פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
965/08
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
גיא וייסמן
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות
אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996
בשם המבקשת:
עו"ד אסתי שלאין
בשם המשיב:
עו"ד ילון הכט
החלטה
1.
זוהי בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב לתשעים ימים לצורך המשך ניהול משפטו.
2.
המשיב מואשם בשורה ארוכה של עבירות שעיקרן גניבה של כ-123 מליון ₪ מכספי חב' הראל, בית השקעות בע"מ, תוך מחיקת ההון העצמי של החברה, וכן בשורה ארוכה של עבירות שתכליתן להסתיר ולהסוות את מעשיו, ובכלל זה ניהול רישומים כוזבים במסמכי תאגיד, עבירות הלבנת הון, ועוד. כתב האישום המתוקן בשנית כולל שנים-עשר אישומים, ומחזיק כ-60 עמודים. ברשימת עדי התביעה כלולים 86 עדים.
3.
מבקשת המדינה עולה כי עד כה התקיימו שבע ישיבות הוכחות, והעידו שישה עדים, כשעדות העד השביעי נמצאת בעיצומה. לאור הכפירה כללית בכל עובדות האישום, נראה נכון לעת זו כי יהיה צורך בהשמעתם של כל העדים, לרבות עדים טכניים.
4.
תחילת הדיונים בהליך הוקדשה לטענות מקדמיות שהעלה ב"כ המשיב. לאחר מכן, בישיבה ביום 9.12.07 הובא המשיב לבית המשפט באיחור רב על ידי הליווי, ונשמעו שני עדי תביעה בלבד. ישיבה נוספת ביום 12.12.07 נדחתה לבקשת ב"כ המשיב. שתי ישיבות נוספות בוטלו בשל אילוצי בית המשפט. בדיונים בימים 23, 26, ו-30 לדצמבר 2007 וביום 2.1.08 נשמעו שלושה עדי תביעה נוספים. ישיבות בימים 6.1.08 ו-9.1.08 בוטלו לבקשת ב"כ המשיב. הדיון ביום 13.1.08 בוטל בשל בעיה רפואית של ב"כ המשיב, והוא הדין בישיבה, שנועדה ליום 16.1.08. לישיבה ביום 20.1.08 לא התייצב ב"כ המשיב, ותחת זאת התייצב באותו מועד לדיון בתיק אחר המתנהל באותו בית המשפט בפני הרכב אחר. גם ישיבה שנועדה ליום 23.1.08 בוטלה בשל אי התייצבות ב"כ המשיב לדיון, בעוד הוא התייצב לדיון באותו זמן בתיק האחר. ביום 28.1.08 הודיע ב"כ המשיב כי הוא ממשיך לייצג את המשיב, אך לא יתייצב לדיון ב-30.1.08 בשל בדיקות רפואיות. משלא צירף לבקשה זו כל אסמכתא רפואית, נדחתה בקשתו, והוחלט כי הדיון יתקיים גם בלא נוכחות הסניגוריה.
5.
בבקשתה מציינת המדינה את חומרת האישומים כלפי המשיב, אשר נוכח היקף הנזק העצום הכרוך בהם, והעונש לו צפוי המשיב אם יורשע, קיים חשש של ממש כי שחרורו עלול להביא להימלטותו מן הדין. כן נטען, כי התחכום והשיטתיות בהם בוצעו העבירות מעלים חשש כי אם ישוחרר, הוא עלול לחזור ולבצע עבירות נוספות.
מוסיפה המדינה וטוענת כי הערכאה הדיונית עושה מאמץ מיוחד לקדם ולזרז את ניהול המשפט, אך מאמץ זה מסוכל, כאשר ישיבות רבות שנקבעו מבעוד יום בוטלו מסיבות הקשורות בב"כ המשיב. המדינה הסבה את תשומת הלב גם להערותיו של בית המשפט בהליך הפלילי בכל הנוגע לדרך התנהלותו של ב"כ המשיב, אשר, לדבריו, מקשה ביותר על ניהול תקין ויעיל של הדיונים (עמ' 17 לפרוטוקול). על פי תיאור בית המשפט את דרך התנהלותו של ב"כ המשיב, מ דובר
"בתכנון מכוון או מגמה מכוונת למשוך את ההליך עד כדי אי סבירות", כלשון בית המשפט.
התנהגותו של ב"כ המשיב בניהול ההגנה, העדרותו מדיוני בית המשפט בישיבות שנקבעו מבעוד מועד, והתייצבותו בתיק מקביל באותם מועדים בהם מתנהל ההליך בתיק זה – כל אלה תורמים לעיכוב בהתנהלותו התקינה של המשפט, ולפגיעה הן בנאשם והן במערכת השפיטה, כך לעמדת המדינה.
6.
בתשובה, נזקק ב"כ המשיב לטענות לגופו של כתב האישום, ולגופן של השאלות הטעונות הוכחה במשפט. הוא הוסיף, כי לא הוכח כל חשש לשיבוש מהלכי המשפט, ואין קצה חוט של הוכחה בדבר נסיון לשבש הליכים או להשפיע על עדים. גם לחשש להימלטות המשיב לא ניתן כל ביסוס. כן ציין ב"כ המשיב את הנטל המוטל על ההגנה להשתלט על חומר רב שנוסף לכתב האישום, והזמן הרב שעוד יידרש עד להשלמת מכלול העדויות, המצדיק לטעמו את שחרורו של המשיב בחלופה מתאימה.
7.
המשפט נשוא הליך זה הינו חריג בהיקפו הענייני ובמורכבותו. מ דובר
בכתב אישום עשיר במיוחד בפרטי אישום, ורב-היקף בסדרת העניינים הטעונים הוכחה. ההיקפים הכספיים בהם מ דובר בפרשות נשוא האישום הם אדירים, ומגיעים לכ-123 מליון ₪. על מסוכנותו הרבה של המשיב כבר עמד בית משפט זה בהליך הערר על מעצרו עד תום ההליכים, ואין צורך לחזור על הדברים, הנהירים על פניהם. למסוכנותו העבריינית של המשיב נוסף חשש בלתי מבוטל להימלטותו, המחמיר נוכח החשש כי הוא מחזיק חשבונות כספיים נסתרים מחוץ לישראל, ועשוי להסתייע בהם לצורך הסתלקותו מישראל באם ישוחרר. החשש מהמלטותו גדל נוכח הצפי לענישה מחמירה של המשיב במקרה שיורשע בדין.
מעשי הרישום הפיקטיבי וזיוף המסמכים המיוחסים למשיב בכתב האישום מעלים חשש גם לשיבוש הליכים ולהשפעה על עדים, במיוחד נוכח העובדה כי המשפט הוא רק בתחילתו, ועד כה נשמעו עדי תביעה ספורים בלבד.
8.
לכלל החששות האמורים מצטרפת העובדה המצערת, העולה מהפרוטוקולים של דיוני הערכאה הדיונית, לפיה ההגנה בעניינו של המשיב לא רק שאינה תורמת את חלקה להאצה ולייעול ההליכים, אלא היא פועלת לשבש את סדר הישיבות המתוכנן, ונוקטת טקטיקה דיונית המעכבת את ניהולו התקין של ההליך. יש להצטער על גישה זו של ההגנה, הגורמת נזק ופגיעה בראש וראשונה לנאשם, שמשפטו מתארך ביותר, בנסיבות בהן בלאו הכי מ דובר
בפרשה מורכבת המצריכה זמן דיונים רב; כן נגרמת פגיעה קשה לתביעה שתכנון עבודתה משתבש, ולעדים המוזמנים לישיבות שמתבטלות; מעל כל אלה, נגרם שיבוש רציני בעבודת בית המשפט, העמוס לעייפה גם כך, ונדרש להתמודד עם הפרעות חמורות בסדרי הדיונים, והתנהגות שמקומה לא יכירנה בסדרי משפט תקינים, הננקטת על ידי ההגנה. יש להדגיש באורח שאינו משתמע לשני פנים, כי על ההגנה לשנות את דרכה ותפיסתה מן הקצה אל הקצה לגבי דרך התנהלותה בניהול המשפט. שאם לא כן עלול להיגרם נזק לאו בר תיקון לנאשם, לתביעה, ולמערכת השיפוט. התנהגות ההגנה, שיש בה משום שיבוש הליכים, עשויה אף להגיע כדי עבירת משמעת והפרה של אתיקה מקצועית. היבט זה הוא מעניינה של לשכת עורכי הדין, המופקדת על האתיקה המקצועית של עורכי הדין, בין היתר, באשר לדרך הופעתם בבית המשפט. אין צריך לומר, כי על עורך דין המייצג נאשם חלה חובה מקצועית כפולה: עליו לפעול לקידום עניינו של מרשו, ובה בעת לנהוג כקצין בית המשפט, הנושא מכח תפקידו המקצועי באחריות משותפת עם שאר הגורמים המעורבים במשפט לתקינותו של ההליך השיפוטי.
על ב"כ המשיב לקחת דברים אלה לתשומת לבו, ולהבין כי בדרך התנהלותו הוא פוגע, בראש וראשונה, במרשו, בין היתר, בהיבט של התמשכות המשפט, וככל שהמשפט יתעכב ויתארך, כך עלול המשיב למצוא עצמו בין סורג ובריח תקופה ארוכה יותר; מעבר לכך, על ב"כ המשיב כעורך דין, הנמנה על לשכת עורכי הדין, לפעול מכח מעמדו כקצין בית המשפט, ולכבד את כללי ההתנהגות והאתיקה הבסיסיים החלים על עורך דין, הכוללים, בין היתר, מילוי חובות הנוגעות לדרכי ייצוג של בעלי דין בבית המשפט, וחובת ציות לכללי סדר הדין ולהחלטות בית המשפט.
9.
במכלול נסיבות הענין, חלופת מעצר לא תקנה לציבור את הבטחון הנדרש מפני מסוכנות המשיב, מפני החשש להימלטותו, ומפני הסכנה כי ישבש הליכים באם ישוחרר. ראוי להוסיף עוד, כי למשיב ולבא כוחו יש חלק מכריע בהתארכות המשפט, ועובדה זו מחזקת את טעמי המדינה בבקשתה להאריך את המעצר לצורך המשך ניהול המשפט.
בנסיבות אלה, אין מקום לשחרור המשיב בחלופה, ויש להיענות לבקשת המדינה להאריך את מעצרו בתשעים יום לצורך המשך משפטו, מיום 11.2.08 או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם מביניהם.
ניתנה היום, ב' באדר ב' תשס"ח (9.3.08).
ש ו פ ט ת