בש"פ 4298-23 בש"פ 4298-23

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון ב-תת"ע 7708-04-23 מבית משפט השלום לתעבורה באילת לבית משפט השלום לתעבורה במחוז מרכז.

2.המבקשת טוענת כי היא מתגוררת בראשון לציון וכי יקשה עליה להגיע לבית המשפט לתעבורה באילת בשל המרחק הרב ממקום מגוריה.

3.כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 21.6.2023 והמבקשת הודיעה כי בכוונתה לכפור במיוחס לה בכתב האישום.

4.דין הבקשה להידחות.

5.על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודיע כי בכוונתו להודות בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון מקום בו בדעת הנאשם לכפור בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4204/23 מירזאי נ' מדינת ישראל (5.6.2023); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018)). עניינה של המבקשת לא בא בגדרם של מקרים חריגים אלה.

6.בנסיבות ענייננו, חרף אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה באילת, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותה של המבקשת על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.