בש"פ 4111/22 יהודה גל נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בח"נ 44534-03-22 מבית משפט השלום בעכו לבית משפט השלום בראשון לציון. כתב האישום אשר הוגש נגד המבקש מייחס לו עבירה של החניית אוטובוס בעיר עכו, במקום האסור לחניית אוטובוסים.

2.

המבקש טוען כי הוא מתגורר בראשון לציון וכי יקשה עליו להגיע לבית המשפט בעכו בשל המרחק הרב ממקום מגוריו, וכן בשל בעיות רפואיות שונות מהן הוא סובל, אשר פורטו בבקשה ואשר לטענתו מקשות עליו להתנייד.

3.

כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 24.7.2022 והמבקש הודיע כי בכוונתו לכפור במיוחס לו בכתב האישום.

4.

בתגובתה מיום 27.6.2022 הודיעה המשיבה כי היא מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקש לא פירט בבקשתו כיצד בעיותיו הרפואיות משפיעות על אפשרות הגעתו לבית משפט השלום בעכו, ואף לא צירף אסמכתאות לתמיכה בטענתו כי אין ביכולתו להתנייד. עוד מציינת המשיבה כי מרבית המחלות המתוארות בבקשה הן מחלות רקע, מהן סבל המבקש עוד בעת ביצוע העבירה המיוחסת לו.

5.

לאחר עיון, דין הבקשה להידחות.

6.

על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)).

7.

בנסיבות ענייננו, ומבלי להקל ראש במצבו הרפואי של המבקש, לא מצאתי כי עניינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.

8.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.