בש"פ 4050/10 מדינת ישראל נ. עלי מסאלחה

1.

לפני בקשה שלישית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. המשיבים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה יחד עם נאשם נוסף, עלי סעיד (להלן: עלי סעיד ), שצורף לכתב האישום בשלב מאוחר יותר, משום שתחילה הוכרז כעבריין נמלט, ונעצר רק ביום 21.8.2009. בעניינו של עלי סעיד ניתנה על ידי היום החלטה המורה על הארכת מעצר נוספת (בש"פ 4028/10 מדינת ישראל נ' סעיד

(טרם פורסם, 28.5.2010) (להלן: עניין סעיד )). המשיבים נמצאים במעצר זמן רב יותר מאשר עלי סעיד. כתב האישום מייחס למשיבים ולעלי סעיד עבירות של שוד מזוין, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, הצתה וקשירת קשר לביצוע פשע (למשיב 1 ולעלי סעיד מיוחסת גם עבירה של גניבת רכב). סיפור המעשה שמגולל כתב האישום נוגע לקשר שקשרו על פי הנטען המשיב 1, עלי סעיד ושניים אחרים (להלן: חסן ורמי ) לבצע שוד מזוין של חלפן כספים תושב פרדיס, מוניר מרעי (להלן: המתלונן ), הגר בשכנות לרמי ולחסן. לצורך ביצוע השוד גנבו המשיב 1 ועלי סעיד רכב, והגיעו עם הרכב למקום המפגש עם חסן ורמי. המשיב 2 הגיע למקום ברכב נוסף שאמור היה לשמש כרכב מילוט לאחר ביצוע השוד. ממקום המפגש יצאו חסן ורמי לבצע תצפית על ביתו של המתלונן, ובעת שזה יצא מביתו ובידו שקית שהכילה 80,000 ש"ח במזומן, כרטיס אשראי, שיקים ומסמכים, חסמו המשיבים ועלי סעיד את דרכו באמצעות הרכב הגנוב ושדדו אותו כשהם רעולי פנים, תוך איומי אקדח. בשל התנגדות שגילה המתלונן באותו שלב, תקפו אותו המשיבים ועלי סעיד, הכו אותו באמצעות האקדח וכן ירו בכתפו במטרה להתגבר עליו. לאחר שנטלו את השקית מידיו נמלטו המשיבים ועלי סעיד עם הרכב הגנוב, אותו הציתו מאוחר יותר ונמלטו ברכב המילוט. למחרת היום נפגשו המשיבים עם חסן ורמי בביתו של המשיב 1 וחילקו את השלל. כתוצאה מן הירי שבוצע במהלך השוד נגרם למתלונן פצע ירי בכתף שמאל ושברים מרוסקים רבים והוא עבר ניתוח וטיפולים בבית החולים רמב"ם.

2.

חסן ורמי הורשעו ביום 14.5.2009 על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון שהושג עמם, בעבירות של שוד בחבורה וקשירת קשר לפשע, ונדונו לחמישים וארבע חודשי מאסר לריצוי בפועל, עשרים וארבעה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסך 10,000 ש"ח. המשיבים נעצרו עד תום ההליכים. ערר שהוגש לבית משפט זה על מעצרו של המשיב 2 נדחה על ידי השופט דנציגר (בש"פ 4306/09 אבו ואסל נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 4.6.2009)). עלי סעיד נעצר אף הוא, בהסכמתו, עד תום ההליכים, ביום 22.9.2009.

3.

לאחר הגשת כתב האישום נגד המשיבים ובטרם הוחל בשמיעת הראיות במועדים שנקבעו לכך תחילה, עתרה המאשימה לאיחוד משפטם של המשיבים עם משפטו של עלי סעיד שנעצר סמוך לפני כן כמתואר לעיל. כתוצאה מבקשת האיחוד, וכן בשל חילופי ייצוג, חל עיכוב בניהול התיק ובשל כך התקיימו עד הגשת הבקשה הראשונה להארכת מעצרם של המשיבים, בקשה מיום 2.12.2009, שלוש ישיבות הוכחות בלבד, במהלכן העידו שלושה עשר עדי תביעה. בהחלטתו מיום 14.12.2009 נעתר בית משפט זה (השופט גרוניס) לבקשה הראשונה להארכת מעצרם של המשיבים (בש"פ 9674/09 מדינת ישראל נ' מסאלחה (טרם פורסם, 14.12.2009)), בציינו כי המעשים המיוחסים למשיבים הינם בעלי חומרה מפליגה. השופט גרוניס גם ציין כי נוכח המועדים שנקבעו לשמיעת הוכחות במהלך תקופת ההארכה, נראה כי קצב השמיעה של התיק באותו שלב הינו משביע רצון. בהמשך, עתרה המדינה פעם שנייה בבקשה להאריך את המעצר. השופטת חיות נעתרה לבקשה השנייה (בש"פ 1708/10 מדינת ישראל נ' מסאלחה

(טרם פורסם, 11.3.2010)) בציינה כי המעשים המיוחסים למשיבים אכן מלמדים על מסוכנות מופלגת הנשקפת מהם. מדובר, כך ציינה, בשוד מזוין אשר בוצע לאור היום, לאחר תכנון מוקדם. השופטת ציינה גם כי במהלך השוד לא נרתעו המשיבים, על פי הנטען, מלירות במתלונן ולפצוע אותו פציעה חמורה והכול בשל בצע כסף. השופטת חיות עמדה על כך שבתחילה חלו עיכובים בניהול המשפט אך בהתחשב בהיקף ההליך, ובמספר הלא מבוטל של העדים שיש לשמוע במהלכו, ניתן בהחלט לומר כי מזה מספר חודשים מתנהל הדיון בקצב משביע רצון וכי האיזון הראוי בין שלום הציבור ובטחונו לבין זכותם של המשיבים לחירות – מחייב את השארתם של המשיבים במעצר.

4.

עתה הגישה המדינה את הבקשה הנוכחית, הבקשה השלישית, להארכת מעצר. המדינה מזכירה כי נקבעו שלושה מועדים להוכחות ב-6.6.2010, ב-8.6.2010 וב-13.7.2010. המדינה עומדת בבקשתה על כך שמאז הארכת המעצר הקודמת נקבעו שבע ישיבות. ישיבה אחת נדחתה לבקשת המשיב 3 בשל פטירתו של אחיו של משיב זה, וכן הייתה תקלה בהבאתו של עד אחר הנמצא במאסר, אך ככלל מתנהל הדיון בקצב ראוי. המדינה מבקשת להיעתר לבקשה ועומדת על מסוכנותם של המשיבים.

5.

באי כוח המשיבים אינם מעלים טענות בעניין קצב ניהול המשפט, אך טוענים הם כי כשדנים בהארכת מעצר שלישית – משתנה נקודת האיזון. הם קובלים על כך שהמדינה לא דאגה לכך שעד שהוא אסיר יובא ממעצר, וכך לא נוצל הזמן השיפוטי כראוי.

דיון והכרעה

6.

אכן, עניינם של שני המשיבים שלפני קשה יותר מעניינו של עלי סעיד, בגינו ניתנה על ידי כאמור החלטה נפרדת (עניין סעיד הנזכר לעיל). אין בכוונתי להתייחס למה שארע בכל ישיבה וישיבה, ככלל – ניכר כי בית המשפט המחוזי עושה כל מאמץ לקדם את שמיעת המשפט וחזקה עליו כי ימשיך לעשות כן. כפי שכבר הודגש בהארכות מעצר קודמות, משפטם של המשיבים התעכב בגלל איחוד התיקים. איני סבורה שניתן להורות, לעת הזו, על שחרור המשיבים ממעצרם. דרגת המסוכנות של המשיבים היא כה גבוהה, כפי שעולה מן המעשים בהם הואשמו, שלא ניתן לאפשר את שחרורם. על כך עמדו קודמי בהחלטות השונות להארכת המעצר ואין לי אלא להסכים.

7.

אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצר ב-90 יום החל מיום 10.6.2010.