בש"פ 5232/06 מדינת ישראל נ. רפאל אלקיים

1.זו בקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים לצורך ניהול משפטו.

2.ביום 30.9.05 הוגש כתב אישום כנגד המשיב ושניים אחרים בו מיוחסות למשיב עבירות חמורות על חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975. עיקרן של העבירות נוגע למכירת חשבוניות מס פיקטיביות בסך כולל של למעלה מ-15 מליון ₪ שהמס הגלום בהם מגיע לסכום של למעלה מ-2.5 מליון ₪. כמו כן, מואשם המשיב בכך שנמנע מלהתייצב לחקירה לאחר שנדרש לעשות כן, וזאת במספר הזדמנויות.

3.המשיב נעצר ושוחרר בתנאים מגבילים במספר הזדמנויות, ולא רק שלא התייצב לחקירתו במשך תקופה של כ-3 שנים, אלא שבמשך תקופה זו הוסיף לבצע עבירות חמורות על חוק מס ערך מוסף. בין העבירות שעבר, נמצאה גם עבירה של פגיעה פיזית בחוקר מס במהלך ביצוע תפקידו, וזאת באמצעות רכב בו נהג. על מעשים אלה התנהל משפט פלילי בו הורשע המשיב בביצוע עבירות של הפרעה לעובד ציבור ופציעה. עוד יש לציין כי במשך תקופה ארוכה המשיב נעלם והתחמק מחקירה והוא נעצר לבסוף בדירת מסתור.

ביום 2.5.05 הוגש נגד המשיב ושניים אחרים כתב אישום נוסף (בת.פ. 2766/05) בגין עבירות מע"מ בשל עריכת עסקאות פיקטיביות בסך כולל של למעלה מ-47.5 מליון ₪. כתב אישום זה נוסף על כתב האישום נשוא דיון זה. נדרשו למעלה משלוש שנים, חמישה צווי מעצר, פגיעה בחוקר ופציעתו, והפרה חוזרת ונישנית של תנאי שחרור בערובה, ובכללם הסתתרות מפני רשויות החוק, עד שהמשיב נעצר והוחל בבירור דינו.

4.הדיונים בתיק זה נתקלו בקשיים לא מעטים, בין היתר בשל החלטתו של המשיב בשלב מסוים של הדיון, לייצג את עצמו ולפטר את סניגורו. העדר ייצוג מקצועי למשיב גרם לתקלות דיוניות, אף שהערכאה הדיונית חזרה והפצירה במשיב כי יחדש את הייצוג המשפטי במשפטו, אך הוא סירב. המשיב עתר בשלב מסוים לפסילת השופט בערכאה הדיונית וערער לבית המשפט העליון על החלטת השופט בענין זה. גם מהלך זה גרם לעיכוב במהלך הדיון. בין לבין, נעצר המשיב עד תום ההליכים גם בת.פ. 8282/05 המתייחס לפגיעה ולפציעה של חוקר המס. בענין זה הוא הורשע בינתיים, ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל, שמהם רוצו כבר תשעה חודשים.

5.נוכח הרשעתו וגזר דין המאסר שהוטל על המשיב בהליך המקביל בת.פ. 8282/05, העליתי בדיון את האפשרות כי המדינה תחזור בה מבקשת הארכת המעצר הנוכחית, וזאת נוכח העובדה כי המשיב בלאו הכי מרצה עונש מאסר, וזאת בכפוף להסכמתו שלא לדרוש יציאה לחופשות, ענין שאינו מתיישב עם תנאי מעצר עד תום ההליכים. המשיב סירב להצעה זו, וממילא היא ירדה מהפרק, והענין מחייב החלטה בבקשת המדינה להאריך את מעצר המשיב לצורך המשך משפטו.

6.שילוב הנתונים הנוגעים למערער מצביעים על מסוכנות לשלום הציבור. העבירות המיוחסות למשיב על פי טיבן, היקפן, ושיטתיותן כמו גם עברו הפלילי המכביד, מצביעות על התנהגות עבריינית מובנית. התנהלותו של המשיב בעת ששוחרר בחלופות מעצר מצביעות על חשש עמוק מהימלטות, שיבוש מהלכי משפט, והתנכלות לרשויות אכיפת החוק. קים אף חשש כי ימשיך לעבור עבירות פליליות במסגרת חלופת מעצר אילו הוטלה עליו, כפי שעשה בעבר. המדובר באדם מסוכן מכל הבחינות.

בצד שיקולים אלה, ניתן לומר כי התנהלות המשפט לא לקתה בסחבת או בשיהוי בלתי סבירים, בהינתן התנאים הקשים בהם התנהל המשפט, ובמיוחד נוכח פיטורי המשיב את סניגוריו, ונסיונו לנהל בעצמו משפט, המחייב מיומנות מקצועית גבוהה שאינה מנת חלקו.

במצב דברים זה, מדובר בשילוב נסיבות קשה ומכביד במיוחד, המקרין גם על משך התנהלותו של המשפט. יש לאפשר לבית המשפט להתקדם בניהול ההליך כאשר המשיב עצור, תוך תקוה וציפייה כי ייעשה כל שניתן על מנת לסיים את הדיון במשפט מוקדם ככל האפשר. לכל אלה מצטרפת העובדה כי המשיב מרצה עונש מאסר שנותרו ממנו עוד 9 חודשים, כך שחירותו האישית מוגבלת ממילא מכח אותו מאסר, ולכן הארכת המעצר בתיק זה אינה נושאת משמעות ומשקל מיוחדים מבחינת ההגבלות המוטלות על החופש האישי שלו.

8.על יסוד כל אלה, אני מקבלת, איפוא, את בקשת המדינה ומאריכה את מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל ב-29.6.06, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.