פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
5110/13
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
המבקשים:
1. אהרון סידגורסקי
2. נתנאל קלרמן
3. יחיאל לקס
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה להעברת מקום דיון
(בהסכמת המבקשים 2 ו-3)
תגובת המשיבה מיום 1.8.2013
בשם המבקש 1:
עו"ד אורי דייגי
בשם המשיבה:
עו"ד ג'ואי אש
החלטה
1.
לפניי בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת מקום הדיון בת"פ 55815-12 (מחוזי – באר שבע) מבית המשפט המחוזי בבאר שבע לבית המשפט המחוזי בירושלים. עניינו של התיק כתב אישום שהוגש נגד המבקשים בו מיוחסות להם עבירות שונות שבוצעו באזור דרום הר חברון, כחלק מפעולות שכונו "תג מחיר".
2.
הבקשה הוגשה על-ידי המבקש 1, בהסכמת המבקשים 3-2. בבקשה נטען כי החקירה בעניין זה בוצעה על-ידי היחידה המרכזית של מחוז ירושלים במשטרה וכי רשימת עדי התביעה כוללת כ-75 עדים, שמרביתם שוטרים מהיחידה המרכזית של מחוז יהודה ושומרון (להלן: ימ"ר ש"י ), מהמטה הארצי וממרחב חברון. בנוסף, צוין בבקשה כי המבקשים מתגוררים בבית-אל, בקדומים ובניצן. המבקש 1 טוען כי שמיעת התיק טרם החלה וטרם נמסר מענה לכתב האישום. כמו כן הוא מפנה להחלטה מיום 10.7.2013 של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט א' ביתן )
בה נאמר: "בכתב האישום כלולים 75 עדי תביעה, כולם מאזור ירושלים. יש מקום לשקול, מבחינת היעילות והחיסכון בזמן ובאמצעים, להעביר את הדיון לבית משפט בירושלים". לאור האמור, והיות שלדעת המבקש 1 אין לתיק כל זיקה לבאר שבע, הוא מבקש להעביר את הדיון בתיק לבית המשפט המחוזי בירושלים.
3.
המשיבה, המדינה, מתנגדת לבקשה בנימוק שהעברת מקום הדיון תכביד עליה בניהול התיק. לטענתה, אין זה תיק "רגיל" שניתן להעבירו ממחוז למחוז, אלא מדובר בתיק מורכב שבפרטיו מצויים פרקליטים ממחוז הדרום. המדינה ציינה כי בשל מקום ביצוע העבירות המתוארות בכתב האישום, לוותה החקירה בתיק מתחילתה על-ידי פרקליטים מפרקליטות מחוז דרום. לדבריה, נוכח מורכבות התיק, קדמו להגשת כתב האישום מספר התייעצויות, שבחלקן אף השתתף פרקליט המדינה, ובהתייעצויות אלה נטלו חלק הפרקליטים הנ"ל. המדינה טוענת כי העברת התיק בשלב זה למחוז אחר ולפרקליטים שלא היו שותפים בגיבושו, איננה יעילה ותכביד עליה לנהל את ההליך. בנוסף, היא מציינת כי מרבית עדי התביעה הינם שוטרים מימ"ר ש"י, שפעילותם משתרעת מאזור ירושלים ועד באר שבע, ואין בהגעתם לבית המשפט בבאר שבע משום הכבדת יתר. בנוסף, לשיטתה, הנאשמים, למעט נאשם אחד, אינם תושבי אזור ירושלים, ובבקשה לא הובא נימוק משמעותי מצידם המצדיק העברת מקום הדיון בתיק.
4.
דין הבקשה להידחות. דומני כי הטעם המרכזי שביסוד הבקשה נוגע למקום הימצאם של מרבית עדי התביעה, שהם אנשי משטרה. כפי הנראה, עובדה זו היא שעמדה גם בבסיס הערתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בהקשר זה. ככלל, השאיפה להימנע מהטרחת עדי התביעה, בדגש על אנשי משטרה, וייעול עבודת התביעה הינם אכן שיקולים רלוונטיים בבחינת בקשות להעברת מקום הדיון בהליכים פליליים (ראו, בש"פ 3064/07 מזרחי נ' מדינת ישראל , פיסקאות 4-2 (23.4.2007). טעמים אלה אף מובילים לכך שבעת בחינת בקשות אלה, ניתן משקל רב להודעתו של נאשם כי בכוונתו להודות בעובדות כתב האישום, כך שייחסך הצורך בהעדת העדים הנמצאים רחוק מבית המשפט. עם זאת, כוחו של שיקול זה נחלש מקום שהתביעה איננה רואה קושי בהעדת עדיה בבית המשפט לו הוגש כתב האישום. במקרה דנא, לא זו בלבד שהמדינה סבורה כי אין בהגעת העדים מטעמה לבאר שבע כדי להטריחם יתר על המידה ולהצדיק העברת הדיון בתיק, אלא שהיא אף טוענת כי העברת מקום הדיון תכביד עליה ותפגע ביעילות.
מעבר לכך, איני סבור כי המבקש 1 עמד בנטל להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון, בשל נימוקים מהותיים, מעבר לנימוק שהוזכר לעיל (ראו שם , בפיסקה 4). עוד יצוין, כי כתב האישום נגד המבקשים הוגש כבר בחודש דצמבר 2012 ועל-פי מערכת "נט המשפט", התקיימו עד כה בתיק ארבעה דיונים, הגם שטרם נמסרה תשובה מפורטת מצד הנאשמים לכתב האישום. הבקשה שלפניי, להעברת מקום הדיון, הוגשה רק בחודש יולי 2013. אם סברו המבקשים כי ישנו טעם מהותי להעברת מקום הדיון בעניינם, הרי שהיה עליהם לפעול בעניין זה בהקדם האפשרי ולא להשתהות. לבסוף, יוער, בשולי הדברים, כי לא צורפה לבקשה הודעת המבקשים בדבר הודאה או כפירה בכתב האישום, כנדרש על-פי סעיף 11(ב) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון.
5.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ט באב התשע"ג (5.8.2013).
ה נ ש י א