בש"פ 5756/10 מחול מחול נ. מדינת ישראל

א.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא שיף) מיום 29.7.10 בתיק מ"ת 39517-06-10 לעצור את העורר עד תום ההליכים.

רקע

ב.

נגד העורר, יליד 1962, הוגש כתב אישום המיחס לו ריבוי עבירות של תקיפת בן זוג בנסיבות מחמירות (סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977), וכן עבירה של איומים (סעיף 192 לחוק העונשין) וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות (סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(א1) לחוק העונשין). על פי המתואר בכתב האישום, במהלך שנות נישואיו למתלוננת, נהג העורר לתקוף אותה ולהכותה בתדירות של כפעם בחודש. בחודש פברואר 2010 איים עליה כי יהרוג אותה ואת בתם ויתאבד. בעוד שני אירועים היכה אותה העורר, ובעקבות הארוע השני בו סטר לה העורר בחזקה על אוזנה; אובחן כי היא סובלת מנקב בעור התוף ומליקוי עצבי תחושתי.

ג.

עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. בהחלטת בית המשפט המחוזי (השופט שפירא) מיום 27.6.10 נקבע, טרם שמיעת הצדדים בנושא, כי קיימות ראיות לכאורה המספיקות כדי לבסס עילת מעצר, לכל הפחות לצורך מעצר ביניים. צוין עברו הנקי של העורר, והוחלט על הזמנת תסקיר מעצר בעניינו. בתסקיר תואר העורר כאדם פגוע המצוי במצוקה רגשית קשה, המתקשה לגלות אמפתיה לאשתו (המתלוננת), מכחיש בעיה בתפקודו, מתקשה בויסות דחפים, ומתמכר לשתיית אלכוהול (נקודה השנויה במחלוקת). סוכם, כי קיימת רמת סיכון להישנות מעשים פורצי גבולות, וכי אין בשתי חלופות המעצר המוצעות כדי לאיין סיכון זה. שירות המבחן אף שוחח עם המתלוננת, שמסרה כי היא שוהה בבית הוריה בכפר אחר ממקום מגוריהם, וחוששת שהעורר יפגע בה אם ישוחרר. בהחלטת בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא שיף) מיום 29.7.10 נאמר, כי יש ליחס משקל רב לעמדת שירות המבחן, אשר נפגש עם כל הנוגעים בדבר וגיבש עמדה מקצועית, ועל כן יש לעצור את העורר עד תום ההליכים; מכיון ששירות המבחן פסל אפשרות לחלופת מעצר גם בהתבסס על מסוכנותו של העורר, נמנע בית המשפט מהורות על בחינת חלופות נוספות.

הערר והדיון

ד.

בערר מתבקש שחרור העורר לאחת מחלופות המעצר שנבחנו על ידי שירות המבחן, בתוספת איזוק אלקטרוני, ולחלופין, החזרת הבדיקה לשירות המבחן לשם בחינת חלופה נוספת. נטען, כי לא היה מקום ליחס משקל להתמכרות לאלכוהול, עניין המוכחש על ידי העורר, ואשר כנטען לא הובאו לו ראיות. נאמר, כי בהעדר שיקול זה, החלופות שהוצעו ונבחנו הן ראויות. הוסף, כי מסוכנותו של העורר היא רק כלפי המתלוננת, אם בכלל, ועל כן חלופת המעצר החדשה המוצעת – בישוב בדואי בדרום – תאיין מסוכנות זו, וגם תבטיח אי שימוש באלכוהול. הודגש עברו הנקי של העורר (אשר לו הרשעה אחת בעבירת תכנון ובניה), שזה לו המעצר הראשון, ושרוי במצוקה קשה עקב מעצרו.

ה.

בדיון הוסיפה עו"ד אולמן כי המדובר בעבירות בדרגה קלה יחסית בתחום בו מדובר, וכי היה המקום לבחון חלופה בישוב הבדואי, אצל אנשים נורמטיביים האסורים על פי דתם במשקאות חריפים; עסקינן באדם שאין לו עבר פלילי (למעט עבירת תכנון ובניה).

ו.

באת כוח המדינה התנגדה לבדיקת חלופה נוספת, שכן מסוכנות העורר אינה תלויה בחלופה אלא בו עצמו; על פי הראיות לכאורה, המדובר במכה אשתו מזה זמן והמכור לאלכוהול, ועל כן נתבקשה דחיית הערר; כי גם מגורים אצל מי שאינם שותים אלכוהול אינם מבטיחים את התנהגות העורר עצמו.

הכרעה

ז.

עיון בתסקיר מצביע על כך שאכן השירות התרשם מן המפקחים שהוצעו במקומות שונים

כאנשים נורמטיביים, אך סבר שהמפקחים רואים את העורר כדמות מסכנה, ואינם ערים לכשליו ולהרגלי השתיה שלו. העורר, כך נאמר, מצוי במצוקה רגשית ללא אמפטיה לרעיתו ותוך האשמתה במעצרו; נוכח זאת ישנה רמת סיכון להישנות מעשים פורצי גבולות, ובחלופות שהוצעו יש גישה לאלכוהול. מתוך היעדר תנאים היכולים להפחית חד משמעית סבירות להישנות מעשים כמיוחס לעורר, לא ניתנה איפוא המלצה, עיינתי גם באסמכתאות שהציגה באת כוח העורר. בבש"פ 2663/09 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם) נזדמן לי לומר:

"בהתחשב בכל אלה, ובהנחיית המחוקק בסעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (אמצעי אכיפה – מעצרים), תשנ"ו -1996 לבחון הניתן להשיג את תכלית המעצר בחלופה שפגיעתה בחרות פחותה, השאלה היא הישנה חלופה שתרחיק את המשיב מן המתלוננת, ותהוה ככל הניתן חסם למנוע הימנו להעז להפר את התנאים ולפגוע בה (ובבני משפחה אחרים); והאם עשויה לסכון חלופה כזאת, לאדם המואשם בעבירות מכוערות, אך שתיפקד מחוץ למעגל המשפחתי באופן נורמטיבי... יש להניח בגדרי שכל ישר, כי גם התקופה במעצר, למי שרגיל היה להימצא מצדו האחר של המתרס, לימדה את המשיב לקח מסוים. אכן, כפי שכבר נאמר בעבר, אין בחלופת מעצר אותה הרמטיות שמעניקים סורג ובריח, אך יש, בחלופות נכונות, כדי להפיג במידה רבה חששות; בש"פ 1159/04

כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופטת חיות); בש"פ 5438/07 שיבלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); וראו לאחרונה בש"פ 2476/09 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם), שציטט בית המשפט קמא, ובו דיברתי על "פרפרים בבטן" בבואנו להכריע, "פרפרים" שלא עזבוני גם בתיק זה; ראו גם החלטת השופטת פרוקצ'יה בבש"פ 2574/02 ריזינצקי נ' מדינת ישראל

(לא פורסם)".

ח.

בנסיבות, בהתחשב בחומרת העבירות לכאורה מזה, בעבר הנקי ביסודו ובהנחיית המחוקק מזה, החלטתי לאפשר מיצוי הבדיקות קרי, בדיקתה של חלופה ביישוב הבדואי בדרום, המרוחק מסביבת המתלוננת, ויש אולי

היתכנות להינזרות מאלכוהול. היא תובא ללא שיהוי על-ידי הסניגוריה לידיעת שירות המבחן, שיתבקש לבדקה בתוך 14 יום, ואני מקדים לו תודה. התסקיר המשלים יונח על שולחנו של בית המשפט המחוזי להכרעתו. אטעים: איני נוטע כל מסמרות שהם באשר לתוצאה, אלא מפנה לבדיקה על-ידי שירות המבחן, שלאחריה יוחלט לכאן או לכאן לענין המעצר. הערר מתקבל חלקית לפי האמור.