בש"פ 3604/08 מדינת ישראל נ. גיא וייסמן

1.

נגד המשיב מתנהל הליך פלילי בבית המשפט המחוזי בתל אביב. המשיב נעצר עד תום משפטו. בית משפט זה (כבוד השופטת א' פרוקצ'יה) החליט ביום 9.3.08 להאריך את המעצר ב-90 ימים, החל מיום 11.2.08 (בש"פ 965/08). הבקשה שבפניי הינה להאריך את המעצר ב-90 ימים נוספים.

2.

כתב האישום נגד המשיב הוגש ביום 10.5.07. כתב האישום המתוקן משתרע על פני 61 עמודים. על פי הנטען, שימש המשיב בתפקידים שונים בחברת הראל בית השקעות בע"מ ובתפקידו האחרון כיהן כמשנה למנכ"ל. למשיב מיוחסות עבירות רבות, ביניהן גניבה על ידי מנהל בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, פגיעה ביכולת תאגיד לקיים את התחייבויותיו, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע ועשיית פעולה של הלבנת הון ברכוש אסור. כתב האישום כולל רשימה של 86 עדים. הסכום הכולל של עבירות הגניבה הגיע ל-123 מיליון ש"ח.

3.

כתב האישום הוקרא ביום 3.6.07. המשיב כפר כפירה כללית באמור בכתב האישום. בהמשך, העלה המשיב טענות מקדמיות שנדחו בהחלטה מחודש דצמבר 2007. שמיעת ההוכחות החלה בחודש דצמבר 2007. עד היום נערכו 20 ישיבות לשמיעת הוכחות. עד כה הושלמה העדתם של 15 עדים. מן החומר שצורף לבקשה עולה, כי נעשית פעולה מכוונת ונמשכת על ידי ההגנה לשיבוש התנהלותו התקינה של המשפט. בהחלטתה של חברתי, השופטת א' פרוקצ'יה מיום 9.3.08, נאמר כי ההגנה "פועלת לשבש את סדר הישיבות המתוכנן, ונוקטת טקטיקה דיונית המעכבת את ניהולו התקין של ההליך". התנהלות זו היא שהביאה, בין היתר, לקבלתה של הבקשה הראשונה להארכת המעצר מעבר לתשעה חודשים.

4.

החומר הנוסף, שהצטבר מאז ההחלטה מיום 9.3.08, מצביע על כך שההגנה ממשיכה בהתנהלותה החריגה, המביאה לשיבושים חוזרים ונשנים בהתנהלותו של ההליך. איני רואה צורך לפרט אחת לאחת את פעולות השיבוש. אסתפק בדוגמה אחת: הסניגור המלומד הגיש ביום 4.3.08 בקשה לדחיית הדיון שהיה קבוע למחרת היום. לבקשה צורף אישור מחלה. על פי האישור, לא היה הסניגור מסוגל לעבוד מיום 4.3.08 עד ליום 9.3.08. הסניגור לא התייצב לדיון ביום 5.3.08. חרף זאת התברר, כי הסניגור המלומד הופיע באותו יום - 5.3.08 - בהליך פלילי אחר המתנהל בבית המשפט המחוזי. כאמור, זו דוגמה אחת מבין מספר לא קטן של מקרים המצביעים על התנהלות בלתי תקינה, בלשון המעטה, של ההגנה.

5.

הסניגור המלומד טען כי בוטלו ארבעה ימי דיונים לכל היותר בשל סיבות שמקורן בהגנה. לטענתו, ימי דיונים נוספים בוטלו על ידי בית המשפט מסיבותיו שלו. המבקשת טוענת, כי מספר הישיבות שבוטלו כפול לפחות מן המספר בו נקבה ההגנה. איני רואה צורך לקבוע מה המספר המדויק של ימי הדיונים שבוטלו בעטיה של ההגנה. כאמור, התמונה המתקבלת היא שההגנה פועלת באופן מודע, מכוון ושיטתי לשיבוש ההתנהלות התקינה של ההליך. לעניין זה אין מקום להבחין בין הסניגור לבין המשיב. ההנחה המתחייבת היא שפעולותיו ומחדליו של הסניגור הינם על דעתו של לקוחו, הוא המשיב. אילו ההתנהלות של הסניגור לא הייתה על דעתו של המשיב, הרי ניתן להניח שהלקוח היה משחרר את הפרקליט מן הייצוג. כאשר נעשית פעולה מכוונת ושיטתית המשבשת את התנהלותו של ההליך ומסכלת אפשרות של ניהול יעיל, על בעל הדין לשאת

בתוצאות. אף איני רואה כל מקום לערוך התחשבנות מדויקת לגבי מספר ימי הדיונים שבוטלו עקב התנהלותה של ההגנה ולהאריך את המעצר אך לתקופה מקבילה. ההתנהלות במקרה זה חורגת מכל נורמה מקובלת. די בכך על מנת להביא להארכת המעצר כמבוקש. אין מקום למתן פרס להגנה המתנהלת בדרך בה פועלת ההגנה בהליך דנא.

6.

אשר על כן, הנני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, החל מיום 10.5.08.