בש"פ 5496/11 מדינת ישראל נ. משה אסייג

בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

1.

כנגד המשיב הוגש ביום 5.8.10 כתב אישום המייחס לו עבירות של הפרת צו בית משפט לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); שתי עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק; והטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק הבזק, תשמ"ב-1982.

פרטי כתב האישום, כמו גם תיאור הליכי המעצר בעניינו של המשיב ומהלך הדיונים בתיק העיקרי, מתוארים בהחלטתה של השופטת נאור מיום 1.5.11 בבקשה הראשונה להארכת המעצר (בש"פ 3280/11), ועל כן איני רואה מקום לשוב ולפרט את הדברים. אציין בקצרה כי המשיב מואשם, בין היתר, בכך שאיים על בת זוגו (להלן: המתלוננת ) ונכנס לדירתה בניגוד לצו של בית המשפט לענייני משפחה, כי איים על השוטרים אשר הוזעקו למקום, וכי הטריד את גרושתו עשרות פעמים באמצעות הטלפון.

2.

בית משפט

קמא הורה על עריכת בדיקה פסיכיאטרית למשיב, בה נמצא כי הוא כשיר לעמוד לדין וכי אינו זקוק לטיפול פסיכיאטרי. כן הוגש תסקיר בעניינו של המשיב, בו צוין כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות אלימה מצידו של המשיב, ובהעדר חלופה ראויה שירות המבחן נמנע מלהמליץ על שחרורו. ואמנם, ביום 7.9.2010 הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

עוד יצויין, כי בשל בקשות חוזרות ונשנות מטעם המשיב הדיונים בעניינו נדחו, וביום 26.11.10, כשבועיים לפני מועד ההוכחות אשר נקבע מבעוד מועד, הוגשה בקשה חדשה מטעם המשיב לעריכת בדיקה פסיכיאטרית נוספת ולדחיית מועדי ההוכחות עד לקבלת חוות הדעת. ביום 15.3.11 הודיע בא כוחו של המשיב כי אין בידיו חוות דעת לפיה המשיב אינו כשיר לעמוד לדין, וביקש להימנע מהעדת עדי התביעה בטרם תישמע עדותם של המומחים מטעם הצדדים. בית המשפט דחה את עמדת המבקשת להמשיך בשלב ההוכחות כסדרו, וקבע כי לא ניתן להתחיל בשמיעת הראיות בטרם הוכרעה שאלת מסוגלותו של המשיב לעמוד לדין. התיק נקבע אפוא לתזכורת ליום 5.4.2011.

סיכומו של דבר, שלעת הזו הוגשו חוות הדעת הפסיכיאטריות מטעם הצדדים, והתיק קבוע לשמיעת עדויותיהם ליום 9.10.11.

עוד יצוין כי המשיב הינו אסיר המרצה בימים אלה עונש מאסר בן 30 חודשים, לאחר שנתקבל ערעור המדינה על קולת עונשו במקרה קודם בו הורשע המשיב בעבירות נגד המתלוננת (ע"פ (מחוזי חיפה) 44494-02-10 (להלן: הערעור במחוזי )).

3.

המבקשת עתרה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 יום נוספים עקב מסוכנותו, והצביעה על כך שבירור ההליך העיקרי התעכב +שלא בעטיה של התביעה. מנגד, המשיב טען כי בהיותו במעצר נמנע ממנו טיפול שיקומי, כי המתלוננת עצמה באה לבקרו וכי יש להורות על שחרורו לחלופת מעצר.

4.

איני רואה לחזור ולשנות את הלכות סעיף 62 לחוק המעצרים, ואומר בקצרה כי בבוא בית המשפט

לבחון בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, עליו לשקול, בין היתר, את קצב התנהלות המשפט; המסוכנות הנשקפת מהנאשם לציבור בכלל ולקורבנותיו בפרט; החשש מפני הימלטות הנאשם ושיבוש הליכי המשפט (ראו, לדוגמה, בש"פ 7146/09 מדינת ישראל נ' גטהון ווסה (לא פורסם, 16.9.2009); בש"פ 7016/09 מדינת ישראל נ' אסטימטוב (לא פורסם,

14.9.2009)).

5.

במקרה דנן, מסוכנותו של המשיב היא ברורה ומיידית, וזועקת מהחומר שהונח בפני, בבחינת "הכתובת כתובה על הקיר". אפרט ממקצת הדברים המעידים על כך:

( - ) בפסק הדין בערעור במחוזי עמד בית המשפט על העבירות בהן הורשע המשיב ואשר מלמדות על התנהגותו האובססיבית כלפי המתלוננת. המדובר בלמעלה מאלף התקשרויות לטלפון הסלולרי של המתלוננת ומאות הודעות קוליות בתא הקולי של הטלפון הסלולרי של המתלוננת, הודעות הכוללות דברי איום וגידופים. המשיב הגיע לדירתה של המתלוננת, בעט בדלת וכיבה את החשמל בארון החשמל, התקשר למקום עבודתה ואיים עליה, והכל תוך כדי הפרות חוזרות ונשנות של צוי בית משפט , תוך שהוא מצהיר כי ידוע לו שהוא מפר את צוי בית המשפט. המשיב לא נרתע מלחזור על מעלליו גם לאחר שחתם על ערובה ולאחר שהוזהר על ידי שוטר. המשיב התבטא כי לא אכפת לו להיעצר "זה נקרא תמות נפשי עם פלשתים".

( - ) מתסקיר שירות המבחן עולה תמונה קשה של אדם בעל דפוסי התנהגות אובססיביים ורכושנים כלפי המתלוננת, אימפולסיבי ואלים, בעל סף תסכול וחסר גבולות.

( - ) ואם בחוסר גבולות עסקינן נספר כי גם התנהגותו של המשיב באולם בית המשפט

מדברת בעד עצמה. שני שופטים ציינו בפרוטוקול את התנהגותו של המשיב. כך, בפרוטוקול הדיון מיום 7.9.2010 בפני כב' השופטת תדמור-זמיר נכתבה הערת בית המשפט "המשיב צועק וצורח באולם בית המשפט

ולא מאפשר לקיים דיון...". בהחלטתו של השופט נווה מיום 5.8.2010 נכתב כי "המשיב התנהג בצורה מחפירה באולם ביהמ"ש, הן ביחס לביהמ"ש והן ביחס לעורך הדין שלו, קילל והשמיץ במילים קשות גם את מערכת המשפט, גם את מערכת התביעה וגם את השוטרים".

( - ) את העבירות מושא כתב האישום הנוכחי ביצע המשיב עודנו ממתין לערעור המדינה ב בית המשפט

המחוזי וכאשר תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי.

( - ) למשיב עבר פלילי הכולל את פסק הדין בערעור במחוזי והרשעה משנת 1994 בגין מעשה סדום בכוח.

6.

סיכומו של דבר, שמסוכנותו של המשיב מדברת בעד עצמה. לכך יש להוסיף כי העיכוב בבירור המשפט אינו מוטלת לפתחה של התביעה. ולבסוף, אזכיר כי המשיב

מרצה ממילא עונש מאסר שאמור להסתיים אך באוגוסט 2012, מה שמקהה ללא ספק מעוקצו של המעצר.

7.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומאריך את מעצרו של המשיב מיום 3.8.11 או עד למתן פסק דין בת"פ 10935-08-10 ב בית משפט השלום בקריות, לפי המוקדם.