בש"פ 5812/21 סאלם אלרג'וב נ. מדינת ישראל

זוהי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 15.9.2019 בת"פ 36982-03-18 (להלן: גזר-הדין ). בגזר הדין הושת על המבקש עונש מאסר בפועל של שש שנים וחצי, לצד רכיבים ענישה נוספים, וזאת בגין הרשעתו בעבירות של מגע עם סוכן חוץ, מתן שירות לארגון טרור, הסתה למעשי אלימות או מעשי טרור ועבירות בנשק.

בחנתי את הבקשה והגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתשובה.

כלל הוא, כי בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי בפלילים (סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982) בהתקיים "טעם ממשי המניח את הדעת". בהקשר זה ישקול בית משפט, בין היתר, את משך האיחור; את ההצדקה הנטענת לאיחור; ואת סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי (ראו, בש"פ 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל (25.07.2006); בש"פ 6125/09 רבין נ' מדינת ישראל (11.8.2009)). חשוב לציין, כי על אף הגישה המקלה בהשוואה להארכת מועד בהליכים אזרחיים, הכלל הוא שגם בהליכים פליליים יש להקפיד על קיום המועדים הנקובים בדין, וממילא הארכת מועד לא תינתן כדבר שבשגרה.

בענייננו, לא נעלם מעיני כי מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור בזכות. עם זאת, מן העבר השני יש לזכור כי בקשת הארכה הוגשה ביום 25.8.2021 וקרוב לשנתיים לאחר שניתן גזר-הדין. משך האיחור הינו ממושך ומשמעותי והמבקש לא נתן כל הסבר מניח את הדעת מדוע המתין פרק זמן כה ארוך בהגשת הבקשה. יצוין, כי המבקש העלה בבקשתו טענות הדומות במהותן לטענת "כשל בייצוג" (מן הבקשה עולה כי זו צפויה הייתה להיות טענתו המרכזית בערעור). ברם, המבקש לא הציג ראשית ראיה בהקשר זה (ראו והשוו בהקשר זה, בש"פ 524/11 אשכנזי נ' מדינת ישראל , פיסקה 5 (17.4.2011)). בנסיבות אלה לא ניתן לומר כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך מטים את הכף לטובת היעתרות לבקשה חרף האיחור המשמעותי והניכר בהגשתה.

משלא הוצג אפוא "טעם ממשי המניח את הדעת" התומך במתן הארכה, דינה של הבקשה להידחות. ממילא מתייתרת הבקשה למינוי סניגור.

הבקשה נדחית.