בש"פ 3726/04 מדינת ישראל נ. חמד חאתם

1.זו בקשה שנייה להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים לצורך המשך משפטם.

2.כתב האישום מייחס למשיבים מעורבות ב-5 מעשי רצח שבוצעו במהלך התקופה שמחודש מאי 2002 ועד פברואר 2003. מעשי הרצח בוצעו על רקע סכסוך בין משפחות בשל עסקי הימורים.

3.במהלך תשעת חודשי המעצר הראשונים של המשיבים התקיימו 17 ישיבות הוכחות, ובמהלך תקופת ההארכה הראשונה התקיימו עד כה 6 ישיבות ועד לסיום התקופה קבועות 3 ישיבות נוספות. עד לסיומה של תקופת ההארכה המבוקשת קבועות עוד 13 ישיבות הוכחות במשפט.

4.המדובר במשפט מורכב ביותר הנוגע לשורה ארוכה של נאשמים ולמספר אישומים מורכבים. שורת עדי התביעה על פי כתב האישום מגיעה כדי 180 עדים. אף שהתביעה הודיעה כי תוותר על מספר ניכר של עדים, אין ספק כי מדובר במשפט אשר מעצם טיבו מצריך זמן שיפוטי בהיקף חריג. אופיים של האישומים ומסוכנותם של המשיבים העולה מהמעשים המיוחסים להם בכתב האישום, וכעולה לגבי רובם הגדול גם נוכח עברם הפלילי הכבד, מחייבים את הישארותם במעצר לצורך ניהול המשפט, חרף העובדה שהמשפט מתארך מטבע הדברים מעבר לתשעה חודשים. מהנתונים שהוצגו בדבר מספר הישיבות שהתקיימו עד כה ומספר העדים שכבר העידו, כמו גם תכנון הישיבות לחודשים הקרובים, ניתן להתרשם כי בית המשפט עושה את כל אשר ניתן כדי לנהל את הדיון ביעילות ובקצב סביר, ולהקצות להליך זה זמן שיפוטי בהיקף ניכר, חרף האילוצים הכבדים של עומס עבודה הרובץ עליו. בנסיבות העניין, אין מנוס מהארכת מעצרם של המשיבים, כדי לאפשר את ניהולו וסיומו של המשפט בעודם במעצר. יש מקום, איפוא להאריך את המעצר כמבוקש על ידי התביעה, לאור טיבו המיוחד של ההליך הפלילי במקרה זה, וצרכי הזמן השיפוטי המתחייבים עקב כך, ונוכח מסוכנותם המופלגת של המשיבים.

5.אוסיף, כי לא מצאתי מקום בהקשר זה להיזקק לבקשתו של הסניגור לעשות אבחנה בין המשיבים 1 עד 7 לבין המשיבים 8, 9 ו-10 באופן שלגבי האחרונים תישקל אפשרות שחרור בחלופת מעצר נוכח כרסום נטען בראיות התביעה לגביהם. עיקרו של הליך זה בבחינת אופן ניהול המשפט והשלכתו על הארכת מעצרו של נאשם, להבדיל מבחינת הפן הראייתי הנשקל, במידת הצורך, במסגרת הליך של עיון חוזר. העבירות המיוחסות למשיבים 8 עד 10 ועברם הפלילי הקודם (פרט למשיב 10) הביאו את בית המשפט להחלטה לעוצרם עד תום ההליכים. אין בבקשה להארכת מעצר המונחת בפני כדי לשמש פתח לבירור טיב הראיות שנשמעו במשפט והערכתן בהקשר לשאלת המשך המעצר במסגרת הליך זה.

6.לאור האמור, בקשת המדינה מתקבלת, מעצרם של המשיבים מוארך בתשעים ימים נוספים החל מיום 10.5.2004, או עד למתן פסק דין בעניינם, לפי המוקדם.