בש"פ 4440/06 מדינת ישראל נ. שי קסוטו

1.לפני בקשה מטעם המדינה (להלן: המבקשת ) להאריך את מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בשישים ימים או עד למתן פסק בתפ"ח 856/05 הכל לפי המוקדם.

ביום 1.8.2005 הוגש כנגד המשיב ו – 27 אחרים כתב אישום שעתיד לידון בפני בית המשפט המחוזי בירושלים. בכתב האישום נטען כי המשיב ושאר הנאשמים מאוגדים בארגון פשיעה רחב היקף הפועל מאז ספטמבר 2002 ואילך (להלן: הארגון ). פעילותו של הארגון, כך לפי כתב האישום, כללה עבירת מס ומרמה בהיקפים נרחבים בענף הדלק, ועבירות נוספות הכרוכות בכך, לרבות עבירות אלימות וסחיטה.

כתב האישום

2.כתב האישום המפורט כולל, בסך הכל, 31 סעיפי אישום כנגד המשיב. הפרק הראשון בכתב האישום עוסק בארגון הפשיעה ומייחס למשיב עבירה של פעילות בארגון פשיעה – עבירה לפי סעיף 2(א) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003. על פי הנטען, המשיב עם שניים נוספים, עומד בראש ארגון הפשיעה, והיווה את "הרוח החיה בו". על פי הפרק השני לכתב האישום, שכותרתו "קבלת דבר במרמה" קשר המשיב (יחד עם שאר ראשי הארגון) קשר עם חברות הנהנות מפטור מתשלום בלו על הנפטא על פי צו הבלו על הדלק (פטור), התשל"א-1971 (להלן: צו הבלו ), זאת על מנת לקבל, באמצעותן, נפטא הפטורה מתשלום הבלו, זאת שלא למטרות הפטור. בהקשר זה יוחסו למשיב עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, וכן עבירה על צו הבלו. עוד בפרק זה של כתב האישום, מואשמים המשיב, ואחרים, כי מהלו דלק עם חומרי מהילה שונים. לצורך מעשים אלו הוקם מערך חברות קש שחסו תחת מעטה הפשע של הארגון, כך נטען, ונועדו להסוות את פעילותם הפלילית של הארגון ושל החברים בו. הדלק המהול שווק והופץ לציבור באמצעות תחנות דלק, שחלקן בשליטת הארגון, תוך הצגתו כדלק תקני. העבירות שיוחסו למשיב בגין מעשים אלה הן קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר להונות את הציבור. בפרק זה בכתב האישום אף מיוחסת למשיב קבלת דלקים במרמה מחברת "דלק" בסך של כ- 1.5 מיליון ש"ח, תוך הצגת מצג שווא כי יש בכוונתו לשלם בעבורם. הפרק השלישי בכתב האישום עוסק ב"גניבת דלק", ובו מיוחסת למשיב ולנאשמים נוספים, גניבת 28,000 ליטרים של סולר מצנרת בז"ן, וכן 4,500 ליטרים של בנזין מתחנת דלק שבקציעות עבור הארגון.

3.כותרתו של הפרק הרביעי בכתב האישום היא "עבירות סחיטה, איומים וחטיפה", ובו מיוחס למשיב שימוש באמצעי סחיטה, איומים ואלימות במספר הזדמנויות שונות. כתב האישום מתאר מספר אירועים נפרדים, ובהם מתלוננים שונים. במקרה אחד דרש המשיב מהמתלונן "לחתום על כתב ערבות אישית בגין חובות לקוחותיו שהמחאותיהם חוללו", שעשה כן תחת איומים. משלא הועברו התשלומים במלואם זומן המתלונן למשרדיו של המשיב ושם הוא הוכה, בין היתר, על ידי המשיב. כתוצאה ממעשים אלו נזקק המתלונן לטיפול רפואי ופונה לבית החולים וולפסון.

מקרה אחר בכתב האישום מתאר את גורלו של מתלונן, אשר ביקש לסיים את הקשר העסקי עם המשיב, משנתברר לו כי הדלק שנמכר, וסופק על-ידי חברות בארגון הפשיעה, מהול. המשיב טען כי המתלונן חייב סכום של מיליון וחצי שקלים. משביקשו המתלונן ושותפו החדש לברר את מקור החוב וטיבו, הם ספגו מכות ואיומים. המשיב דרש מהמתלונן להביא להם המחאות בעבור הדלק, שסופק לתחנה וכי כל עוד לא יעשה כן, יוותר שותפו במשרדם. לבסוף, מתוך חשש לחייו, שילם המתלונן את החוב והעביר את הפעלת תחנת הדלק לאחר.

בנסיבות אחרות, כך לפי כתב האישום, זומן מתלונן שעמד בקשר עם אחת מחברות הקש שבארגון למשרדיה, בו המתין לו, בין השאר, המשיב. המשיב הודיע למתלונן כי החברה עברה לבעלותו, וכי אספקת הדלק מופסקת עד אשר ישולמו חובותיו של המתלונן לחברה. המתלונן הודיע כי אינו מכיר את המשיב ועזב את המקום. מאותו היום החלו המשיב ואחרים להטריד את המתלונן בשיחות טלפון מרובות ומאיימות, ובהן – כך נטען – אמר למתלונן "אל תשלם, אנחנו נגיע אליך, אתה לא יודע עם מי אתה מתעסק". באחד הימים הגיע המתלונן מלווה באביו ואחיו למשרדי המשיב. בעת ויכוח בין הצדדים, ביקש המתלונן מאביו ומאחיו לעזוב את המקום. אדם אחר מנע את יציאתם של האב והאח מהמקום, והמתלונן, שחש מאוים, חתם על מסמך שהגיש לו המשיב, לפיו מסכים הוא כביכול, לפריסת חובו. אף לאחר דברים אלו, ומשלא עמד המתלונן בתשלומים, שב המשיב והתקשר למתלונן ואיים עליו. כתב האישום מונה אירועים נוספים בהם ננקטו אמצעים דומים על ידי המשיב ועל-ידי נאשמים אחרים, כנגד מתלוננים נוספים.

4.בפרק החמישי לכתב האישום מיוחסות למשיב עבירות של שיבוש והדחה; המשיב ונאשמים אחרים, כך כתוב, נהגו להשמיד מעת לעת קבצי מחשב שיכולים היו להצביע על האופי הפלילי של פעילותם. המשיב נפגש עם נאשמים נוספים בפרשה לצורך תדרוך כיצד עליו להשיב לשאלות חוקריו במשטרה. כמו כן מיוחסות לו פעילויות נוספות שמטרתן הייתה שיבוש הליכי החקירה במשטרה.

הפרקים הבאים של כתב האישום עוסקים בהיבטים נוספים של פרשה סבוכה זו; הפרק השישי עוסק, על פי כותרתו ב"חשבוניות המס הכוזבות" ומייחס למשיב עבירות על חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, וכן על פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961. האישומים מתארים הוצאת חשבוניות כוזבות על ידי הארגון, בסכום כולל של כ-320 מיליון ש"ח, כאשר סכום המס הגלום בהן עומד על 44.5 מיליון ש"ח, באמצעות מערך חברות הקש שהוקם. הפרק השביעי מייחס למשיב עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד. הפרק השמיני מייחס למשיב עבירות על חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. הכל כמפורט בכתב האישום.

עילת המעצר

5.מכתב האישום עולה כי המשיב הינו, לכאורה, אחד מראשי ארגון הפשיעה, הוא ממתווי הפעילות הפלילית של הארגון ושל חבריו. המדינה מבססת את בקשתה לעצרו על חומרת המעשים המתוארים בכתב האישום בכלל, וביחס למשיב בפרט. הדגש בבקשה הוא על המסוכנות הנשקפת מהמשיב: פרט לעבירות הרכוש החמורות בהן הוא מואשם, מיוחסות לו גם עבירות של סחיטה, סחיטה בכוח ותקיפה כנגד לקוחות הארגון. בנוסף לכך, וכפי שצוין, כנגד המשיב עומדים אישומים ביחס לשיבוש הליכי חקירה, השמדת ראיות והדחה בחקירה. החשש משיבוש הליכי משפט מקים, לטענת המדינה, עילה עצמאית להארכת מעצרו של המשיב. והמדינה מציינת כי מעצרם של הנאשמים העיקריים האחרים בפרשה הוארך, זה לא מכבר, על ידי בית משפט זה (ראו בש"פ 3232/06 מדינת ישראל נ' אברהם גבאי (טרם פורסם) (להלן: עניין גבאי )).

ההליכים הקודמים

6.עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. המשיב ביקש לדחות את הדיון שנקבע ליום 27.5.2005, אך בקשתו נדחתה, וכך גם הערר שהגיש לבית משפט זה על החלטה זו (בש"פ 9875/05 מדינת ישראל נ' שי קסוטו (טרם פורסם)). הדיון בבקשה התקיים, אפוא, וביום 7.11.2005 הורה בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' צבן) על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. כאן נציין כי שלב ההוכחות בהליך העיקרי אמור להתחיל ביום 3.9.2006, ובית המשפט המחוזי הורה כי התיק יישמע בתדירות של בין שלושה לארבעה דיונים בשבוע.

במהלך חודש אפריל 2006 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטת מעצרו בשל העיכוב בניהול המשפט. במהלך דיוניו הורה בית המשפט המחוזי בירושלים על קבלת תסקיר מבחן בעניינו של המשיב, שיבחן את חלופות המעצר המוצעות על ידו. ביום 28.5.2006 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של המשיב לשחררו למעצר בית וזאת מכמה טעמים: ראשית, תסקיר המבחן שהוגש היה שלילי - שירות המבחן לא ראה בחלופות המעצר המוצעות כחלופות מתאימות, ואף התייחס לחלופת אזיק אלקטרוני ולא מצא בה חלופה הולמת. שנית, אין בטענת באות כוחו של המשיב בדבר קיומו של חומר ראיות רב, נוסף, המשנה את היערכותן לדיון בתיק, כדי להביא לשינוי בלוח הזמנים שקבע ההרכב לבירור האישומים.

6.בדיון לפני הדגישו באות כוחו של המשיב כי זה האחרון שוהה, מזה כאחד עשר חודשים במעצר, ומשפטו טרם החל. עוד ציינו כי לנוכח היקף כתב האישום וריבוי חומר החקירה, צפוי המשפט להתארך זמן רב, מהטעם שלאחרונה - כך הן טוענות – התגלה חומר חקירה נוסף בהיקפים עצומים, אשר לא הועבר לידיהן ולידי שאר הסנגורים בתיק. משכך, להערכתן, תדחה תחילת שמיעת שלב ההוכחות בפני בית המשפט המחוזי. בנוסף לדברים אלו התעוררו בהליך העיקרי קשיים במינוי סנגורים לחלק מהנאשמים בפרשה, קשיים אשר אינם נובעים מהתנהלותו של המשיב, ואין בהם כדי להצדיק את החזקתו במעצר תקופה כה ארוכה. עוד טוען המשיב כי לא נשקפת כל סכנה לציבור משחרורו לחלופות המעצר שהוצעו; ראשית, לדידו, כל המערך הארגוני לו טוענת המדינה, אותר ושותק; משאבי החברות המעורבות חולטו או נתפסו, ואין לפיכך סכנה ממשית להמשך הפעילות הנטענת. המשיב אף מוצא מקום לאבחן את שאלת החזקתו במעצר מיתר הנאשמים בפרשה; לטענתו, הוא אינו מהווה סכנה לציבור, והאישומים הלכאורים בדבר אלימות מצידו מצביעים על כך שחלקו בהם אינו מרכזי, מה עוד שחלף זמן רב מאז התרחשותם. עוד הוא מבקש להצביע על עברו הצבאי כלוחם וכקצין בצה"ל.

בירור הפרשה

7.כתב האישום המונח לפני ארוך ופורש פרשה סבוכה וקשה הכוללת היבטים שונים של פעילות עבריינית. בירור הפרשה, ככל הנראה, יארך זמן ממושך – חרף כוונתו של בית המשפט המחוזי לקיים את הדיונים, כמתבקש בנסיבות שנוצרו, בתכיפות של שלושה – ארבעה דיונים בשבוע. שאלת מעצרו המשיב עד תום ההליכים מציבה את שאלת האיזון הראוי בין, מחד גיסא, האינטרס הציבורי הכולל את ביטחון הציבור והצורך בניהול הליך תקין ללא חשש משיבושו על ידי מי מהנאשמים, ומאידך גיסא, חזקת החפות העומדת למשיב, והצפי להתמשכות ההליכים. כפי שצוין שאלת מעצרם של נאשמים אחרים בפרשה זו כבר נדונה בפני בית משפט זה, בעניין גבאי ; אף שם העלו המשיבים טענות דומות לאלו שהעלה המשיב בעניין שלפני, וכך כתבה השופטת ארבל בעניין זה:

במקרה שבפנינו מדובר בכתב אישום יוצא דופן בחומרתו שכולל אישומים רבים אשר "מצויים במדרג העליון של הפשיעה, אשר דוגמתה לא ידענו בישראל בימים עברו, לא מבחינת ההיקף ולא מבחינת הארגון, התחכום והשיטתיות שבה" (השופטת חיות בבש"פ 8331/05). האישומים כוללים עבירות רכוש חמורות אשר בוצעו באופן שיטתי, בהיקף ניכר ובצורה מאורגנת ומתוחכמת, כך שהן כשלעצמן מלמדות על המסוכנות הנשקפת מהנאשמים להן הן מיוחסות (ראו בש"פ 11136/03 מדינת ישראל נ' איטח , פ"ד נח(5) 337). בנוסף לכך כוללים האישומים עבירות רבות של סחיטה, איומים ושיבוש מהלכי משפט. עבירות אלו בנוסף לכספים הרבים שגולגלו על ידי ארגון הפשיעה מעלים חשש ברור להשפעה על עדים, לאיום על חייהם ולהימלטותם של המשיבים מן הדין. המשיבים 1 ו-3 מוצגים בכתב האישום כראשי הארגון ומיוחסות להן עבירות בכל אחד ואחד מפרקי כתב האישום. מלבד עבירות הרכוש המיוחסות להן, הם מואשמים אף בעבירות של איומים, סחיטה באיומים, כליאת שווא, תקיפה, שיבוש מהלכי חקירה פלילית, השמדת ראיות, הדחה בחקירה ועוד. תמונת מצב זו מלמדת על מסוכנות רבה לציבור, וחשש משיבוש מהלכי משפט שלא ניתן לאיינן באמצעות חלופת מעצר.

נדגיש, המשיב יחד עם המשיבים 1 ו- 3 שעניינם נדון בהחלטה בעניין גבאי , מוצג בכתב האישום כאחד מראשי הארגון, וכשותף לרוב-רובם של האישומים אותם ציינה השופטת ארבל, בקשת רחבה – מעבירות אלימות, סחיטה ואיומים, דרך עבירות מס ותרמית, וכלה בעבירות הדחה, שיבוש והשמדת ראיות. הכל בצורה מאורגנת, מתוחכמת ומחושבת, בהיקפים נרחבים ובאופן חוזר ונשנה. הצורך במעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח, לצורך הגשמת המטרות הקבועות בדין, נהיר אפוא וברור. המשיב, מצידו ייחס את עיקר טיעוניו לציפייה בדבר התמשכות ההליכים. על כך אמר בית משפט זה בפרשת גבאי :

נכון הדבר כי ההליכים במשפטם של המשיבים מתנהלים בשלב זה בקצב שאינו משביע רצון, וזאת למרות שמצידו של בית המשפט המחוזי נעשו כל המאמצים על מנת לפנות את יומנו ולקבוע מועדים רצופים, ועל כך הוא ראוי לשבח. אלא שהדבר לא הסתייע, ואני מקבלת את הטענה שמקור הכשל הוא, בין היתר, בכמות החומר האדירה אותה נצרכים הצדדים ללמוד. דיון ההוכחות הראשון קבוע ליום 3.9.06 והמשפט עצמו צפוי להתמשך זמן רב... נראה כי בית המשפט המחוזי לא חוסך שום מאמץ וניסיון על מנת לקדם את המשפט במהירות וביעילות מבלי לפגוע בהגנת הנאשמים. למאמץ זה צריכים להצטרף אף הסנגורים על ידי היערכות מיוחדת לניהול תיק כה גדול ומורכב. שיתוף פעולה מטעם שני הצדדים ומטעם בית המשפט יסייע לסיום המשפט בתקופת זמן קצרה מזו שמעריכים הסנגורים.

ועוד הוסיף בית משפט זה ואמר:

...בנקודת זמן זו לא מצאתי כי התמשכות המשפט גוברת באיזון על המסוכנות הנשקפת מהמשיבים 1 ו-3 ולפיכך אין הצדקה לשחררם ממעצר לעת הזו. הסנגורים טענו בפני כי ממילא כאשר המשפט יתארך עוד חודשים רבים יאלץ בית המשפט לשחרר את המשיבים ממעצר, ולפיכך ראוי להקדים ולעשות זאת עכשיו. אין בידי להסכים לכך. השיקולים והאיזונים עשויים להשתנות ככל שחולף הזמן, בין אם כשמתברר שלא ניתן לסיים את המשפט בפרק זמן סביר, בין אם כשמתברר המצב הראייתי במהלך ניהול המשפט, ובין אם לאחר העדתם של עדים שיש חשש להשפעה עליהם או לאיום על שלומם.

דברים אלו יפים גם בכל הנוגע למשיב שבפני. בית המשפט המחוזי הביאם בהחלטתו בבקשה לעיון חוזר במעצרו של המשיב שניתנה לאחרונה, ביום 28.5.2006. נפסק, כי אין בעצם קיומו של חומר ראיות נוסף כדי לסטות מנקודת האיזון בשלב זה, שבה נוטה הכל לעבר התרת המשיב במעצר. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי לוח הזמנים שנקבע לדיון בתיק לא שונה עד כה, ויש לזכור כי עד מועד הדיון נותרו שלושה חודשים, המהווים "זמן מספיק לבצע הכנות ראויות, גם אם מדובר בתיק רחב היקף ורב ראיות". על כך נוסיף כי תסקיר המבחן שנערך בעניינו של המשיב אינו חיובי; בלשונו של בית המשפט המחוזי: "תסקיר המעצר של שירות המבחן מיום 11.5.06 סוקר בקצרה את הרקע האישי של המבקש, מציין את היכולות האינטלקטואליות הטובות שלו, על דפוסי החשיבה הבעייתיים המאפיינים אותו, עם קושי בריסון, מכאן גם קיום מימד של מסוכנות. שירות המבחן בדק את החלופה המוצעת במעצר בית בפיקוח ולא מצא בה חלופה מתאימה. נוכח האמור לעיל, שירות המבחן לא המליץ על שחרור ממעצר, אף לא בתנאים של איזוק אלקטרוני".

בנסיבות אלה כולן, ובאיזון הכולל לעת הזו, אני מורה מעצרו של המשיב בשישים ימים מיום 1.6.2006.