בש"פ 3557/17 מדינת ישראל נ. מחמוד טחאן

1.בפני בקשה שביעית להארכת מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) החל מיום 9.5.2017 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 47762-03-15 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

2.אקדים ואציין כי המשיב 3 נתן את הסכמתו לבקשה להארכת מעצר לאחר שהגיע להסכמה עם המדינה בכל הנוגע לבחינת האפשרות לעוצרו בפיקוח אלקטרוני. בהתאם לכך, הוריתי ביום 9.5.2017 על הארכת מעצרו בתשעים יום או עד למתן פסק הדין בהליך העיקרי, בכפוף לכך שלמעצר ילווה "פיקוח אנושי של המפקחים שהומלצו על-ידי שירות המבחן בתסקיר מיום 11.1.2017, בתנאים שפורטו בהודעה המשותפת של הצדדים מיום 8.5.2017", וכן בהתאם להחלטתו של בית המשפט המחוזי בנושא הערבות שיידרש המשיב 3 להפקיד. ההחלטה הנוכחית מתייחסת אפוא למשיבים 2-1 בלבד (להלן: המשיבים ).

כתב האישום וההליכים עד כה

3.סוגית מעצרם של המשיבים נדונה בבית משפט זה מספר פעמים וניתנו בעניינה החלטות שיפורטו בהמשך. על כן, אחזור ואציג כאן רק את עיקרי הדברים הנדרשים להחלטתי.

4.ביום 23.3.2015 הוגש נגד המשיבים ונאשמים נוספים כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בגין שורה של עבירות כלכליות בהיקף נרחב, שעניינן הפצה של חשבוניות פיקטיביות, הלבנת הון ועבירות מס שונות. עובדות כתב האישום פורטו בהרחבה בהחלטתו של השופט ס' ג'ובראן מיום 27.12.2015 בערר שהגיש נאשם אחר בפרשה על ההחלטה לעצרו עד תום ההליכים (בש"פ 8389/15). בעיקרו של דבר, יוחסו למשיבים בכתב האישום העבירות הבאות: קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין; רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק העונשין; עבירות שונות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; עבירות שונות לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961; ועבירות שונות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.

5.השתלשלות האירועים ממועד הגשת כתב האישום פורטה בהחלטתי מיום 2.3.2017 בעניין הארכת מעצרם הששית של המשיבים (בש"פ 1071/17) (להלן: החלטתי הקודמת ). בהחלטה זו הוריתי על הארכת מעצרם של המשיבים במתכונת של פיקוח אלקטרוני בתנאים שייקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי. להלן אתאר בתמצית את המשך השתלשלות האירועים מיום מתן החלטתי הקודמת.

6.ביום 29.3.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי מעצרם של המשיבים במתכונת של פיקוח אלקטרוני יתבצע בכפוף למספר תנאים, ובכלל זה הפקדת ערבות בסך של 150,000 שקל על-ידי כל אחד מהם, פיקוח אנושי בכל שעות היממה, הפקדת ערבות בסך של 10,000 שקל במזומן על-ידי כל אחד מהמפקחים ואיסור יציאה מהארץ. למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 3.4.2017 נמסר דיווח על-ידי מנהלת הפיקוח האלקטרוני כי אין אפשרות לקיים מעצר במתכונת זו בחלופת שהוצעה על-ידי המשיב 1. ביום 9.4.2017 אפשר בית המשפט המחוזי למשיב 1 להציע חלופת מעצר נוספת.

7.המדינה הגישה ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בטענה כי היא אינה עולה בקנה אחד עם החלטתי הקודמת. המשיבים הגישו עררים שכנגד אשר התמקדו בגובה הסכומים שנדרשו להפקיד. ביום 5.4.2017 דחה בית משפט זה (בש"פ 2891/17, השופט י' דנציגר ) את הערר שהגישו המשיבים, וכן דחה בעיקרו את ערר המדינה למעט באשר להגדלת הערבות הנדרשת מצד המפקחים לסך של 25,000 שקל כל אחד.

8.ביום 20.4.2017 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב 1 מאחורי סורג ובריח מאחר שזה לא הציע חלופה נוספת למעצרו במתכונת של פיקוח אלקטרוני.

9.ביום 26.4.2017 דחה בית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר שהגיש המשיב 2 באשר לתנאי מעצרו, וקבע, בין היתר, כי אין להשתמש ברכוש שנתפס במסגרת הליכי החילוט הזמני חלף הפקדת הערבות.

10.למען שלמות התמונה יצוין כי עד כה נערכו בהליך העיקרי 35 ישיבות הוכחות שבמהלכן נשמעו 38 עדים. כמו כן, מאז מועד הארכת המעצר הקודם התקיימו חמישה דיוני הוכחות שבהם העידו 12 עדים. בנוסף, יצוין כי נכון למועד הגשת הבקשה הנוכחית קבועים 19 מועדי דיונים לחודשים הקרובים.

הבקשה שבפני

11.הבקשה שבפני נסבה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים, זו הפעם השביעית. המדינה מציינת כי המשיבים לא עמדו בתנאים שנקבעו למעצרם במתכונת של פיקוח אלקטרוני. כמו כן, נטען כי עילות המעצר בעניינם של המשיבים, ובכללן עילת השיבוש ועילת המסוכנות, עומדות בעינן.

12.בדיון שהתקיים בפני ביום 30.4.2017 ציינו באי-כוחם של המשיבים כי הם לא הצליחו לגייס את סכום הכסף הנדרש כאחד מן התנאים שנקבעו להמשך מעצרם במתכונת של פיקוח אלקטרוני. בהקשר זה, נטען כי הסכומים שהמשיבים נדרשו לשלם הם גבוהים מאוד בהתחשב במצבם הכלכלי ובתפקידם השולי יחסית בכתב האישום, ובפרט לנוכח העובדה שרוב הכספים שהתקבלו לכאורה בגין העבירות המיוחסות להם הועברו לנאשם המרכזי בכתב האישום. כמו כן, באי-כוח המשיבים הדגישו את מספרם הרב של העדים שעוד צפוי להישמע בתיק העיקרי.

13.בא-כוח המדינה עמד על כך שהסכום שנדרשו המשיבים להפקיד נקבע אך לאחרונה על-ידי בית המשפט המחוזי, ואושר למעשה בהחלטתו של השופט דנציגר הנזכרת בפסקה 7 לעיל.

14.בתום הדיון הודיעו באי כוח הצדדים, על-פי המלצת בית המשפט, כי הם מבקשים להידבר ביניהם בנושא. בהמשך לכך, בסוף הדיון הוריתי לצדדים להגיש הודעה מעדכנת האם הם הצליחו להגיע להסכמה ביניהם בנוגע לבקשה להארכת מעצר. ביום 11.5.2017 הודיעה המדינה כי הצדדים לא הגיעו להסכמה בעניין המשך מעצרם. כמו כן, כל אחד מן המשיבים הודיע מהו הסכום שהצליח לגייס: המשיב 1 הודיע על גיוס של 38,000 שקל ואילו המשיב 2 עדכן באשר לגיוס 23,000 שקל.

דיון והכרעה

15.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, וזאת מבלי לגרוע מן הצורך להוסיף ולעקוב אחר ההשלכות שיש להתמשכות המעצר על רקע המתח הטבוע במצב שנוצר.

16.אכן, התמשכות ההליך בעניינם של המשיבים מעוררת קושי, בהתחשב בעובדה שמעצרם נמשך זה יותר משנתיים, ובשים לב, בין היתר, לכך שאינם הנאשמים העיקריים בפרשה זו (ראו והשוו: בש"פ 5160/16 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 10 (3.7.2016)). מנגד, אין בכך בלבד כדי להעלים לחלוטין את עילות המעצר. האיזון הראוי בין השיקולים התבטא בפתיחת הדלת למעבר למעצר במתכונת של פיקוח אלקטרוני. אינני מתעלמת מטענותיהם של המשיבים באשר לקשייהם בגיוס כספים. עם זאת, בהתחשב בהיקף העצום של העבירות הכלכליות שביצעו, וכן לנוכח התחכום, השיטתיות ואורך הזמן המאפיינים את ביצוע המעשים (ראו למשל: בש"פ 6581/14 מדינת ישראל נ' מונדר , פסקה 15 ( 2.11.2014 )), הסכומים המוצעים על-ידם אינם נותנים מענה מתאים לעילות המעצר. כמו כן, הזמן הקצר שחלף מאז ניתנה החלטתו של בית משפט זה בערר שהגישו המשיבים אינו מצדיק חריגה מן האמור בה. עם זאת, בהמשך הדרך, ואולי אף בגדרה של הבקשה הבאה להארכת מעצר, ככל שזו תידרש, נכון יהיה לשוב ולשקול את הסכומים שהמשיבים נדרשים להפקיד כאחד התנאים למעצרם במתכונת של פיקוח אלקטרוני (ראו והשוו: בש"פ 3738/00 שאלון נ' מדינת ישראל (13.6.2000); בש"פ 6316/09 מימון נ' מדינת ישראל , פסקה 7 ( 12.8.2009 )).

17.סוף דבר: אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים החל מיום 9.5.2017 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בעניינם בתפ"ח 47762-03-15 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.