בש"פ 5580/09 מדינת ישראל נ' פלוני

זוהי בקשה שלישית מטעם המדינה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

1.

נגד המשיב הוגש בחודש יולי 2007 כתב אישום המייחס לו עבירות של מעשה סדום ומעשים מגונים בבתו, קטינה שטרם מלאו לה 16 שנים, וכן עבירה של כליאת שווא. בחודש אוגוסט 2007 הודה המשיב בכתב אישום מתוקן והורשע, אך לאחר מכן, בחודש יוני 2008, הותר לו לחזור בו מהודייתו, הכרעת הדין בוטלה, וההליך חודש על-פי כתב האישום המקורי.

2.

כנטען בכתב האישום המקורי, בשני מועדים בשנת 2007 ליטף המשיב את חזהּ של בתו, קטינה ילידת שנת 1994 (להלן: הקטינה או המתלוננת ). בנוסף, במועד אחר בשנת 2007, חייב המשיב את הקטינה לצפות עמו בסרט פורנוגרפי, ומשזו סירבה, איים עליה באמצעות סכין מטבח גדולה. בהמשך, החל המשיב לגעת בגופה של הקטינה והורה לה לבחור האם ימשיך בכך או שתבצע בו מין אוראלי. בלית ברירה ובשל פחדה מן המשיב, אמרה הקטינה למשיב כי היא בוחרת שייגע בה. המשיב הפשיט אותה, החל לגעת באיבר מינה תוך כדי שהוא שוכב עליה, ולא הפסיק בכך חרף בכייה ואמירתה כי הוא מכאיב לה. לאחר מכן, החדיר המשיב את איבר מינו לפי הטבעת שלה. על מנת שלא יופרע במעשים אלו, נעל המשיב במהלך האירועים המתוארים את בתו האחרת, קטינה ילידת שנת 1992, בחדר האמבטיה.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, עתרה המדינה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בהסכמת ב"כ המשיב, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה והורה על מעצרו של המשיב. בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו נדחתה בהמשך על-ידי בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי קיימת תשתית ראייתית מספקת להמשך המעצר; וכי קיים חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט באמצעות ניסיונות להשפיע על המתלוננת; וכי אין מקום לשקול במקרה זה חלופת מעצר למרות הזמן הרב שחלף מאז נעצר המשיב.

4.

המשיב ערר על ההחלטה לבית משפט זה, אך ביטל את הערר כדי לשקול את צעדיו לאחר שיוחלט על הגשת כתב אישום מתוקן (בש"פ 8207/08 מיום 6.10.08). בהמשך, ערר המשיב בשנית על ההחלטה. בית משפט זה (כב' השופט א' א' לוי) דחה את הערר, תוך שציין, בין היתר, כי עיקר הנטל לשיהוי הרב בהליכים בעניינו של המשיב רובץ לפתחו שלו, וכי נוכח החשד כי המשיב ואחרים ניסו לשבש מהלכי משפט ולבדות ראיות, מתעצם הצורך בהמשך מעצרו (בש"פ 10076/08 מיום 10.12.08).

5.

משחלפה תקופת המעצר הסטטוטורית, ומשפטו של המשיב טרם הסתיים, פנתה המדינה פעמיים בבקשות להארכת מעצרו. בית המשפט (כב' השופט א' גרוניס) עמד על המסוכנות הגבוהה הנשקפת מן המשיב ועל החשש העולה ממנו לשיבוש הליכי משפט, וציין כי נוכח אלו, וחרף העובדה שבתקופת ההארכה המבוקשת ככל הנראה לא יתקיימו דיונים, אין מנוס מהותרת המשיב במעצר. לפיכך, הורה בית המשפט על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים (בש"פ 507/09 מיום 28.1.09). בהמשך, הורה בית המשפט (כב' השופט ס' ג'ובראן) פעם נוספת על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, תוך ששב וציין כי חרף התמשכות ההליכים, לא ניתן, נכון למועד זה, לשחרר את המשיב ממעצר (בש"פ 2904/09 מיום 24.4.09).

6.

ביום 25.6.09 פנה המשיב לבית המשפט קמא בבקשה לעיון חוזר בהחלטה לעצרו עד תום ההליכים. הדיון בבקשה נקבע ליום 7.7.09.

7.

בבקשה הנוכחית, עותרת המדינה זו הפעם השלישית להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. לטענתה, המעשים המיוחסים למשיב מלמדים על סיכון רב הנשקף ממנו לציבור ככלל, ולקטינה בפרט – סיכון המתחדד נוכח ממצאי הערכת המסוכנות שנערכה לו בחודש פברואר 2008, אשר הגדירה את מסוכנותו בין נמוכה לבינונית, ואשר במסגרתה הומלץ להרחיקו מהקטינה ומקרבנות פוטנציאליים אחרים במשפחה. כמו כן, נטען כי קיים חשש כבד ביותר לשיבוש הליכי משפט והדחת עדים אם ישוחרר המשיב ממעצרו. חשש זה מובנה בעבירות מין במשפחה, והוא מתחזק במקרה זה לאור האיומים שהמשיב השמיע כלפי הקטינה במהלך המעשים שביצע בה, לכאורה, ולאור ניסיונו בעבר לשבש את ההליך השיפוטי. לטענת המדינה, אירעו ניסיונות לשבש בפועל את מהלכי המשפט על-ידי השפעה על המתלוננת לחזור בה מגרסתה, שאכן ארעה בפועל. אחותה של המתלוננת, שגם היא עדת תביעה, לא חזרה בה מגרסתה המפלילה. עוד נטען, כי המשיב יוצר קשר עם המתלוננת מהמעצר, ולא ניתנת לה הגנה אמיתית גם בשל התנהגות בעייתית מצד האם ובני המשפחה. בהקשר אחרון זה מציינת המדינה, כי בקשה שהגישה לתיקון כתב האישום על-ידי הוספת אישום הנוגע לניסיונות השיבוש מצד המשיב נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי, בין היתר בשל החשש כי תיקון כזה יביא להארכת המשפט, בעוד המשיב נתון במעצר. אשר להתנהלות משפטו של המשיב, מציינת המדינה כי חלק ניכר מן העיכוב בניהול ההליך נעוץ בהתנהלות ההגנה, וזאת נוכח התקופה הארוכה שחלפה מהמועד שבו הודה המשיב בכתב האישום המתוקן ועד לבקשתו לחזור בו מהודייתו, וכן בשל חילופי הייצוג שעיכבו את פתיחת המשפט. עד כה התקיימו בהליך שלוש ישיבות הוכחות, במהלכן נשמעו עדויות של שלוש עדות תביעה, ובהן הקטינה המתלוננת. כיום נקבעו מועדי הוכחות לימים 16.7.09 ו-19.7.09. לדברי המדינה, צפוי כי לאחר הפגרה תסתיים פרשת התביעה, כך שחלה התקדמות משמעותית במשפט.

בנסיבות אלה, ובפרט לאור מסוכנותו הרבה של המשיב והחשש לשיבוש ההליך, טוענת המדינה כי אין מנוס מהותרתו במעצר עד לסיום משפטו, והיא מבקשת להורות על הארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים.

8.

ב"כ המשיב טוען כי מרשו, צעיר בן 36, חסר עבר פלילי, עצור מזה שנתיים. לדבריו, עילת שיבוש ההליכים תפוג בכל מקרה בזמן הקרוב עם סיום פרשת עדי התביעה. המעצר הממושך של המשיב, כאשר במשך כשנה – מחודש יוני 2008 ועד חודש יוני 2009 – לא התקיים כל דיון בהליך זה, תורם אף הוא להצדקת השחרור. ב"כ המשיב הודיע כי הגיש בקשה לעיון חוזר במעצר, והוא מסכים להמשך מעצרו של המשיב עד להחלטה באותה בקשה.

9.

הליך זה מתאפיין בהתנהלות בלתי שגרתית. חלק מתקופת מעצרו הארוכה של המשיב נזקף לתהליך הודאתו באשמה וחזרתו מן ההודאה, אולם לאחר חידוש המשפט, קצב הליך המשפט היה איטי ביותר ובמשך שנה, מחודש יוני 2008 ועד חודש יוני 2009, לא התקיימה כל ישיבת הוכחות במשפט.

מנגד, מ דובר

באישומים חמורים, ובמסוכנות העולה מהמעשים הקשים המיוחסים למשיב הן כלפי המתלוננת והן כלפי בתו האחרת. משקל מיוחד יש לייחס לניסיונות שיבוש ההליכים והשפעה על עדים, ובמיוחד כלפי המתלוננת, המצריכים שמירת מרחק מהמשיב לבני המשפחה ולעדים שטרם העידו.

בשלב זה של המשפט, בו טרם נשמעו כל העדים, שיקולי המסוכנות והחשש לשיבוש הליכים גוברים באופן ברור על גורם התמשכות המעצר. נראה עוד, כי לניסיונות השיבוש שותפים לכאורה גם גורמים אחרים מבני המשפחה, אשר משתפים פעולה עם עניינו של המשיב במשפט. בתנאים אלה, וכדי להגן במידת האפשר הן על המתלוננת והן על תכליתו של ההליך הפלילי לרדת לחקר האמת בפרשה, אין מקום לשחרורו של המשיב בעת זו.

יחד עם זאת, ראוי כי ייעשה מאמץ מיוחד להאיץ את קצב ניהול המשפט, ככל הניתן, לאור התקופה הארוכה שחלפה בלא שהתקיימו דיונים, ונוכח תקופת מעצרו המתמשכת של המשיב. עוד יצויין, כי הוגשה בקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי כדי לבחון קיומן של ראיות לכאורה בהליך, לאור התהפוכות שחלו בגרסת המתלוננת. אין צריך לומר, כי הארכת המעצר בבקשה זו אינה מייתרת את ההליך לעיון חוזר והשלכותיו על המשך מעצרו של המשיב.

10.

אני מחליטה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים מיום 24.7.09 או עד למתן פסק דין בעניינו בתפ"ח 1083/07 המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.