאשר את המיקומים בהם נטען שהיה; עדויות של עדי ראייה אשר ראו את רעולי הפנים מגיעים לביתו של ראש המועצה; עדויות לפיהן הרכב נראה בסמוך לזירת האירוע במועד הרלבנטי, והעורר 1 נראה נוהג בו; תצלומים נוספים ממצלמות אבטחה המתעדים את מיקומי הרכב הרלבנטי (הנמצא בידי המשטרה) במועדים הנטענים בכתב האישום; עדות על התנגדותם של העוררים לבחירתו של גרה לראש המועצה; עד בפניו התוודה העורר 1 על הירי; דוחות תפישה ותמונות מהזירה, וכן קליעים מן הזירה; עדויות ראש המועצה ואחיו על האווירה בכפר סביב הבחירות; תעודות רפואיות בדבר הפגיעות הנטענות בכתב האישום; שתיקת העוררים בחקירתם; והיעדר הסבר משכנע של העוררים באשר למקום בו היו בעת הירי.

עוד נטען בבקשה כי העבירות הן עבירות אלימות חמורות, ויש יסוד סביר לחשש כי העוררים יסכנו את שלום הציבור, ומכאן קמה עילה למעצרם בהתאם לסעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק הסדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק ). נטען בבקשה כי עדים רבים הביעו את חששם מהעוררים, ועל כן סרבו למסור גרסה כתובה, ומכאן אף חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט, המקים עילת מעצר בהתאם לסעיף 21(א)(1)(א) לחוק. כמו כן, פורט עברם הפלילי העשיר של העוררים, אשר ביצעו עבירות שונות של אלימות, נשיאת נשק ועוד, ואף ריצו עונשי מאסר בפועל. בשים לב למסוכנות העוררים, ולכל האמור לעיל, התבקש מעצרם של העוררים עד תום ההליכים.

4.

ביום 4.4.2012 הורה בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ר' שפירא ) על מעצר העוררים עד מתן החלטה אחרת, וביום 24.4.2012 ניתנה החלטתו מושא ערר זה בה הורה על מעצר העוררים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בהחלטה זו קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה למעורבותם של העוררים באירוע הירי המופיע בכתב האישום. בית המשפט קבע שאין מחלוקת על כך שבמועד המתואר בכתב האישום נורו ראש המועצה ואחיו בסלון ביתם, וכי המחלוקת היא על זיהוי מבצעי הירי. במסגרת הדיון בראיות הקיימות נגד העוררים, פירט בית המשפט את עדותו של ידיד העוררים, חמאד וותד, אותו הגדיר כעד מרכזי בפרשה (להלן: חמאד ). מעדותו של חמאד עלה כי זמן קצר לאחר ביצוע הירי, פגש חמאד בעוררים ובאדם נוסף בסביבות מחלף ניצני עוז. העוררים הגיעו למפגש זה ברכבו של העורר 1, והעד התבקש להסיע את רכבו של המשיב 1 בחזרה לג'ת, בעוד המשיב 2 נוסע לג'ת ברכבו של העד. עוד עלה מעדותו של חמאד כי יומיים לאחר ביצוע הירי, התוודה בפניו העורר 1 על כך שביצע את הירי, ואף מסר פרטים מזירת העבירה. בית המשפט קבע כי הפרטים שמסר העורר 1 לחמאד תואמים ממצאים מזירת העבירה, וכי מדובר בפרטים שרק מי שהיה בזירה יכול היה לדעת עליהם. בית המשפט קבע עוד, כי גרסתו של העד נתמכת במחקר תקשורת אשר איכן את ארבעת המעורבים במפגש במחלף ניצני עוז – העוררים, חמאד, ועד נוסף – במועד ובמסלול הנסיעה אשר צוינו בגרסתו של חמאד. באשר ליתר הראיות לכאורה הקיימות נגד העוררים, ציין בית המשפט כך:

"כשם שסבור אני כי מקומן של הטענות המפורטות להתברר בשלב הסיכומים, אין בדעתי להרחיב בניתוח הראיות ולכתוב מעין הכרעת דין מקדימה. כל דבר בעיתו. אבהיר כי המבחן הראיות הלכאוריות די בראיות הנסיבתיות עליהן הצביעה המאשימה בטיעוניה כדי לבסס תשתית מספיקה לצורך שלב הדיון בבקשת המעצר."

עוד עמד בית המשפט המחוזי בהחלטתו על מסוכנותם של העוררים, על החשש כי יטו עדויות של עדים, ועל כך שבמעשיהם פגעו לא רק באדם, אלא בליבו של הליך דמוקרטי – בחירות לרשות מקומית. בשים לב למסוכנותם ולחשש כי ישפיעו על עדים, קבע בית המשפט כי לא מתקיימת חלופת מעצר נאותה. על כן הורה בית המשפט, כאמור, על מעצר העוררים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

5.

על ההחלטה דנן הוגש ביום 6.5.2012 ערר, אשר נסב בעיקר על שאלת הראיות לכאורה הקיימות נגד העוררים. בהחלטתי מיום 15.5.2012 הוריתי באופן חריג כי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, לצורך מתן הנמקה מפורטת יותר של הקביעה כי קיימות ראיות לכאורה למעורבות העוררים בירי. עם זאת, ציינתי בהחלטה כי מקובל עלי שבהחלטה על מעצר בית המשפט אינו צריך לפרט את מכלול הראיות ואף אינו צריך לכתוב מעין הכרעת הדין. הוא גם אינו צריך לעסוק בכל סתירה וסתירה.

6.

ביום 24.5.2012 ניתנה החלטתו המשלימה של בית המשפט המחוזי (השופט ר' שפירא ), בה מפורטות הראיות לכאורה הקיימות נגד העוררים. לפי ההחלטה, ישנן ראיות לכאורה למעורבותו של העורר 1 בירי, שכן יש עדויות לכך שערך סיבוב מקדים לבדיקת הזירה יחד עם אדם בשם מוחמד וותד (עאוני), ועדויות לכך שהעורר 1 היה במטע זיתים עם חבריו ברכבו עד כחצי שעה לפני הירי ונראה היה לחוץ. כן קיימות עדויות לפיהן רכבו של העורר 1 היה הרכב ששימש למילוט היורים מהזירה. ואלו הן הראיות אותן מפרט בית המשפט בהחלטתו בהקשר זה:

(א)

סרט מצלמות האבטחה של הבניין בו מתגורר המתלונן – הסרט הראה שני רעולי פנים מתקרבים לבית לצורך ביצוע הירי, כאשר אחד מהם מתקרב לדלת והשני נותר מאחור בעמדת אבטחה. זמן קצר קודם לכן פנה רכב כלשהו לכיוון סמטה שליד ביתו של המתלונן.

(ב)

עדותן של שתי שכנות – שתי עדות ראייה אשר גרות בסמוך, העידו כי זמן קצר לפני הירי, בעת שחלפו ברכבן ליד בית המתלונן, ראו שני רעולי פנים הולכים (אחד מקדימה ואחד מאחור). כן ראו רכב כחול כהה עם לוחית רישוי מלוכלכת שלא ניתן לקרוא את מספרה, אשר דלתותיו פתוחות, בסמטה לכיוון המסגד והמכולת של ביאדסה. אחת מהן העידה כי זמן קצר לאחר הירי נמלט הרכב מהמקום. השנייה העידה כי ראתה את רעול הפנים שהלך ראשון יורה אל עבר דלת בית המתלונן. סרט מצלמות האבטחה הראה כי הרכב בו נסעו העדות אכן חלף בפתח הסמטה עת ששני היורים הלכו בסמטה, אחד מקדימה ואחד מאחור.

(ג)

סרט ממצלמת האבטחה של מכולת סמוכה

("המכולת של ביאדסה") – הסרט מהמכולת, אליה התקדם על פי חומר החקירה הרכב היורה לאחר הירי, מראה כי רכב בעל מאפיינים דומים לזה של העורר 1 חלף על פני המכולת, מכיוון הסמטה שהעדות העידו כי בה חנה הרכב, כאשר לוחית הרישוי שלו מטושטשת.

(ד)

עדותו של גואד אבו נאסר – העד העיד כי היה עם רכבו בסמוך למכולת של ביאדסה בעת הירי, נסע כמעט שתי דקות ואז שמע יריות. הוא העיד כי ראה מכונית אשר חלפה על פניו במהירות לכיוון המכולת, בצבע שתואר על ידו כצהוב, דבש או בצבע הדומה למעטפה חומה או כהה יותר. כן ראה על המכונית את המספרים 09 ומדבקה על מכסה תא המטען. לדברי העד, בעבר ראה את העורר 1 נוהג ברכב הזה. העד הבהיר כי לא ראה שום רכב אחר המגיע מכיוון הסמטה הרלוונטית לאחר הירי. תיאורו של העד נתמך בסרטי מצלמות האבטחה של המכולת. תיאור הרכב שמסר העד דומה לתמונות רכבו של העורר 1 אשר נתפס: במספר הרכב קיימות הספרות 09 וקיימת מדבקה על מכסה תא המטען. צבעו של הרכב שנתפס איננו חד משמעי, ועדים שונים מתארים אותו בדרכים שונות: צהוב, חום, צבע הדומה לדשא או למדי הצבא, צבע שמפניה ועוד.

(ה)

עדותו של עוביידה אבו חאטר – העד היה אף הוא בסמוך למכולת של ביאדסה בעת ששמע קול ירי או זיקוקים. לפי תיאורו של העד חלף על פני המכולת רכב שהגיע במהירות מכיוון המסגד שליד בית המתלונן. הרכב היה מסוג טויוטה וישבו בו שני אנשים. צבעו של הרכב היה "כמו צבע הצבא" או "צבע דשא". העד העיד כי ראה רכב מסוג זה אצל שני אנשים המוכרים לו: העורר 1, ואדם אחר בשם שרקיה הבן של גמיל שרקיה. מחקירתו של שרקיה עלה כי באוגוסט 2011 מכר את רכב הטויוטה שלו לעורר 1, וכי יש לו רכב נוסף באותו צבע. העד אבו חאטר דיווח כי ראה את העד האחר, גואד אבו נאסר, כשהוא ברכבו בצומת סמוך. אבו חאטר זיהה בסרט מצלמת האבטחה את עצמו, את רכבו של אבו נאסר, ואדם נוסף בשם מוחמד נימר ג'רה. בני משפחת שרקיה נחקרו ונשללה מעורבותם באירוע.

(ו)

סרטי מצלמות אבטחה נוספים – הרכב של העורר 1 נקלט במצלמות אבטחה של בית עסבה בהמשך נתיב המילוט. מאפייני הרכב כפי שעולה מהתצלום דומים לתיאוריהם של העדים, לרבות התיאור כי לוחית הרכב הייתה מטושטשת. יש לציין כי השעות המופיעות בסרטי האבטחה השונים (בית המתלונן, המכולת ועסבה) שונות בהפרשים של עד שעה בין שעון זמן אמת, כמפורט בדוחות החקירה בעניין זה. ממצלמות האבטחה של בית המתלונן עולה כי חצי שעה לפני הירי וכן שעה לפני הירי חלף רכבו של העורר 1, רכב מסוג טויוטה קרינה שמספרו 4911109, בסמוך לבית המתלונן, כאשר לוחיות הרישוי שלו גלויות. בהקשר זה יצוין כי ביתו של העורר 1 מרוחק מביתו של המתלונן.

(ז)

עדותו של מוחמד וותד והחיזוקים לה – ידידו של העורר 1, מוחמד וותד (עאוני), העיד ביום 8.2.2012 כי כשעה לפני הירי נהג הוא ברכבו של העורר 1, רכב טויוטה קרינה נוצץ שמספרו באמצע 111. העד העיד כי עשה זאת לבקשת העורר 1, אשר אין לו רישיון נהיגה (יצוין, כי העורר 1 אכן אינו מחזיק ברישיון נהיגה בר תוקף). לפי עדותו של העד, העורר 1 כיוון אותו לסטות ממסלול הנסיעה לכיוון ביתו של המתלונן. העד זיהה את עצמו, את העורר 1 ואת רכבו של העורר 1 בסרט האבטחה של בית המתלונן כשעה לפני הירי. העד העיד כי לאחר מכן נסע עם העורר 1 למטע זיתים (אליו הוביל בהמשך את החוקרים), שם ישבו עם אנשים בשם מוחמד סעד, עבדאללה אבו שאח וגודאת, שתו אלכוהול ועישנו חשיש. העורר 1 לא שתה אלכוהול ולא עישן חשיש. בשלב מסוים קיבל העורר 1 שיחת טלפון, שלאחריה חזר לחוץ ואמר לעד כי יוציא את כל האלכוהול מהרכב, וכך עשה העד. העד הציע לעורר 1 לנהוג עבורו, אבל העורר סירב ויצא בזריזות מהמקום. בסך הכל ישב העורר 1 כרבע שעה במטע הזיתים. העד המשיך משם לפגוש באנשים נוספים, ולאחר זמן מה קיבל שיחת טלפון מאחותו שדיווחה לו על הירי. מוחמד סעד ועבדאללה אבו שאח הכחישו בחקירתם כי פגשו בעורר 1 ביום הירי, אולם לאחר שנאמר להם שיש ראיות לכך שנפגשו עימו, דיווחו כי אכן ישבו איתו במטע זיתים, שתו אלכוהול ועישנו חשיש. עוד צוין כי העד מוחמד וותד העיד כי נסע עם העורר 1 מספר שעות לפני הירי לבקר ידידה בחדרה, עדן אירמיוב, ובמהלך הנסיעה קנו וודקה אותה שתו לאחר מכן העד ויתר הנוכחים במטע הזיתים. עדותו על הנסיעה לחדרה נתמכת בעדותה של עדן אירמיוב, במחקרי תקשורת, באיכונים סלולאריים ובפירוט רכישה בכרטיס האשראי של העד בחדרה. אירמיוב אף העידה כי בערבו של אותו יום פגשה בעורר 1 ובחברו אבו חאלד, אשר הגיעו ברכבו של החבר. יצוין, כי פלטי איכונים סלולאריים של העורר 1 ושל העד מוחמד וותד, אימתו את גרסתו של העד בדבר נסיעותיהם המשותפות ביום הירי.

7.

מעבר לראיות אלו, קיימת עדות מרכזית הקושרת את העוררים לאירוע, היא עדותו של חמאד שצוינה לעיל. בתחילה הכחיש חמאד כל קשר לאירוע, אולם לאחר מספר חקירות הפליל את העורר 1 כמי שהתוודה בפניו שירה במתלונן, וקשר את שני העוררים לרכבו של העורר 1. חמאד חזר בו והפסיק לשתף פעולה לקראת סוף החקירה. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי עדותו של חמאד נתמכת ומחוזקת בראיות חיצוניות, ומכילה פרטים מוכמנים. לפי עדותו של חמאד, הוא שמע על הירי מנאסר וותד (להלן: נאסר ), כשחזר לביתו באותו יום. לאחר מכן, העורר 1 טלפן אליו וביקש ממנו לאסוף אותו, והוא נסע עם נאסר ברכבו לאסוף את העורר 1 מאזור ניצני עוז. העורר 1 היה במקום ברכבו, רכב טויוטה קרינה, עם העורר 2. חמאד חזר בטויוטה קרינה יחד עם העורר 2 לג'ת, והעורר 1 חזר ברכבו של חמאד ביחד עם נאסר. חמאד העיד כי כעבור יום או יומיים העורר 1 התוודה בפניו כי ירה במתלונן, כאשר בעת הירי היו בחדר המתלונן, אחיו ניהאד וחכמאת אולי, וכי בעת האירוע היה רעול פנים, ולוחיות הרכב היו מכוסות. נתונים אלו נתמכים ביתר חומר הראיות, ובפרט בעדות המתלונן ואחיו בדבר הנוכחים בעת אירוע הירי, בעובדה שניתן היה לראות מבעד לדלת הרשת את היושבים בחדר (וכך לערוך סיור מקדים, ובעת הירי לכוון את האקדח אל עבר המתלונן), ובעדויות שתוארו לעיל על כך שמבצעי הירי היו רעולי פנים ועשו שימוש בלוחיות רכב מכוסות. מחומר החקירה עולה כי חמאד חושש משני העוררים עקב עדותו. גרסתו של חמאד נתמכת בראיות חיצוניות נוספות: חמאד העיד כי הירי בוצע באקדח גלוק, ודו"ח מעבדת נשק קבע כי התרמילים שנמצאו בזירה מתאימים לאקדח מסוג זה. פלטי איכונים סלולאריים מראים כי חמאד, נאסר ושני העוררים אכן היו בסמוך לניצני עוז באיזור 20:30 באותו יום. כן מראים האיכונים הסלולאריים כי שני העוררים נעו מכיוון ג'ת לכיוון ניצני עוז לאחר הירי, ולאחר מכן חזרו לג'ת. פלט שיחות מראה כי אכן בוצעו שיחות טלפון בין חמאד לעוררים במועדים בהם דיווח חמאד.

בית המשפט התייחס בהחלטתו ללחצים ולתרגילי חקירה שבוצעו לחמאד במהלך חקירתו, וקבע כי יש מקום להתייחס לטענות בדבר אמצעי חקירה פסולים במסגרת ההליך העיקרי. בית המשפט קבע כי אין לומר כי העדויות הינן בלתי קבילות, ברמה המצדיקה התעלמות מהן בשלב הליכי המעצר. כן קבע בית המשפט כי יש ממש בטענת הסנגור כי המשיבה בחרה לאמץ רק חלק מגרסאותיו של חמאד, אולם הגרסה שנבחרה נתמכת בראיות חיצוניות, כפי שתואר. בית המשפט אף קבע כי את ההשגות על מהימנותו של חמאד יש לבחון במסגרת ההליך העיקרי.

על יסוד עדותו של חמאד והחיזוקים לה, ונוכח שתיקתם של העוררים בחקירתם, קבע בית המשפט המחוזי כי יש ראיות לכאורה לכך שהעוררים הם רעולי הפנים אשר הגיעו ברכבו של העורר 1 לביתו של המתלונן, ירו בו, ונמלטו ממנו לכיוון נתניה.

8.

ראיות נוספות אליהן התייחס בית המשפט המחוזי בהחלטתו נוגעות למניעיהם של העוררים לפגוע במתלונן, שכן העוררים תמכו במועמד אחר לראשות המועצה; והדוחות הרפואיים של הטיפול במתלונן ובאחיו, אשר מראים כי נפגעו מיריות אקדח.

הערר

9.

בעררו שבכתב לא השאיר בא כוח העוררים אבן על אבן לא הפוכה. בפרט דקדק בפרטי הודעותיו וגרסאותיו הרבות של חמאד במטרה להראות שזהו עד שאין לתת בו אמון. בענין זה איני רואה צורך להאריך, משום שגם לדעתי, ולאחר שעיינתי בהודעות, העד חמאד הוא לכאורה עד שיש להתייחס לדבריו בזהירות מירבית.

דיון

10.

לאחר קבלת ההחלטה המשלימה קיימתי דיון במעמד הצדדים. לקראת הדיון עיינתי בהחלטה המשלימה, בהודעת הערר המפורטת עד למאוד, ובתמצית ראיות התביעה שהוגשה גם לבית המשפט המחוזי. בנוסף, בדיון עצמו הוצגו קלטות אבטחה שונות מהזירה. כן הוצגו לי לבקשתי תמונות של רכבו של העורר 1 שנתפס. עיון בתמונות מסביר לכאורה כיצד עדים שונים מתארים את הרכב בצבע שונה. כן נמסרו לעיוני גרסאותיו של חמאד, והודעות העוררים. לאחר בחינת חומר הראיות מקרוב, בעזרת ההחלטה המנומקת של בית המשפט המחוזי והחומר שמסרו הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי אכן יש ראיות לכאורה נגד העוררים. עם זאת, ראוי לציין כי אף שעוצמת הראיות כלפי העורר 2 היא מספקת לשלב זה של המעצר – היא לכאורה איתנה פחות מעוצמת הראיות בעניין עורר 1.

11.

ממה שרואות העיניים בסרטי האבטחה, וכן מן העדויות, עולה לכאורה כי רכבו של העורר 1 היה באזור ביתו של המתלונן כשהלוחיות גלויות כשעה לפני האירוע. העורר 1, שאין לו רישיון נהיגה, נסע עם חברו מוחמד וותד למטע זיתים, שם פגשו אחרים, ואחרי שקיבל שיחת טלפון נהג העורר 1 עצמו ברכבו. כעבור זמן קצר נראה לכאורה רכבו של העורר 1 כשלוחיותיו מטושטשות עוזב את מקום האירוע. לכל מה שרואות העיניים אין העורר 1 מוסר הסבר כלשהו. זמן קצר אחרי הירי אוכנו שני העוררים יחד, בנקודות רבות. חמאד נקרא לפגוש בעוררים בניצני עוז ואחר כך העורר 1 התוודה בפניו. גרסה זו מתיישבת היטב עם הראיות לגבי הרכב בו נהג לכאורה עורר 1 ולוחיותיו המטושטשות, וכן עם סוג הנשק בו נעשה שימוש (גלוק).

12.

מקובל עלי כי לכאורה – ולכן לא אאריך – העד חמאד הוא עד בעייתי, עם זאת דבריו משתלבים היטב, כפי שציין בית המשפט המחוזי, עם הראיות האובייקטיביות.

13.

גם לגבי העורר 2 קיימות ראיות לכאורה, אך עוצמתן פחותה מהראיות שיש נגד עורר 1. פלט האיכונים של שני העוררים מצביע על תנועה משותפת של השניים מג'ת לכיוון נתניה מיד בסמוך לאחר הירי. אחר כך, בהתאם לגרסת חמאד וגם לאיכונים הסלולאריים, פגש חמאד את השניים בניצני עוז. ישנן גם אמרות מסוימות של חמאד לפיהן העורר 2 הוא מסייע, אף שלא ירה (תמליל חקירה מיום 25.1.2012). מקור המידע של חמאד אינו ברור די הצורך, ולכן משקל הדברים מועט. לכל אלה מתווספת העובדה, שבעיני יש לה משקל רב, שעורר 2 אינו נותן הסבר לתנועתו המשותפת עם עורר 1 מיד בסמוך לאחר האירוע, כפי שעולה מהאיכונים.

14.

הנה כי כן, יש ראיות לכאורה נגד שני העוררים, אף שעוצמתן שונה. המסוכנות הנשקפת מהם גבוהה, ואין לאפשר למי מהם להלך חופשי.

15.

סוף דבר: הערר נדחה.