בש"פ 3694/10 רותם דואני נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת נ' אוהד) אשר דחה את בקשתו של העורר ליציאות טיפוליות.

1.

העורר מואשם, בין היתר, ביבוא סם מסוכן ובזיוף מסמך. בהמשך להחלטות שהתקבלו על-ידי בית משפט זה שוחרר העורר לחלופת מעצר במסגרת קהילת הבוגרים ב"רטורנו", כפר גמילה למשתמשים בסמים (ראו בש"פ 6524/09 מיום 8.9.09; בש"פ 9361/09 מיום 26.11.09, השופט פוגלמן; בש"פ 21/10 מיום 7.1.10, השופט עמית). העורר שוהה בקהילה החל מיום 10.1.10. כעת מבקש העורר, בהמלצת גורמי הטיפול ב"רטורנו", לצאת לשתי יציאות טיפוליות, האחת למשך 12 שעות עם ליווי, והשניה למשך 24 שעות באופן עצמאי. גורמי הטיפול סבורים כי יציאה מעין זו תרחיב ותעמיק את הטיפול בעורר ותקדם את התהליך הטיפולי.

2.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו של העורר. בית המשפט ציין כי שליחתו של העורר ל"רטורנו" נעשתה על מנת ליתן לו טיפול נפשי ולא על מנת לטפל בהתמכרותו לסמים. היציאות הטיפוליות המבוקשות הינן במסגרת הטיפול בהתמכרות בסמים, ומכיוון שלא זו היתה מטרת השחרור לחלופה אין מקום להתיר יציאות אלו.

3.

על החלטה זו הוגש הערר שבפניי. בא-כוח העורר טוען כי לא נטען כי יש ביציאה המבוקשת משום סיכון או חשש לשיבוש הליכים ולפיכך אין מקום לסרב לבקשה. הוא מדגיש כי היציאות המבוקשות הן חלק מהטיפול בעורר ומשיקומו. לטענתו, כל הקשיים של העורר והסתבכויותיו קשורים בשימוש שלו בסמים. בא-כוח העורר הסכים כי עד להחלטה אחרת יצא העורר בליווי ולא באופן עצמאי. נציג מטעם קהילת "רטורנו" הסביר את חשיבות היציאות המבוקשות להליך הטיפולי בעורר.

מנגד טענה באת-כוח המדינה כי העורר נשלח לחלופת מעצר על מנת לטפל במצבו הנפשי ולא כחלק מהליך שיקומי לטיפול בהתמכרותו בסמים. כן טענה היא כי ההחלטות הדגישו את יציאתו של העורר למוסד סגור. היא מציינת כי אם יורשע הוא צפוי למאסר ממושך, כי הוא בעל עבר פלילי, וכי ברקע העבירות לא מצויה התמכרותו של העורר. המסוכנות ברורה מעצם העבירות המיוחסות לו, ואף ישנו חשש להימלטות הנתמך בעבירת זיוף דרכון המיוחסת לו, ובה הודה. כן הבהירה כי משפטו של העורר קבוע למועדים בחודש יוני ויולי שאז הוא צפוי להסתיים. לסיום ביקשה באת-כוח המדינה כי לא תתקבל החלטה על קבלת בקשתו של העורר טרם קבלת תסקיר מבחן בעניין.

4.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים באתי למסקנה כי יש להורות על קבלת תסקיר טרם מתן החלטה סופית בערר. אכן שחרורו של העורר לחלופת מעצר במוסד סגור יועדה על מנת להתמודד עם מצבו הנפשי. עם זאת, כתב השופט עמית בהחלטתו מיום 7.1.10 כי "העובדה ש"רטורנו" הוא קהילה טיפולית למכורים לסמים, אינה שוללת היותו מוסד סגור שבמסגרתו – על-פי תסקיר שירות המבחן – יתאפשר לעורר לקבל טיפול נפשי במכלול בעיותיו". בהמשך לדבריו של חברי אוסיף כי איני סבורה כי ניתן להפריד באופן מלאכותי בין סוגי הטיפול שמקבל העורר ל"מכלול בעיותיו", ולפיכך אני סבורה כי יש לבחון את בקשתו של העורר לגופה.

5.

אכן, כפי שטענה באת-כוח המדינה, העורר מואשם בעבירות חמורות ביותר, והוא צפוי למאסר ממושך אם יורשע. עם זאת, כידוע, במסגרת ערר זה מצויים אנו בשלבי המעצר שאינם באים כמקדמה על חשבון העונש. לפיכך יש מקום לבחון רק את השאלה האם יש חשש כי היציאות המבוקשות יסכנו את שלום הציבור או שישנו חשש לשיבוש הליכי משפט או להימלטות.

6.

משכך אני מורה כי יוגש תסקיר שירות מבחן אשר יבחן מול המוסד המטפל את נחיצות היציאות המבוקשות להליך הטיפולי והאם לא ניתן לבצען בליווי. כמו כן יביע שירות המבחן את עמדתו באשר למסוכנות הנשקפת מהעורר במסגרת יציאות אלו ובאשר לחשש להימלטותו מהדין. התסקיר יוגש לבית משפט זה תוך 14 יום ולאחר מכן תינתן החלטה סופית בערר. יודגש כי אין בהחלטה זו משום הבעת עמדה באשר להתרת היציאות הטיפוליות, וכי המלצת שירות המבחן בעניין אינה מחייבת את בית המשפט.