בש"פ 435/06 מדינת ישראל נ. שמעון זריהן

1.זו בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בשלושים ימים נוספים מיום 17.1.06 או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.

2.כתב האישום מייחס למשיב ולשותפו יונתן אלזם עבירות רצח וקשר לפשע. משפטם של השניים הופרד. ביום 9.11.05 הורשע אלזם בדין, ונגזר עליו עונש מאסר עולם. עם סיום משפטו, נפתחה הדרך, לאור הילכת קינזי, להעיד את אלזם במשפטו של המשיב. אלא שבלילה שבין ה-12.12.05 לבין ה-13.12.05, אך שעות מעטות לפני שאלזם אמור היה להעיד במשפטו של המשיב, הוא נמצא מחוסר הכרה בתאו בכלא, וזמן קצר לאחר מכן נקבע מותו. בנסיבות אלה, בית משפט זה (כב' השופטת ביניש) האריך את מעצרו של המשיב בשישית למשך 30 יום, כדי לאפשר חקירה בנסיבות מותו של אלזם, וגיבוש עמדה באשר להמשך ניהול משפטו של המשיב, כאשר העד המרכזי אינו עוד בין החיים.

3.מבקשת המדינה עולה כי, נכון לעת זו, חקירת נסיבות מותו של אלזם טרם מוצתה. לפיכך, עותרת היא להאריך את מעצר המשיב בשלושים ימים נוספים כדי לאפשר התקדמות בחקירת נסיבות המוות, ולגבש עמדה לגבי המשך התנהלות המשפט.

4.ב"כ המשיב טען בדיון כי יש לשחרר את מרשו לאלתר. המשיב מוחזק תקופה ארוכה ביותר במעצר וזוהי בקשה שביעית להארכת מעצרו מעבר לתשעה חודשים. עד כה נוהלו בפועל שני מועדי הוכחות ונשמעו 5 עדים בלבד, שהעידו בעניינים טכניים בלבד. מועדי הוכחות רבים בוטלו, ונותרו קבועים מועדי הוכחות ספורים נכון לעת זו. כן הדגיש הסניגור את מצבו הבריאותי הלקוי של המשיב, הסובל ממחלות ומנכות.

5.במהלך הדיון הוריתי על הצגה במעמד צד אחד של חומר החקירה שנאסף עד כה על ידי הרשות החוקרת בענין נסיבות מותו של אלזם, ושמעתי הסברים מפורטים בהקשר לכך מפי החוקרים העוסקים בענין זה.

6.לפנינו, אכן, מצב יוצא דופן שבו מבקשת המדינה להאריך מעצר נאשם במסגרת סעיף 62 לחוק המעצרים, לצורך מתן אפשרות לתביעה לבחון לעומקן נסיבות חדשות שנוצרו עקב מותו של עד תביעה מרכזי, וזאת בין היתר, על מנת לגבש עמדה באשר לאפשרות להמשיך את ניהול משפטו. אף ששיקול הדעת השיפוטי הנתון לבית משפט זה להאריך מעצר נאשם מעבר לתשעה חודשים נועד, דרך כלל, לאפשר בנסיבות מתאימות את המשך ניהול המשפט עד לסיומו בעוד הנאשם מוחזק במעצר, המקרה שלפנינו שונה משהוא נועד לאפשר בחינה ובדיקה האם ניתן להמשיך במשפטו של הנאשם בתנאים חריגים שנוצרו במהלכו. אין בלבי ספק כי מצב דברים כפי שנוצר כאן מצוי בגידרו של שיקול הדעת השיפוטי הנתון לבית המשפט על פי סעיף 62 לחוק המעצרים. שיקול דעת זה מצריך איזון ראוי בין צרכי מערכת אכיפת החוק לברר כראוי את נסיבות מותו של עד מרכזי במשפט הכרוך בפשיעה חמורה כדי לגבש את מדיניות התביעה לגבי המשך ניהול המשפט, לבין עניינו של הנאשם המוחזק במעצר בקיצור תקופת שלילת חירותו האישית כל עוד לא הורשע ונגזר דינו. ברי, כי נקודת האיזון עשויה להשתנות עם התמשכותה של חקירת סיבות המוות, וככל שמתעכבת החלטת התביעה לגבי המשך הדרך בניהול המשפט. שיקלול הערכים הנוגדים תלוי, בין היתר, באופיו של ההליך המשפטי, בטיבן של העבירות ובחומרתן, ובמשקלו של האינטרס הציבורי המבקש למצות את בירור הדין עם נאשמים שמיוחסים להם פשעים חמורים. מנגד, יש משקל רב גם למעבר הזמן מבחינתו של הנאשם, ונדרש לאמוד בזהירות את אלה כנגד אלה כדי לבסס את נקודת האיזון הראויה.

7.בענייננו, מדובר באישומים כנגד המשיב, המייחסים לו עבירות רצח וקשירת קשר לביצוע פשע. מיוחס לו כי ביחד עם אלזם קשר קשר לרצוח את חנניה אוחנה, והשניים הוציאו את הקשר מן הכח אל הפועל ברציחתו. בית משפט זה האריך מספר פעמים את מעצרו של המשיב לצורך ניהול המשפט בהתחשב בעיקר בחומרתן המופלגת של העבירות נשוא משפט זה, ולאור עברו הפלילי המכביד של המשיב, ונוכח החשש להימלטותו מן הדין באם ישוחרר. שיקולים אלה נותרו בעינם גם נכון לעת זו, חרף הזמן שחלף. לכך נוסף גם הצורך לאפשר לתביעה לחקור את נסיבות מותו של אלזם ולגבש את מדיניותה לגבי הבאות ביחס לניהול משפט זה.

מנגד, יש ממש בטיעוני ההגנה כי המשפט התנהל עד כה בקצב שאינו משביע רצון ונתקיימו ישיבות הוכחות ספורות בלבד. בהקשר לכך יש לציין גם את מצב בריאותו הלקוי של המשיב, אשר תנאי המעצר, כך יש להניח, אינם מקילים עמו.

8.בשיקול כולל כל מלוא הנתונים, נוטה הכף בשלב זה לקבלת בקשת המדינה להאריך את המעצר לתקופה המבוקשת. כנגד השיקולים הנוגעים למשך תקופת שהותו של המשיב במעצר, מצב בריאותו, וקצבו האיטי של ניהול המשפט בעניינו, עומד אינטרס ציבורי רב משקל אשר נועד ראשית, לאפשר לרשות החוקרת לברר את נסיבות מותו הבלתי טבעי של אלזם, ושנית, לאפשר לתביעה לבחון את צעדיה בהמשך ניהול המשפט לאחר ארוע חריג ביותר של מוות בכלא של עד תביעה מרכזי במשפט. התביעה מבקשת לבחון האם מתקיימים במקרה זה התנאים שבסעיף 10א(ב) לפקודת הראיות, המאפשרים להציג את אמרותיו של אלזם ששוב אינו בין החיים, בכפוף לתנאי כי אמצעי פסול שימש להניא או למנוע בעדו מלמסור עדות בבית המשפט (בש"פ 2857/01 מוגרבי נ' מדינת ישראל תק-על 2001(2) 804) . חשיבות האינטרס הציבורי בבירור האפשרות להמשיך את ניהול המשפט בעקבות חקירת סיבות המוות גוברת נכון לעת זו על השיקולים הנגדיים המדגישים את עניינו של הנאשם, שהם בעלי משקל כשלעצמם. התרשמתי מבדיקת חומר החקירה שנאסף עד כה, ומשמיעת הסברי גורמי החקירה בדלתיים סגורות, כי החקירה מתבצעת ביעילות ובקצב מניח את הדעת, ומוקדשים לכך המשאבים והעדיפויות המתבקשים בנסיבות הענין. למותר להדגיש את הצורך הדוחק להשלים את החקירה במהירות האפשרית, כדי לאפשר לתביעה לגבש את מדיניותה בזמן קרוב ככל האפשר, כדי למנוע עינוי דין מהמשיב.

9.לאור זאת, בהינתן רמת מסוכנותו הגבוהה של המשיב לשלום הציבור ובטחונו, ולאור חשיבות מיצוייה של החקירה בענין נסיבות מותו של אלזם בעוד המשיב במעצר, בין היתר, כדי לגבש עמדה באשר להמשך ניהול המשפט בעניינו, אני מקבלת את בקשת המדינה בענין זה. יודגש, כי אם תחליט התביעה להמשיך בניהול המשפט, ראוי ליתן עדיפות ברורה לניהולו האינטנסיבי של ההליך השיפוטי מכאן ואילך, לאור התנהלות ההליכים כפי שנסתמנה עד כה.

10.לאור האמור, מוארך מעצרו של המשיב בשלושים ימים נוספים מיום 17.1.06 או עד לסיום משפטו, או עד לביטולו של המשפט לפי הענין, ולפי המוקדם מבין אלה.