בש"פ 5736/06 מדינת ישראל נ. יאיר(אברהם) בטבבו

(משיבים 2-3)

1.בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות – אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996. המשיב 1 הסכים להארכת מעצרו. כתב האישום הוגש ב-16.10.2005 והוא מייחס למשיבים עבירות של רצח, עבירה של נסיון לרצח, עבירות בנשק ועבירה של קשר לפשע. על פי כתב האישום מאבטחים במועדון בחיפה לא אפשרו למשיבים 2 ו-3 לחזור למועדון בחיפה. המשיבים קשרו קשר עם המשיב 1 להצטייד בכלי נשק ולגרום למותם של המאבטחים, השלושה הצטיידו בנשק, חזרו למועדון, המשיב 1 ירה לעבר המאבטחים. במטרה לפגוע בהם ולגרום למותם ואחר כך נמלטו השלושה מהמקום בנהיגה מהירה. אחד המאבטחים, ארקדי בלובשטיין ז"ל נפטר כתוצאה מהיריות.

2.הארכת המעצר היתה בהסכמת המשיבים תוך שמירת זכותם להגיש בקשה לעיון חוזר.

3.פרשת התביעה בעיצומה. נשמעו עדים רבים. קבועות ישיבות נוספות ב-3.9.2006, ב-4.9.2006, ב-20.9.2006, ב-22.11.2006 ב-29.11.2006, ב-9.1.2007, ב-15.1.2007, ב-24.1.2007 וב-5.2.2007. להערכת התביעה יהיה צורך לשמוע עוד כ-30 עדים.

4.המבקשת טוענת כי המשפט מתנהל בקצב מהיר יחסית וכי מסוכנותם הרבה של המשיבים והחשש מפני הימלטותם לא קהו במשך תקופת מעצרם. היא מזכירה גם כי משיב 2 "ירד למחתרת" לאחר מעצרם של המשיבים 1 ו-3.

5.סנגוריהם של המשיבים קובלים על כך שבשל יומנו העמוס של בית המשפט המחוזי מקדיש בית המשפט רק חצי יום לכל אחת מהישיבות, כך שהמשפט אינו מתקדם בקצב משביע רצון. הם מעלים תחזית קודרת למדי לגבי הסיכויים לסיים את המשפט בהקדם, והם מצביעים על פערים גדולים בין המועדים שנקבעו.

6.נראה לי כי לעת הזו הכף נוטה בעליל לטובת השארת המשיבים במעצר. העבירה שלכאורה עברו השניים היא חסרת פשר והסבר. רק מי שחיי אדם קלו עד מאוד בעיניו יכול לרצוח אדם על רקע כזה. מסוכנותם של המשיבים "זועקת" בעד עצמה ואיני רואה כיצד ניתן לנטרלה בחלופת מעצר. המשפט מתנהל, בסך הכל, בקצב סביר.

7.אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים 2 ו-3 ב-90 יום שתחילתם ב-16.7.2006.