בש"פ 5761/18 יחיאל תורג'מן נ. מדינת ישראל

בקשה להעברת מקום דיון תיק משטרה שמספרו 60151106402 מבית משפט השלום לתעבורה בירושלים לבית המשפט השלום לתעבורה במחוז "תל אביב-יפו והמרכז".

1.

למבקש מיוחסת עבירה בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, בגין נהיגה ברכב מעל המהירות המותרת בעת נסיעה בסמוך לשער הגיא והוא ציין בבקשתו כי הבהיר בפני השוטר שהוא כופר במיוחס לו. המבקש טוען כי עקב מצב רפואי שנתגלה בשנת 2015 הוא עבר במשך שנתיים סדרת טיפולים אינטנסיבית, וכי הוא מטופל בכדורים עד היום. לבקשתו צירף המבקש תעודת נכה וכן מסמך רפואי המלמד כי עבר ניתוח בחודש ינואר 2015. לטענתו, נסיבותיו הרפואיות והאישיות מצדיקות את העברת מקום הדיון.

2.

המשיבה מתנגדת וטוענת כי עניינו של המבקש אינו מגלה נסיבות חריגות המצדיקות את העברת מקום הדיון. לטענתה, המבקש לא הצביע על קושי ממשי להגיע לבית משפט השלום לתעבורה בירושלים ונסיבות ביצוע העבירה מעידות על יכולתו של המבקש להתנייד.

3.

ככלל, בית משפט זה לא ייעתר לבקשות להעברת מקום דיון בתיקי תעבורה מקום שבו המשטרה תידרש להביא ראיות להוכחת העבירה בבית המשפט הנעבר. זאת מפאת ההכבדה על משאבי הציבור הכרוכה בנסיעת אנשי משטרה מהמקום הרגיל שבו הם משרתים לבית משפט במקום אחר. על כן, בתיקים כגון אלה, מרכז הכובד הוא במקום ביצוע העבירה, ורק בנסיבות מיוחדות וחריגות תהיה הצדקה להיענות לבקשה להעברת דיון (ראו, למשל, בש"פ

2141/17 שמלוב נ' מדינת ישראל (9.3.2017); בש "פ 7489/16 דהאן נ' מדינת ישראל (26.9.2016)).

4.

הבקשה דנן אינה מגלה נסיבות חריגות שכאלה ומשכך אינה מבססת עילה להעברת מקום הדיון. מבלי להקל ראש במצב הרפואי המתואר בבקשה, המבקש לא העלה בבקשתו טענה בדבר קושי קונקרטי להגיע למחוז ירושלים. מה גם שהאירוע בגינו נפתח תיק המשטרה הרלוונטי מלמד על אפשרותו של המבקש להגיע למחוז ירושלים (ראו והשוו בש"פ 5707/18 מלכה נ' מדינת ישראל (6.8.2018)).

אשר על כן, הבקשה נדחית.