בש"פ 585/16 מדינת ישראל נ. בכרוז שריפוב

1.בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 21.1.2016 להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו במתכונת של פיקוח אלקטרוני (מ"ת 10970-12-15, השופט ב' שגיא ).

כתב האישום וההליכים עד כה

2.ביום 6.12.2015 הוגש נגד המשיב כתב אישום לבית המשפט המחוזי שבו יוחסו לו עבירות של אינוס במצב המונע התנגדות באלימות, תוך גרימת חבלות ויחד עם אחר לפי סעיף 345(ב)(3) ו-(5) בנסיבות סעיף 345(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); וכן מעשה סדום במצב המונע התנגדות תוך גרימת חבלה לפי סעיף 347(ב) לחוק העונשין בנסיבות סעיפים 345(א)(4) ו-345(ב)(3) לחוק זה.

3.לפי האמור בכתב האישום ביום 25.11.2015 הבחין המשיב במתלוננת כשהיא אחוזה בשכרות ומתנודדת בהליכתה. הוא החליט לאסוף אותה אל ביתו ולקח אותה עמו במונית. הוא ביצע בה מעשים מיניים – אינוס ומעשה סדום – וכן הזמין חבר שלו, קטין בן 16, להגיע לדירה על מנת לעשות כן גם בעצמו. כשסיימו את מעשיהם החזירו השניים את המתלוננת לדירתה.

4.עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט המחוזי קבע כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע המעשים המיוחסים למשיב, ואף קבע כי משקלה של גרסת ההסכמה שלה טען המשיב הוא נמוך בהתחשב בכך שהמשיב הכחיש תחילה בחקירתו את ביצוע המעשים. עם זאת, בשל גילו הצעיר של המשיב והיותו נעדר עבר פלילי הורה בית המשפט המחוזי על הזמנת תסקיר מעצר בעניינו.

5.ביום 11.1.2016 נתן שירות המבחן את תסקירו. מן התסקיר עולה כי למשיב עיוותי חשיבה משמעותיים ונטייה להחפצתן של נשים, כמו גם נטייה להפחית מחומרת התנהגותו כלפי המתלוננת ומפגיעתו בה. כן נכתב בתסקיר כי לא ניתן לשלול בעניינו של המשיב דפוסים התמכרותיים לצפייה בתכנים פורנוגרפיים. עם זאת, שירות המבחן התרשם כי ניתן יהיה להפחית מרמת הסיכון הנשקף מן המשיב באמצעות שחרורו לחלופת מעצר בפיקוח אנושי צמוד – פיקוח שיהיה ער לצרכיו, למצוקותיו ולגורמי הסיכון במצבו. זאת, תוך מתן משקל לכך שהמעצר שימש כגורם מרתיע מבחינתו של המשיב. בהתייחס למפקחים שהוצעו – דודתו של המשיב ובן זוגה וכן בת דודתו – ציין שירות המבחן כי אלה צפויים להפחית את הסיכון העולה מן המשיב, אך רק באופן חלקי, בשים לב למאפייניהם – מצבה הרפואי של דודתו והעבר הפלילי בתחום הסמים של בן זוגה של הדודה. שירות המבחן מצא כי בת דודתו של המשיב אמנם יכולה לשמש כמפקחת ראויה, אך היא נמצאת בהריון מתקדם ופנויה למשימת הפיקוח רק בשעות הערב. ביום 18.1.2016 הגיש שירות המבחן תסקיר משלים, שבו נבחנה התאמתם של שני מפקחים נוספים – דודו ובן דודו של המשיב. שירות המבחן התרשם כי מפקחים אלה אינם מתאימים למשימת הפיקוח על המשיב.

6.ביום 21.1.2016 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני – בבית דודתו בשדרות, בפיקוח ארבעה מן המפקחים שהוצעו (כולם למעט בת דודתו), כך שבכל עת ישהו עמו שניים מן המפקחים. בית המשפט המחוזי הורה על תנאים נוספים שיילוו לכך (הפקדת מזומנים בסך 20,000 שקל, התחייבות אישית וערבויות כספיות, איסור על גלישה באינטרנט, איסור יצירת קשר עם המתלוננת וכן איסור יציאה מן הארץ).

הטענות בערר

7.המדינה עוררת על ההחלטה להסתפק במעצרו של המשיב במתכונת של פיקוח אלקטרוני.

8.המדינה טוענת כי יש לתת משקל למסוכנות העולה מן המשיב, אשר אינה קשורה במתלוננת הספציפית, ושהייתה בעלת אופי של מסוכנות כללית כלפי קורבן מזדמן – והכול על רקע עיוותי החשיבה שאליהם התייחס שירות המבחן. המדינה מוסיפה וטוענת כי יש לתת משקל לכך שהמפקחים המוצעים אינם אנשים בעלי סמכות של ממש, פנאי מספיק והפנמה של חומרת מעשיו של המשיב.

9.במישור המשפטי, מצביעה המדינה על ההוראה הקבועה בסעיף 22ב לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) לפיה החלטה על מעצר במתכונת של פיקוח אלקטרוני ביחס לעבירת אלימות חמורה תינתן תוך ציון של "טעמים מיוחדים" התומכים בה, ואין לומר שאלה נמצאו במקרה דנן.

10.מנגד, באת-כוחו של המשיב טוענת כי יש לתת משקל להיותו אדם צעיר, נעדר עבר פלילי או רקע התמכרותי. כמו כן, היא סבורה כי ניתן להתרשם מתסקיר שירות המבחן כי המפקחים הם מתאימים גם אם אינם "אופטימליים". היא מוסיפה ומצביעה על אופיו המרתיע של המעצר שחווה המשיב ועל השפעתו עליו.

דיון והכרעה

11.לא בלי התלבטות החלטתי לקבל את עררה של המדינה.

12.נקודת המוצא לדיון בבקשה שבפני היא המסוכנות הגבוהה הנשקפת מן המעשים המיוחסים למשיב. זאת, לכאורה, על רקע נכונותו לתפוס קרבן חסר ישע ולשעבדה לגחמותיו, ללא רחמים ותוך "ניצול הזדמנות". המשיב אף "הגדיל לעשות" והזמין לכאורה את חברו להיות שותף למעשיו הקשים. הצדק עם המדינה כי במעשים המיוחסים למשיב יש כדי לעורר דאגה באשר להעדר גבולות ועכבות מוסריים. מעשים אלה של המשיב אף מקימים חזקת מסוכנות סטטוטורית כאמור בסעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים. מסוכנותו הלכאורית לציבור היא, אם כן, ברורה.

13.האפשרות להורות על מעצרו של נאשם במתכונת של פיקוח אלקטרוני מותנית בכך שניתן יהיה להגשים באופן זה את תכלית המעצר שהוטל עליו (סעיף 22ב(א)(2) לחוק המעצרים. כן ראו למשל: בש"פ 8144/15 מדינת ישראל נ' סעדון , פסקה 7 (6.12.2015)). המעשים המיוחסים למשיב תומכים במסקנה שלא ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך זו. יש לזכור, כי מקום בו מיוחסת לנאשם עבירה מן הסוג המיוחס למשיב ולא נמצא מקום לשחררו לחלופת מעצר, על בית המשפט למצוא כי מתקיימים "טעמים מיוחדים" התומכים בכך שניתן להסתפק במעצרו במתכונת של פיקוח אלקטרוני (סעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים).

14.לטענת באת-כוח המשיב, יש לייחס משקל גבוה לכך שמדובר באדם צעיר, שזוהי הסתבכותו הראשונה עם החוק. כמו כן, לשיטתה יש להביא בחשבון את האפקט המרתיע של המעצר ושל ההליך המשפטי עבורו. לאחר ששקלתי טענות אלה, אינני סבורה כי יש בהן בנסיבות העניין משום "טעם מיוחד" המצדיק חריגה מהכלל.

15.בסיכומו של דבר, אני סבורה כי צודקת המדינה בכך שהמסוכנות המיוחסת למשיב היא גבוהה – לא רק לנוכח האמור בכתב האישום אלא גם בהתחשב באמור בתסקיר המעצר. בשל מסוכנות זו קשה מאד להסתפק בפיקוח מחוץ לבית המעצר, ומכל מקום, כדי שניתן יהיה לשקול אפשרות כזו נדרש פיקוח אנושי שיעמוד ברמת הקפדה גבוהה ביותר. דא עקא, לא ניתן לומר כי פיקוח מעין זה הוצע במקרה דנן. שירות המבחן התרשם כי אין בכוחם של המפקחים שמונו כדי לאיין את המסוכנות הרבה הנשקפת מן המשיב. לכך יש להוסיף, כי חלק מן התנאים המגבילים שהוטלו על המשיב על ידי בית המשפט המחוזי אינם בני אכיפה ללא פיקוח אנושי צמוד ומתאים. בהקשר זה יש לזכור כי ככלל, הפיקוח האלקטרוני המוטל על נאשם אינו אלא נדבך המשלים פיקוח אנושי (ראו למשל: בש"פ 7206/10 מדינת ישראל נ' אגרונוב , פסקה 18 (24.10.2010); בש"פ 5285/15 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 10 (10.8.2015)). במקרה דנן, אפוא, דומה כי אפילו צירופו של פיקוח אלקטרוני לפיקוח האנושי המוצע אינו יכול להגשים את תכלית מעצרו של המשיב בשלמותה (ראו עוד: בש"פ 9140/15 מדינת ישראל נ' אלוק (1.1.2016)).

16.אשר על כן, הערר מתקבל. בהתאם לכך, אני מורה על מעצרו של המשיב בבית המעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.