בש"פ 1708/10 מדינת ישראל נ. עלי מסאלחה

1.

זוהי בקשה שניה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. המשיבים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה יחד עם נאשם נוסף, עלי סעיד (להלן: עלי סעיד ), שצורף לכתב האישום בשלב מאוחר יותר משום שתחילה הוכרז כעבריין נמלט ונעצר רק ביום 21.8.2009. כתב האישום מייחס למשיבים ולעלי סעיד עבירות שוד מזוין, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, הצתה וקשירת קשר לביצוע פשע (למשיב 1 ולעלי סעיד מיוחסת גם עבירה של גניבת רכב ולאחרון מיוחסות עבירות נוספות). סיפור המעשה שמגולל כתב האישום נוגע לקשר שקשרו על פי הנטען המשיב 1, עלי סעיד ושניים אחרים (להלן: חסן ורמי ) לבצע שוד מזוין של חלפן כספים תושב פרדיס, מוניר מרעי (להלן: המתלונן ), הגר בשכנות לרמי ולחסן. לצורך ביצוע השוד גנבו המשיב 1 ועלי סעיד רכב והגיעו עמו למקום המפגש עם חסן ורמי. המשיב 2 הגיע למקום ברכב נוסף שאמור היה לשמש כרכב מילוט לאחר ביצוע השוד. ממקום המפגש יצאו חסן ורמי לבצע תצפית על ביתו של המתלונן ובעת שזה יצא מביתו ובידו שקית שהכילה 80,000 ₪ בשטרות שונים, כרטיס אשראי, שיקים ומסמכים, חסמו המשיבים ועלי סעיד את דרכו באמצעות הרכב הגנוב ושדדו אותו כשהם רעולי פנים, תוך איומי אקדח. בשל התנגדות שגילה המתלונן באותו שלב תקפו אותו המשיבים ועלי סעיד, הכו אותו באמצעות האקדח וכן ירו בכתפו במטרה להתגבר עליו. לאחר שנטלו את השקית מידיו נמלטו המשיבים ועלי סעיד עם הרכב הגנוב, אותו הציתו מאוחר יותר ונמלטו ברכב המילוט. למחרת היום נפגשו המשיבים עם חסן ורמי בביתו של המשיב 1 וחילקו את השלל. כתוצאה מן הירי שבוצע במהלך השוד נגרם למתלונן פצע ירי בכתף שמאל ושברים מרוסקים רבים והוא עבר ניתוח וטיפולים בבית החולים רמב"ם.

2.

חסן ורמי הורשעו ביום 14.5.2009 על פי הודאתם בעבירות של שוד בחבורה וקשירת קשר לפשע, במסגרת הסדר טיעון שהושג עמם ונדונו לחמישים וארבע חודשי מאסר לריצוי בפועל, עשרים וארבעה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסך 10,000 ₪. המשיבים נעצרו עד תום ההליכים כמפורט בהחלטות שצורפו ב' ו-ד' לבקשת ההארכה שבפניי. ערר שהוגש לבית משפט זה על מעצרו של המשיב 2 נדחה בהחלטה מיום 4.6.2009 (בש"פ 4306/09, כב' השופט י' דנציגר). עלי סעיד נעצר אף הוא, בהסכמתו, עד תום ההליכים, ביום 22.9.2009.

3.

לאחר הגשת כתב האישום נגד המשיבים ובטרם הוחל בשמיעת הראיות במועדים שנקבעו לכך תחילה, עתרה המאשימה לאיחוד משפטם של המשיבים עם משפטו של עלי סעיד שנעצר סמוך לפני כן כמתואר לעיל. כתוצאה מבקשת האיחוד וכן בשל חילופי ייצוג חל עיכוב בניהול התיק ובשל כך התקיימו עד הגשת הבקשה הראשונה להארכת מעצרם של המשיבים מיום 2.12.2009, שלוש ישיבות הוכחות בלבד במהלכן העידו שלושה עשר עדי תביעה. בהחלטתו מיום 14.12.2009 נעתר בית משפט זה לבקשה הראשונה להארכת מעצרם של המשיבים (בש"פ 9674/09, כב' השופט א' גרוניס), בציינו כי המעשים המיוחסים למשיבים הינם בעלי חומרה מפליגה וכי נוכח המועדים שנקבעו לשמיעת הוכחות במהלך תקופת ההארכה נראה כי קצב השמיעה באותו שלב הינו משביע רצון. ואכן, במהלך תקופת ההארכה כאמור התקיימו שלוש ישיבות נוספות לשמיעת הוכחות (ביום 13.12.2009, ביום 20.1.2010 וביום 8.2.2010) במהלכן נשמעו אחד עשר עדים נוספים. אך משטרם הסתיים המשפט עותרת המדינה בשנית להארכת המעצר על מנת שניתן יהיה לסיימו בעוד המשיבים נתונים במעצר.

4.

מן הבקשה עולה כי בשלב זה קבועים שבעה מועדים נוספים לשמיעת הוכחות כולם בתוך תקופת האורכה המבוקשת (8.4.2010, 11.4.2010, 2.5.2010. 9.5.2010, 11.5.2010, 25.5.2010 ו-6.6.2010), אך פרט ליום מלא אחד הוקצו באותם מועדים שעות בודדות בלבד לשמיעת התיק נוכח אילוצי יומנו של בית המשפט. המאשימה מעריכה כי באותם מועדים ניתן יהיה לסיים לפחות את פרשת התביעה אך המשיבים מטילים ספק בכך ומדגישים כי עדים מהותיים ומרכזיים בפרשה טרם העידו וכי צפויה חקירה של שלושה סנגורים. עוד מציינים המשיבים כי קשה להעריך עתה את היקף פרשת ההגנה אך ברי כי תידרש לשם כך הקצאת מועדים רבים נוספים ועל כן, לדבריהם, סוף המשפט אינו נראה באופק ובחלוף שנה ויותר מתחילת המשפט יש מקום לבחון חלופת מעצר. המשיב 2 מוסיף ומדגיש כי בכל הנוגע אליו הראיות לכאורה הינן נסיבתיות ולכל היותר ניתן לייחס לו נהיגה ברכב המילוט. עוד מדגיש המשיב 2 כי עברו הפלילי אינו מכביד וכי זו לו הפעם הראשונה מאחורי סורג ובריח.

5.

דין הבקשה להתקבל. המעשים המיוחסים למשיבים אכן מלמדים על מסוכנות מופלגת הנשקפת מהם. מדובר בשוד מזוין אשר בוצע לאור היום לאחר תכנון מוקדם ובמהלכו לא נרתעו המשיבים על פי הנטען מלירות במתלונן ולפצוע אותו פציעה חמורה והכל בשל בצע כסף. אכן, בתחילה חלו עיכובים בניהול המשפט אך בהתחשב בהיקף ההליך ובמספר הלא מבוטל של העדים שיש לשמוע במהלכו, ניתן בהחלט לומר כי מזה מספר חודשים מתנהל הדיון בקצב משביע רצון ונראה כי כך הוא צפוי להימשך נוכח מועדי השמיעה הקבועים במהלך תקופת ההארכה שנתבקשה. בנסיבות אלה אני סבורה כי האיזון הראוי בין שלום הציבור ובטחונו מזה וזכותם של המשיבים לחירות מזה, מחייב לעת הזו לאפשר את המשך שמיעת המשפט כשהמשיבים נתונים במעצר. אני נעתרת, אפוא, לבקשה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 6312-03-09 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.