החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 4204-23 בש"פ 4204-23

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
תעבורה · העברת מקום דיון בהליך תעבורהבקשה להעברת דיון בתיק תעבורה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט

בית המשפט דחה בקשה להעברת דיון בתיק תעבורה מאילת למחוז צפון, מטעם נאשמת שמתגוררת ביישוב רחוק ומתכוונת לכפור בעובדות כתב האישום. נקבע כי ככלל אין להיעתר לבקשת העברה של נאשם כופר, בשל הצורך בשמיעת עדי התביעה והראיות. קושי נסיעה ואובדן ימי עבודה לא הספיקו כדי לסטות מכללי הסמכות המקומית.

העובדות

המבקשת מתגוררת ביישוב רחוק מבית המשפט לתעבורה באילת ולטענתה קשה לה להגיע לדיון ועלול להיגרם לה הפסד ימי עבודה. הקראת כתב האישום נקבעה ליום 3.7.2023 והמבקשת הודיעה כי תכפור בהאשמות. הבקשה נדחתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעביר דיון בתיק תעבורה ממקום הסמכות הרגיל למקום מגוריה של הנאשמת, כאשר היא מתכוונת לכפור בעובדות כתב האישום?

הלכות

  1. 1

    כאשר נאשם מבקש העברת דיון אך אינו מודה בעובדות כתב האישום, הנטייה היא שלא להיעתר לבקשה, בשל הצורך בשמיעת ראיות ובהגעת עדי תביעה.

    ״על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    העברת דיון במקום שבו הנאשם כופר בעובדות תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, וקושי נסיעה לבדו אינו מצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית.

    ״לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • העברת דיון
  • עדי תביעה
  • סמכות מקומית
  • בית משפט השלום לתעבורה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק בש"פ 4204/23

בבית המשפט העליון

בש"פ 4204/23

לפני:

כבוד השופטת ר' רונן

המבקשת:

אורית מירזאי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה להעברת מקום דיון

בשם המבקשת: בעצמה

החלטה

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתת"ע 14578-03-23 מבית משפט השלום לתעבורה באילת לבית משפט השלום לתעבורה במחוז צפון.

2.המבקשת טוענת כי היא מתגוררת ביישוב חד נס וכי יקשה עליה להגיע לבית המשפט לתעבורה באילת בשל המרחק הרב ממקום מגוריה, דבר שיגזור עליה אף להפסיד ימי עבודה.

3.כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 3.7.2023 והמבקשת הודיעה כי בכוונתה לכפור במיוחס לה בכתב האישום.

4.דין הבקשה להידחות.

5.על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)). עניינה של המבקשת לא בא בגדרם של מקרים חריגים אלה.

6.בנסיבות ענייננו, חרף אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה באילת, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותה של המבקשת על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.

ניתנה

היום, ט"ז בסיון התשפ"ג (5.6.2023).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1כאשר נאשם מבקש העברת דיון אך אינו מודה בעובדות כתב האישום, הנטייה היא שלא להיעתר לבקשה, בשל הצורך בשמיעת ראיות ובהגעת עדי תביעה.
  2. 2העברת דיון במקום שבו הנאשם כופר בעובדות תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, וקושי נסיעה לבדו אינו מצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית.