בש"פ 5725/18 פלוני נ. פלוני

1.

בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 8.8.2018, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 22737-08-17 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

2.

ביום 10.8.2017 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות רצח בכוונה תחילה והדחה בחקירה, לפי סעיפים 300(א)(2) ו- 245(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי עובדות כתב האישום, במועדים הרלוונטים התגלע סכסוך בין משפחת המשיב למשפחת אלהואשלה על רקע חלוקת קרקעות. ביום 15.5.2017, במהלך קטטה בין שתי המשפחות, נורה קרוב משפחתו של המשיב (להלן: עבדאללה ). המשיב קשר קשר עם אחר או אחרים לרצוח את המנוח כנקמה על מות עבדאללה. המשיב פנה לאביו של עבדאללה והודיע לו כי בכוונתו לנקום את מותו של עבדאללה וביקש ממנו 50,000 ₪ כדי לרכוש באמצעותם כלי רכב ונשק אשר ישמשו אותו לביצוע הרצח, וזה נעתר לבקשה. ביום 12.6.2017 הגיעו שניים מהקושרים, ובהם המשיב או קושר מטעמו, לחצר ביתו של אדם ג'ומ'ע אלהואשלה (להלן: המנוח ). השניים צפרו בצופר הרכב, ולשמע הצפירה יצא המנוח מביתו, ניגש אל הרכב והחליף אמירות שלום עם השניים. מיד לאחר מכן ירה אחד מהשניים ארבע יריות באקדח חצי אוטומטי לעבר המנוח וגרם למותו. השניים נמלטו מהמקום. לפי האישום השני, ביום 20.7.2017 הורה המשיב לגזלה אבו כף כי ככל שייעצר בחשד לרצח המנוח תמסור גזלה למשטרה אליבי שקרי באשר למקום הימצאו של המשיב בעת הרצח.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו, וכי קמה נגדו עילת מעצר סטטוטורית שכן הוא מואשם בביצוע עבירת רצח שהינה עבירה שבצדה עונש מאסר עולם חובה. כן נטען כי קיים חשש שאם ישוחרר המשיב הוא יחזור על מעשיו וכן לקיומו של חשש ממשי לשיבוש הליכי חקירה מצדו לנוכח היכרותו עם המעורבים והעדים בפרשה ולאור העובדה כי ניסה להדיח את גזלה אבו כף למסור עבורו אליבי שקרי.

ביום 23.4.2018 ניתנה החלטה בבקשה. בית המשפט קבע כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב, ובהיעדר מחלוקת בדבר קיומן של עילות מעצר ובשים לב לעוצמתן הגבוהה, נקבע כי אין בחלופה כלשהיא להשיג את תכלית המעצר. לאור האמור הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

ביום 3.5.2018 האריך בית משפט זה את מעצרו של המשיב, בהסכמתו, ב-90 ימים החל מיום 10.5.2018 (בש"פ 3480/18).

4.

מכאן הבקשה שלפני להאריך את מעצרו של המשיב. בבקשה נטען כי עבירת הרצח המיוחסת למשיב מלמדת על המסוכנות המופלגת הנשקפת ממנו. כן נטען כי מסוכנותו של המשיב נלמדת גם מעברו הפלילי הכולל הרשעות בעבירות אלימות וריצוי עונש של מאסר בפועל. נוסף על כך, כך נטען, כי נוכח האישום השני נגדו קיים חשש ממשי לשיבוש הליכי חקירה על ידי המשיב. באשר לקצב ניהול ההליך, צוין כי לאחר מספר בקשות דחייה שהתבקשו לצורך מיצוי משא ומתן בין הצדדים, נמסר לבית המשפט

ביום 13.3.2018 כי הצדדים לא הגיעו להסכמה, וביום 15.5.2018 החלה שמיעת הראיות.

עד כה התקיימו שלושה דיוני הוכחות בהם נשמעו 8 עדי תביעה, והתיק קבוע לשני מועדי הוכחות נוספים בימים 18.12.2018 ו- 3.1.2019.

5.

בדיון לפני חזר בא כוח המדינה על נימוקי הבקשה והוסיף כי לפי הערכת התביעה, בשתי ישיבות ההוכחות הבאות תסתיים פרשת התביעה. כן צוין כי אתמול הגישה התביעה לבית המשפט בקשה לקביעת מועדים נוספים על מנת לקדם את שמיעת המשפט. מנגד, בא כוח המשיב טען, כי התיק מאוד גבולי מבחינה ראייתית, וכי שמיעת הראיות בתיק החלה כ- 9 חודשים לאחר הגשת כתב האישום, בשל חילופי מותב ומשא ומן בין הצדדים שלא הבשיל לכלל הסכמות, וכי ישיבות ההוכחות הבאות קבועות בעוד כ- 5 חודשים בשל יומנו העמוס מאוד של ההרכב. לטענת המשיב, גם בתיקי רצח יש מקום לחלופת מעצר מקום שהמשפט לא מסתיים בתוך 9 חודשים, שזה המועד שנקבע על ידי המחוקק.

6.

לאחר עיון הגעתי למסקנה כי אין מנוס מהיענות לבקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב.

7.

למשיב מיוחס ביצוע בצוותא של עבירות חמורות מאוד - רצח בכוונה תחילה והדחה בחקירה . עבירות אלה ונסיבות ביצוען, מצביעות על מסוכנות גבוהה שלא ניתן להפריז בחומרתה, המחייבת ככלל מעצר עד לתום ההליכים.

8.

בכל הנוגע למעצר נאשם כאשר מדובר באישום בעבירת רצח, נפסק על ידי בית משפט זה לא פעם כי -

"רק במקרים נדירים ביותר ויוצאי דופן, ניתן יהיה להסתפק בחלופה למעצרו של מי שמואשם בעבירה של רצח בכוונה תחילה, שהיא החמורה שבעבירות. מטבע הדברים, אדם המסוגל לבצע רצח, מסוכן הוא לביטחון הציבור, וקשה ביותר להפריך חזקת מסוכנות זו. אדם שאינו בוחל אף בפגיעה בערך הבסיסי והאוניברסאלי של קדושת החיים, אינו ראוי לאמון שהחברה נותנת באדם המשוחרר בערובה - שיקיים את תנאי שחרורו. מקום בו לכאורה הנאשם רצח אדם - אין להניח כי צווי בית המשפט יהיה בהם להטיל עליו מורא. את הסיכון מפניו של הנאשם שפגע בערך הנעלה מכל הערכים - יש להטיל על הנאשם ולא על סביבתו. זאת ועוד, אדם הנאשם בעבירה שדינה מאסר עולם חובה, אף אינו נתון למוראו של עונש נוסף בגין עבירות שיבצע בעת היותו משוחרר בתנאים. משיודע הנאשם כי אם יורשע, דינו לכלות ימיו בין כתלי בית הסוהר - ספק רב אם יש דבר שירתיעו מלחזור על מעשיו כדי להימלט מן הדין או למען מטרה אחרת" (בש"פ 2646/97 עודה נ' מדינת ישראל , פ"ד נא(1) 526, 528-527 (1997)).

כן ראו: בש"פ 6910/13

מדינת ישראל נ' קבלאן , פסקה 17 (17.10.2013); בש"פ 4053/13

פטר נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (17.6.2013); בש"פ 3517/14 מדינת ישראל נ' ג'ורבאן , פסקה 13 (25.05.2014); בש"פ 2674/17 מדינת ישראל נ' גילאוי , פסקה 12 (27.3.2017 ); ובש"פ 4755/17 מדינת ישראל נ' פלוני (14.6.2017); בש"פ

4755/17 מדינת ישראל נ' פלוני (14.6.2017) ; בש"פ 4897/17 מדינת ישראל נ' סלימאן (19.6.2017)).

6.

אכן, התארכות משמעותית וחריגה של ההליך שלא באשמת הנאשמים עשויה להצדיק בחינה של אפשרות לחלופת מעצר או מעצר בפיקוח אלקטרוני גם מקום שמלכתחילה אין הצדקה לכך (בש"פ 828/04 מדינת ישראל נ' בוטביקה , פסקה 7 (30.1.2004); ענין גילאוי ,

פסקה 13; בש"פ

4755/17 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 13 (14.6.2017) ), אך אין זה המקרה שלפני. אמנם העיכוב בהתקדמות ההליך בענייננו מטריד, במיוחד פער הזמנים עד למועדי הדיונים הבאים. ברם, נוכח חומרת העבירות והעובדה שמדובר בהארכת מעצר שניה בלבד, אין בכך די כדי להצדיק שחרור לחלופת מעצר או מעצר בפיקוח אלקטרוני במקרה דנן. חזקה על המותב הנכבד הדן בתיק כי יעשה כל מאמץ לבחון בגדרה של בקשת התביעה לקביעת מועדים נוספים, קביעת מועד או מועדים נוספים גם

קודם

לזה שנקבע בחודש דצמבר.

7.

14.

סוף דבר : אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב- 90 ימים החל מיום 8.8.2018, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 22737-08-17 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.