בש"פ 4901/20 מדינת ישראל נ. רונהי אריאלי

1.

כעולה מהחלטתי מיום 19.7.2020, הנאשמת בח"נ (מקומיים-ראשל"צ) 55354-05-20 (להלן: ההליך ) עבדה כמתמחה במספר בתי משפט במחוז מרכז, ובפרט כמתמחה של המותב בבית המשפט לעניינים מקומיים בראשון לציון. המאשימה בהליך היא עיריית ראשון לציון, אשר מופיעה תדיר אצל מותב זה. בנסיבות אלו, הוריתי לצדדים למסור את התייחסותם לשאלה אם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר, וככל שכן, מהו בית המשפט שאליו ראוי לדעתם להעביר את ההליך .

2.

בתגובתה, הודיעה הנאשמת כי היא מבקשת להישפט במחוז שיפוט אחר וככל האפשר בבית המשפט לעניינים מקומיים באשדוד במחוז דרום. המאשימה לעומת זאת סברה כי עצם העובדה שהנאשמת שימשה כמתמחה משך כשנה, לרבות בבית המשפט שבו נפתח ההליך דנן, אין בה כדי להקים עילת פסלות גורפת כלפי כלל השופטים המכהנים בבתי המשפט במחוז שיפוט מרכז. לטענתה, אף אם לכל שופטי בית המשפט לעניינים מקומיים בראשון לציון היכרות עם הנאשמת, הרי שדרך המלך היא העברת ההליך מבית משפט זה לבית משפט אחר בתוך אותו מחוז שיפוט.

3.

שקלתי את טענות הצדדים, ולא מצאתי כי קיימת הצדקה להורות על העברת ההליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר. העברת מקום דיון על-בסיס עילת פסלות כללית המופנית כלפי כל השופטים המכהנים בבית משפט מסוים, לא כל שכן כלפי כלל השופטים המכהנים במחוז שיפוט מסוים, ניתן להצדיק רק לעיתים רחוקות בהתאם להוראות סעיף 78 לחוק (ראו, למשל: בש"א 2900/20 אוחיון נ' כונס הנכסים הרשמי

(10.1.2018); בש"א 4413/20 אי.בי.סי אמריקה בישראל בע"מ נ' תורג'מן , פסקה 4 (2.8.2020)). אינני סבורה כי העובדה שהנאשמת הועסקה בעבר כמתמחה בבתי משפט במחוז מרכז מקימה עילת פסלות גורפת כזו.

4.

אשר על כן, אני מורה כי ההליך יידון באחד מבתי המשפט לעניינים מקומיים במחוז מרכז, וזאת בהתאם להחלטת נשיאת בתי משפט השלום במחוז זה.