בש"פ 5943/19 מדינת ישראל נ. דוד דדון

בעניין המשיבים 1 ו-2

1.

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) להארכת מעצרם של המשיבים 1 ו-2 (להלן: המשיבים ) בתשעים ימים החל מיום 7.10.2019, או עד למתן פסק דין בת"פ 15164-01-19 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

2.

ביום 7.1.2019 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום רחב יריעה, הכולל תשעה נאשמים, 12 אישומים ו- 93 עדים. במסגרת כתב האישום מיוחסות למשיב 1 (נאשם 2 בכתב האישום) 4 עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וייבוא סם מסוכן מסוג קוקאין, ולמשיב 2 מיוחסות בכתב האישום 11 עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וייבוא סם מסוכן מסוג קוקאין. כתב האישום מפרט כיצד במהלך שנת 2018, בהזדמנויות שונות, ביצעו הנאשמים כולם, בהרכבים שונים ביחד עם עד המדינה בתיק זה, פעולות שונות של ייבוא סם מסוג קוקאין מדרום אפריקה לישראל במשקל כולל של כ- 150 ק"ג.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה למעצרם של הנאשמים, ובהם המשיבים, עד לתום ההליכים נגדם, וזאת לאור חומרת המעשים וההיקף העצום של הסם שיובא. בבקשה פורטו עיקרי הראיות בתיק, המתבססות על עדותו המפורטת של עד המדינה, אליה מתווספות ראיות נוספות הקושרות את המשיבים למעשי העבירה. כמו כן, צוין בבקשה בין היתר עברם הפלילי של חלק מהנאשמים.

4.

בהחלטה מיום 25.4.2019 בעניינו של משיב 1 , קבע בית המשפט כי הודעותיו של עד המדינה מבססות באופן ברור ונחרץ את עובדות כתב האישום. משכך, נקבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית המקיימת סיכוי סביר להרשעתו באישומים ובעבירות המיוחסות לו. בנוסף, בית המשפט הורה לשירות המבחן להכין תסקיר בעניינו. ביום 14.5.2019 התקבל תסקיר בו המליץ שירות המבחן על מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני במסגרת חלופת מעצר שהוצעה. ביום 15.5.2019 התקיים דיון בעניינו של משיב 1 ,

ו בית המשפט קיבל את המלצת שירות המבחן והורה על שחרורו של המשיב למעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני.

ביום 13.6.2019 קיבל בית משפט זה ערר שהגישה המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי , ודחה את הערר שהגיש משיב 1 ( בש"פ 3457/19

ובש"פ 3483/19) . נקבע כי יש בחומר הראיות כדי לבסס קיומן של ראיות לכאורה " בעוצמה

משמעותית ". כן נקבע כי המעשים אשר בגינם מואשם משיב 1 מקימים נגדו אפוא עילת מעצר סטטוטורית. לפיכך, נוכח הראיות נגדו, ולאור ההלכה לפיה נאשם שיש לגביו ראיות לכאורה הקושרות אותו לביצוע סחר בסמים לא ישוחרר ככלל לחלופת מעצר, אלא במקרים חריגים, הורה בית המשפט כי משיב 1 יישאר במעצר עד לתום ההליכים נגדו.

5.

ביום 3.4.2019 ניתנה החלטה לעניין קיומן של ראיות לכאורה נגד משיב 2 . בית המשפט קבע כי קיימת תשתית ראייתית ובעוצמה מספקת להוכחת האמור בכתב האישום. משיב 2 ביקש להפנותו לעריכת תסקיר שירות המבחן בעניינו ובית המשפט נעתר לבקשה. ביום 17.4.2019 התקבל התסקיר בו ציין שירות המבחן כי המשיב אינו מאופיין בדפוסים עברייניים מגובשים. כמו כן, מצא כי חלופת המעצר שהוצעה בביתו של המשיב מתאימה. ביום 28.4.2019 ניתנה החלטת בית המשפט בה הורה על מעצרו של המשיב 2 עד לתום ההליכים נגדו. נקבע כי קיימת מסוכנות גבוהה, ונוכח חומרת העבירות, קיים קושי לתת בו אמון לצורך בחינה של חלופת מעצר. ערר שהגיש משיב 2 לבית משפט זה נדחה, תוך שנקבע כי הוכח קיומן של ראיות לכאורה, וכי הפרת האמון החמורה מצדו, והכמות הגדולה של הסמים שהוברחו ארצה מצדיקים את מעצרו (בש"פ 3073/19).

6.

בבקשת המדינה להארכת מעצרם של המשיבים נטען, בתמצית, כי הארכת המעצר מתחייבת נוכח מסוכנותם הרבה של המשיבים, הנלמדת מחומרת העבירות המיוחסות להם. עוד נטען, כי מדובר בפרשה חריגה בחומרתה המשלבת תכנית פלילית רבת היקף ומאורגנת היטב לייבוא סם מסוכן מסוג קוקאין מדרום אפריקה לישראל. התוכנית כללה חבירה של גורמים עברייניים עם גורמים המצויים בתפקידים ביטחוניים בכירים בחברת אל-על. במסגרת התוכנית הפלילית יובאה לישראל, במשך כחצי שנה ובמספר רב של הזדמנויות, כמות עצומה של קוקאין, בהיקף כולל של כ- 150 ק"ג. אשר למהלך הדיונים בתיק העיקרי, צוין כי שלב ההוכחות התעכב, בין היתר נוכח ההיקף יוצא הדופן של חומרי החקירה ומחמת עניינים הקשורים בייצוגם של חלק מן הנאשמים. כמו כן, בשל הנסיבות המיוחדות בתיק זה התעכבה הוצאת תעודות החיסיון. צוין כי בינתיים נקבעו 11 ישיבות לשמיעת ההוכחות, החל מתאריך 22.10.2019 ועד לתאריך 11.2.2020.

7.

בדיון לפניי חזרה באת כוח המדינה על עיקרי נימוקי הבקשה. כן נטען כי אמות המידה לבחינת קצב התקדמות המשפט בתיקים מעין אלה צריכות להתחשב בהיקפו ובמורכבותו החריגים, וכי מכל מקום, כל ההליכים המקדמיים הסתיימו זה מכבר ונקבע מתווה של מועדים לשמיעת התיק.

בא כוח המשיב 1 קבל על הגשת הבקשה מספר שבועות קודם המועד לסטטוטורי להארכת המעצר, וכן טען לטעויות שונות בעובדות שבבקשת המדינה. כן נטען כי לא ברור כי כל חומרי החקירה אכן הועברו, וכי מועדי הדיונים שנקבעו אינם ריאליים. להערכתו, המשפט צפוי להימשך עוד זמן רב. נטען כי מדובר בקצין צה"ל, עורך דין במקצועו, וכי שירות המבחן המליץ על מעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני.

בא כוח המשיב 2 קבל על כך ששמיעת הראיות מתחילה כשנה לאחר הגשת כתב האישום, לאחר הליכים מקדמיים ממושכים, וכן על כך שהמשפט עוד צפוי להמשך תקופה ארוכה. עוד נטען כי מדובר באדם בשנות ה- 50 לחייו, בעל משפחה, עם רקע נורמטיבי, ללא עבר פלילי, ולכן אין סיכון אמיתי להישנות מעשים דומים, ושירות המבחן אכן המליץ על חלופת מעצר.

8.

לאחר עיון הגעתי למסקנה כי יש להיענות לבקשת המדינה להארכת מעצרם של המשיבים.

9.

כפי שנקבע לא פעם על ידי בית משפט זה - וכפי שגם צוין בהחלטות שנזכרו לעיל בעררים בענייניהם של המשיבים עצמם - עבירות של ייבוא וסחר בסמים מקימות עילת מעצר סטטוטורית (סעיף 21(א)(1)(ג)(3) ל חוק המעצרים ), ונאשמים בעבירות של יבוא ושל סחר בסמים לא ישוחררו לחלופת מעצר אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ

1970/08, 1993/08 וייספיש נ' מדינת ישראל

(9.3.2008 ); בש"פ 4251/09 אוחיון נ' מדינת ישראל

(22.05.2009); בש"פ 2396/15 רבי נ' מדינת ישראל

(06.04.2015 ); בש"פ

7676/17 מדינת ישראל נ' בלחסן

(16.11.2017); בש"פ

6997/18

מדינת ישראל נ' בגדדי

(11.10.2018 ); בש"פ 9034/18 עואד נ' מדינת ישראל (31.12.2018) ועוד רבים זולתם).

10.

העבירות המיוחסות למשיבים חמורות במיוחד, וזאת בין היתר נוכח הכמות הגדולה מאוד של הסמים ונסיבות הברחתם לישראל. בנסיבות אלה אין ברקע הנורמטיבי של המשיבים כדי להפוך את עניינם ל"מקרה חריג ויוצא דופן" במובן האמור המצדיק חלופת מעצר. אזכיר גם את דבריו של בית משפט זה בהחלטה בערר בעניינו של המשיב 2, לפיהם -

"הפרת האמון הגסה שמהווים מעשיו של המערער, והאופן בו הצליח להסוות את הפן הפלילי בחייו, לא מאפשרות לתת בו את האמון הדרוש אשר הינו הבסיס לכל חלופת מעצר שניתן לשקול".

11.

אכן, מטבעם של תיקים גדולים ומורכבים מעין אלה שההליכים המקדמיים נמשכים פרק זמן לא מבוטל, והמשפט גם צפוי להימשך עוד זמן רב. עם זאת, המדובר בהארכה ראשונה של המעצר, ובשלב זה קבועים 11 מועדים להוכחות, ונקודת האיזון עדיין רחוקה מלנטות לטובת שחרור המשיבים לחלופה.

12.

אשר על כן אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים החל מיום 7.10.2019, או עד למתן פסק דין בת"פ15164-01-19 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.