בש"פ 6055/10 מדינת ישראל נ. עלי סעיד

א.

בקשה רביעית להארכת מעצרם של המשיבים בתיק בש"פ 6051/10 (להלן המשיבים 2-1 ), ובקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב בתיק בש"פ 6055/10 (להלן המשיב 3 ), לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו-1996; הבקשה להארכת מעצר המשיבים 2-1 היא בתשעים יום החל מיום 9.9.10 או עד מתן פסק הדין בתיק פ"ח 3812-09-09 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם; הבקשה להארכת מעצר המשיב 3 היא בתשעים יום החל מיום 2.9.10 או עד מתן פסק הדין בתיק פ"ח 3812-09-09 ובתיק פ"ח 6312-03-09 (תיקים מאוחדים) בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

רקע

ב.

עיקרי העובדות תוארו בהחלטת השופטת נאור בתיק בש"פ 4028/10 ובתיק בש"פ 4050/10 מיום 28.5.10, ועל כן אחזור על הדברים אך בקיצור. נגד המשיבים 2-1 והמשיב 3 הוגשו כתבי אישום המייחסים להם עבירות של שוד מזוין, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, הצתה וקשירת קשר לביצוע פשע; למשיב 1 ולמשיב 3 מיוחסת גם עבירת גניבת רכב. בנוסף הוגש נגד המשיב 3 כתב אישום המייחס לו איומים, הדחה בחקירה, הטרדת עד, ושיבוש מהלכי משפט.

ג.

לפי המתואר בכתבי האישום, קשרו המשיב 1 ושניים נוספים (אשר הודו בביצוע המעשה במסגרת הסדר טיעון והורשעו בתיק ת"פ 6313-03-09) קשר לשדידת המתלונן - חלפן כספים תושב פרדיס. ביום 8.2.09 גנבו כנטען המשיב 3 ומשיב 1 רכב לשם השוד. למחרת, ביום 9.2.09 בשעה 8:35 לערך, עת יצא המתלונן מביתו ובאמתחתו כסף ואמצעי תשלום שונים, שדדו המשיבים את המתלונן, בעוד השניים הנוספים מתצפתים לעבר ביתו. המתלונן ניסה להתנגד למעשי השלושה, ואלה איימו עליו באקדח, הכוהו ולבסוף - אף ירו לעברו ופגעו בכתפו על מנת לגבור עליו. לאחר מכן נמלטו השלושה מזירת השוד.

ד.

על פי האישום השני בכתב האישום של המשיב 3, הגיע משיב זה בסוף חודש יוני 2009, בהיותו מוגדר כ"חב מעצר" (ראו פסקה ה' להלן), למקום עבודתו של באסל מסאלחה (להלן באסל ), עד מטעם התביעה. המשיב 3 איים עליו, כי אם לא ישנה את הגרסה שנתן במשטרה בדבר מעורבות השלושה בשוד, יאונה רע לו ולמשפחתו. עוד הורה המשיב 3 לבאסל למסור הודעה במשטרה לפיה הגרסאות הקודמות שנמסרו מפיו בנוגע לאירוע השוד היו שקריות. המשיב 3 גם הורה לבאסל למסור עדות לפיה מבצעי השוד היו השניים הנוספים.

ה.

שני השותפים הנוספים הודו והורשעו כאמור, ונדונו לחמישים וארבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל, עשרים וארבעה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסך 10,000 ש"ח. בשלב שבו הוגש כתב האישום נגד המשיבים לא עלה בידי המשטרה לעצור את המשיב 3 והוא הוכרז "חב מעצר". לבסוף, נעצר המשיב 3 בראשית אוגוסט 2009 וכתב האישום נגדו הוגש ביום 4.9.09.

ו.

ביום 25.3.09 נעצר המשיב 1, בהסכמה, עד תום ההליכים נגדו. ביום 6.4.09 האריך בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט שפירא) את מעצר משיב 2 עד לתום ההליכים נגדו. ערר שהוגש על החלטה זו נדחה ביום 4.6.09 על ידי השופט דנציגר (בש"פ 4306/10). בהחלטתו מיום 14.12.09 הורה השופט גרוניס על הארכת מעצרם של המשיבים 2-1 בתשעים יום (בש"פ 9674/09). השופט גרוניס ציין, כי קצב שמיעת התיק משביע רצון. בהחלטתה מיום 11.3.10 (בש"פ 1708/10) הורתה השופטת חיות על הארכת מעצרם בתשעים יום בשנית. השופטת חיות ציינה, כי המעשים המיוחסים להם מגלים מסוכנות מופלגת; עוד צוין, כי חרף עיכובים שחלו, קצב ההתקדמות בשמיעת התיק מניח את הדעת. בהחלטתה מיום 28.5.10 (בש"פ 4050/10) הורתה השופטת נאור על הארכת מעצרם בתשעים יום נוספים. השופטת נאור ציינה, כי דרגת מסוכנותם כה גבוהה, שלא ניתן לאפשר את שחרורם לחלופה.

ז.

ביום 22.9.09, בהסכמת המשיב 3, האריך בית המשפט המחוזי (השופט שפירא) את מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים, תוך שמירה על זכותו לפנות בבקשה לעיון חוזר. בהחלטתה מיום 28.5.10 (בש"פ 4028/10) הורתה השופטת נאור על הארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים. השופטת נאור ציינה, כי הדברים שנאמרו על שותפיו - בין היתר, בדבר מסוכנותם, חומרת המיוחס להם והעדר אפשרות לחלופת מעצר - חלים על המשיב 3 מקל וחומר. עוד הודגש שבאותה העת טרם הועד באסל, והחשש לשיבוש מהלכי משפט מצד המשיב 3 ממשי (יוער, כי באסל סיים להעיד ביום 14.7.10). עוד נאמר בהחלטה, כי לעת ההיא לא תיזקף לחובתו הטענה לפיה היה עבריין נמלט, שכן לא הונחה תשתית ראייתית לכך. משכך, הוארך מעצרו בתשעים ימים, כאמור.

הבקשה והדיון

ח.

בבקשה הנוכחית נטען, כי מסוכנותם הרבה של שלושת המשיבים נלמדת מהמיוחס להם. עוד הוסף, כי העיכובים שחלו בתחילת ההליכים בתיק נבעו מאיחוד ההליך בתיק נגד המשיבים 2-1 עם ההליך נגד המשיב 3, כי פרשת התביעה עומדת לקראת סיום וכי כיום מתנהל התיק בקצב מהיר. לגבי המשיב 3 נאמר, כי נוכח התנהגותו הקודמת קיים חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט.

ט.

בדיון טענה עו"ד קדוש למדינה, כי העדים המפלילים שהעידו – שלושה במספר – הוכרזו עדים עוינים; נותרו כיום ארבעה עדי תביעה, שוטרים, שיעידו ב-16.9.10, ופרשת התביעה אמורה להסתיים באותו יום. קבועות ישיבות נוספות, ב-19.9.10, ב-2.12.10 וב-9.12.10; הפרקליטות ביקשה להקדים את ישיבות דצמבר. מסוכנות המשיבים, כך נטען, גבוהה – היא עולה מחומרתו של שוד מזוין, מתוכנן ולאור היום, כלפי חלפן כספים קשיש.אכן, כך נאמר, הדחיות בשלב מסוים היו בשל איחוד התיקים, לאחר שמשיב 3 נעצר באיחור בגלל – לשיטת התביעה – בריחה; לגביו נטענת גם הדחת עד ושיבוש.

י.

עו"ד קוסטא טען למשיב 1, כי משהתארך המשפט, גם אם הוא מנוהל כראוי, יש מקום לשחרור לחלופה; אף אם פרשת התביעה תסתיים מהרה, עלולה פרשת ההגנה להתארך; על כן יש מקום לתסקיר לעניין המשיב 1, המציע חלופה בלוד.

יא.

עו"ד בר-זוהר טען למשיב 2, כי נקודת האיזון משתנה כחלוף הזמן, ויש להנות את שולחו מחזקת החפות ולשחררו לחלופה, מה גם שלטעמה של ההגנה נחלשו הראיות; וייזכר – כך נטען – כי המדובר בתיק שוד, שבו הארכה רביעית היא החריג. אכן, נאמר, אפשר להבין כי המדינה לא רצתה להעסיק שני מותבים ולהעיד עדים פעמיים, ובשל כך – עניין איחוד התיקים – נתעכב המשפט, אך אין לזקוף זאת על חשבון המשיבים 2-1. נאמר גם כי למשיב 2 עבר פלילי מינורי ולראשונה הוא מצוי אחר סורג ובריח, ועל כן יש לשחררו עתה, ולמצער להפנותו לקבלת תסקיר.

יב.

עו"ד פארס טען למשיב 3, כי אין המשפט קרוב לסיומו כיון שתתארך פרשת ההגנה, מה גם שהמועדים 16.9 ו-19.9 קבועים לשעתיים בלבד. עוד נטען, כי המשיב 3 לא היה עבריין נמלט, ולטענתו עבד אצל מעביד וניתן היה לאתרו. לשאלתי השיב עו"ד פארס כי אכן לשולחו עבר פלילי וסיים לרצות עונש ב-2008, אך על כך נתן את הדין; ויש חלופות שיוכל להציע. נטען גם באשר למחדלי חקירה (שבחלקם מסכימה המדינה לקיומם).

הכרעה

יג.

עלי לבחון את הדברים משתי נקודות מבט שלובות – בקרת ההליך, והשאלה אם חלוף הזמן מסיט את נקודת האיזון לעבר שחרור; וכאן עולה בראש וראשונה שאלת המסוכנות, שעליה אמרה השופטת נאור בהארכה הקודמת למשיבים 2-1 (בש"פ 4050/10), כי "דרגת המסוכנות של המשיבים היא כה גבוהה, כפי שעולה מן המעשים בהם הואשמו, שלא ניתן לאפשר את שחרורם". אשר להליך, נאמר מפי השופטת נאור בהארכה האמורה, ש"ניכר כי בית המשפט המחוזי עושה כל מאמץ לקדם את שמיעת המשפט וחזקה עליו כי ימשיך לעשות כן". אכן, גלוי וידוע העומס בבתי המשפט, ובודאי נותן בית המשפט המחוזי דעתו לצורך בקידום התיק. ואולם, להארכה הנוכחית קבועות רק שתי ישיבות חלקיות בספטמבר, ואחר כך שתי ישיבות בדצמבר, ערב סיומה או לאחר סיומה של ההארכה המבוקשת. כשעסקינן בהארכת מעצר שניה ורביעית ובתיק שוד, יש כמובן מקום למאמץ מיוחד נוסף לסיום התיק, ומספר הישיבות בהן מדובר אין די בו. הפרקליטות כבר פנתה לתוספת ישיבות ואביע משאלתי, שגם תימסר על-ידי הצדדים לבית המשפט, כי הבקשה תתקבל, כדי שהראיות למצער יסתיימו בהקדם, והתיק יתקרב להכרעה. זאת, הגם שלפנינו חגי תשרי. נוכח הנסיבות המיוחדות של העבירה, שבלי ספק מעידות על מסוכנות רבה לכאורה, וגם נוכח העבר הפלילי (במיוחד למשיב 3 אך אף לאחרים), איני רואה מקום לשחרור לחלופה בשלב זה. ואולם, אני מאריך את המעצר בארבעים וחמישה יום מ-9.9.10 לגבי המשיבים 2-1 ומ-2.9.10 לגבי משיב 3, כך שאם תתבקש בהמשך הארכה נוספת, יהיה הדבר לאחר קביעת לוח מועדים צפוף לסיום התיק במהרה בימינו.