פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
9674/09
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. עלי מסאלחה
2. מחמד אבו ואסל
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים
לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
כ"ז בכסלו התש"ע
(14.12.09)
בשם המבקשת:
עו"ד איילת קדוש
בשם המשיב 1:
עו"ד מג'אדלה
בשם המשיב 2:
עו"ד ליאור בר זהר
החלטה
1.
המשיבים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה. לכל אחד מהם מיוחסות עבירות של שוד מזוין, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, הצתה וקשירת קשר לפשע. המשיב 1 מואשם, כמו כן, בעבירה של גניבת רכב. כתב האישום הוגש בחודש מרץ 2009. עם הגשתו עתרה המבקשת למעצרם של השניים עד תום משפטם ואכן הוחלט לעוצרם. המשיב 2 הגיש ערר על החלטת המעצר. ביום 4.6.09 הוחלט בבית משפט זה כי הערר יידחה (בש"פ 4306/09 מפי השופט י' דנציגר). משבימים אלה חלפה תקופה של תשעה חודשים למעצר, עתרה המבקשת להארכת המעצר ב-90 ימים.
2.
כתב האישום מתאר אירוע של שוד מזוין שהתרחש בישוב פורדיס. המשיבים ואדם נוסף שדדו חלפן כספים בישוב, כך לפי כתב האישום. במהלך השוד תקפו המשיבים ושותפם את החלפן ואז ירו באמצעות אקדח בכתפו. לאחר מכן נמלטו השלושה מהמקום והציתו את הרכב ששימש אותם. יוער שמדובר ברכב גנוב.
3.
כתב האישום הוגש כאמור אך נגד שני המשיבים. שותפם נעצר בשלב מאוחר וכתב אישום הוגש נגדו בחודש ספטמבר 2009. אף הוא נעצר עד תום משפטו. המבקשת עתרה לאיחוד המשפטים ואכן לאחר התפתחויות מסוימות נקבע כי המשפטים יישמעו יחדיו. כתוצאה מאיחוד הדיון בוטלו ישיבות שכבר היו קבועות במשפטם של המשיבים. הסניגורים המלומדים טוענים, כי אלמלא איחוד הדיון ניתן להניח שלא היה צורך בהגשת בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים.
4.
נתתי דעתי לטענות השונות, כולל הטענה הנזכרת בעניין העיכוב שחל כתוצאה מאיחוד המשפטים. מוכן אני לקבל שאכן כתוצאה מן האיחוד נוצר עיכוב שהשליך בצורה שלילית על המשיבים. אף על פי כן, נראה לי כי אין מנוס מהארכת המעצר. המעשים המיוחסים למשיבים בכתב האישום הינם בעלי חומרה מפליגה. כאמור, מדובר בשוד מזוין שבמהלכו נעשה שימוש בנשק, כולל ירי שגרם לפגיעה בגופו של הנשדד. מעשים כאלה מצביעים על מסוכנות ברמה גבוהה. אמנם העבר הפלילי של כל אחד מן השניים אינו מכביד, אך ראוי ליתן אף לו משקל לחובתם.
5.
המשפט אכן אינו נמצא על סף סיום, אך נאמר לי כי בחודש זה קבועה ישיבה נוספת לשמיעת הוכחות ובחודש הבא קבועים שלושה מועדים נוספים. מכך עולה כי לפחות בשלב הנוכחי קצב השמיעה הינו משביע רצון. בהקשר זה יצוין שהסניגורים טענו שעד עתה נשמעו רק עדים טכניים. איני סבור שיש ליתן משקל לטענה זו בשעה ששוקלים בקשה להארכת מעצר.
6.
סיכומו של דבר, הנני נעתר לבקשה ומורה על הארכת המעצר של המשיבים ב-90 ימים החל מיום 12.12.09 או למתן פסק דין בתפ"ח 6312-03-09 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.
ניתנה היום, כ"ז בכסלו התש"ע (14.12.09).
ש ו פ ט