בש"פ 4454/15 יוסף חזקיה נ. משטרת ישראל

1.

לפניי בקשה ליתן רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ ) בתיק 56297-06-16 מיום 25.6.2015, במסגרתה נקבע כי אין מקום להקדים את מועד הדיון שנקבע בהחלטה קודמת של בית המשפט המחוזי מיום 25.6.2015.

2.

ביום 23.6.2015 המבקש נעצר בחשד לביצוע עבירות של רצח וקשירת קשר לביצוע פשע. המשיבה הגישה בקשה להארכת מעצרו, וביום 24.6.2015 קבע בית משפט השלום כי קיים חשד סביר הקושר את המבקש למעורבות באירוע רצח. בית המשפט היה ער לכך שהמבקש נעדר עבר פלילי, אך קבע כי קמה נגדו עילת מעצר של מסוכנות. כן נקבע, כי שחרורו יכול להוביל לשיבוש מרבית פעולות החקירה. בית המשפט הורה על המשך מעצרו של המבקש עד ליום 30.6.2015 בשעה 14:00.

3.

המבקש ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, וביום 25.6.2014 קבעה השופטת ד' מרשק מרום כי הערר יקבע לדיון ביום 28.6.2015 בשעה 14:00. על החלטה זו הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה בהולה להקדמת מועד הדיון, וזו נדחתה באותו יום על ידי השופטת ע' וינברג נוטוביץ , אשר ציינה כי היא אינה יושבת כערכאת ערעור על החלטות השופטת ד' מרשק מרום .

4.

מכאן בקשת הרשות לערור שלפניי, במסגרתה טוען המבקש כי יש להקדים את מועד הדיון בעניינו, שכן מדובר בבקשה לערור על הארכת מעצר ימים וזו כל תכליתה, למנוע מעצר בלתי מוצדק. המבקש מציין כי הוא בחור נורמטיבי, בן 26 ונעדר עבר פלילי. כן הוא מציין, כי הוא מסר גרסה ומשתף פעולה בחקירה. לעמדתו, לא יתכן שבית משפט ידחה את הבקשה להקדים את הדיון רק על סמך הודעת הערר מבלי שראה את חומר החקירה.

1.

ביום 25.6.2015 קבעתי כי דין בקשת הרשות לערור להידחות, ועתה אביא את הנימוקים בכתב.

2.

הלכה היא כי דיון בנושא מעצר ב"גלגול שלישי" שמור למקרים מיוחדים בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית, החורגת מעניינם של הצדדים להליך. כן מדובר במקרים בהם מתקיימות נסיבות פרטניות חריגות ומיוחדות המצדיקות זאת, כגון פגיעה לא מידתית בזכויות הנאשם או אי מתן משקל ראוי לשלום הציבור לביטחונו (ראו למשל, בש"פ 4900/12 מדינת ישראל נ' פלוני (25.6.2012); בש"פ 2173/11

גמאל אל גניני נ' מדינת ישראל (22.3.2012); בש"פ 5702/11 צופי נ' מדינת ישראל (8.8.2011); בש"פ 2786/11 ג'ריס נ' ג'ריס (17.4.2011)).

3.

בענייננו, אין נסיבותיו של המקרה מצדיקות מתן רשות לערור. בית המשפט המחוזי ראה לנכון לקבוע את הדיון בערר שהגיש המבקש ליום 28.6.2015. על כך הגיש המבקש בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי, אשר לפנים משורת הדין, על אף הקושי בכך שמדובר באותה ערכאה, קבע כי אין מקום להקדים את מועד הדיון. למעשה, עוד לפני שבקשת המבקש הגיעה לבית משפט זה, היא עברה שני שופטים בבית המשפט המחוזי. ואף אם לא כך היה, סבורני כי לא מדובר במקרה חריג המצדיק את התערבות בית משפט זה. המבקש נעצר בחשד לביצוע עבירות של רצח וקשר לקשירת פשע, עבירות מן החמורות המצויות בדין. בית משפט השלום סבר כי יש מקום להורות על המשך מעצרו של המבקש לאחר שעיין בחומרי החקירה, ואף הקל עמו כשקבע כי אין להאריך את מעצרו לתקופה כה ממשוכת, בניגוד לבקשת המשיבה. כמו כן נקבע, כי קיים חשש לשיבוש הליכי החקירה. במצב דברים זה, לא מצאתי כי ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות את הקדמת מועד הדיון באופן בהול.

4.

אשר על כן, הבקשה נדחית.