פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"א
625/99
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המערערת
:
מנורה
חברה לביטוח בע"מ
נגד
המשיבים
:
1.
זקסוניה מטוויה ואריגה בע"מ
2.
זקסוניה (1978) בע"מ
3.
בידרמן חברה לביטוח בע"מ
4.
מגדל חברה לביטוח בע"מ
5.
חברת החשמל לישראל בע"מ
6.
משה ליבסקינד
7.
איילון חברה לביטוח בע"מ
8.
איגוד ערים - איזור בני ברק - שרות כבאות
ערעור על החלטת הרשמת השופ
טת מיכל אגמון,
בבש"א
6550/98 מיום 18.1.99
בשם
המערערת: עו"ד משה קפלנסקי
החלטה
זהו ערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון, השופטת מ. אגמון (בש"א 6550/98, החלטה מיום 18.1.99).
1.בתאריך 23.9.98 דחה בית משפט זה, בנוכחות באי כוח הצדדים, ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (ע"א 2201/97, בפני השופטים א' מצא, י' טירקל, ח' אריאל). פסק הדין התקבל במשרדי המערערת ביום 4.10.98.
2.ביום 19.10.98, (אחד עשר יום לאחר תום המועד להגשת עתירה לדיון נוסף), ביקשה המערערת הארכת מועד להגיש עתירה לדיון נוסף על פסק הדין שבערעור. המועד האחרון להגשת עתירה לדיון נוסף, כאמור, חל ביום 8.10.98. רשמת בית המשפט העליון דחתה בקשה זו תוך שהיא קובעת כי הטעם שהובא בבקשה אינו מהווה טעם מיוחד להארכת המועד כנדרש בתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד1984-, וכי הנימוקים שבפסק הדין קצרים וברורים ועל כן אין באיחור שבקבלת פסק הדין להוות טעם מספיק לאיחור שבהגשת העתירה. הרשמת קבעה עוד, כי היה באפשרות המערערת להגיש את בקשת הארכת המועד לפני תום חמישה-עשר הימים המוקצבים להגשת עתירה לדיון נוסף וכי המערערת לא עשתה כל מאמץ להשיג את פסק הדין בהקדם.
3.לטענת המערערת פסק הדין נשוא העתירה לדיון נוסף מעלה שאלה משפטית מהותית והזמן הקצר שעמד לרשותה מיום קבלת פסק הדין לידיה לא היה מספק. בנוסף, טוענת המערערת, הגשת עתירה לדיון נוסף, מבלי שפסק הדין ונימוקיו יהיו לפני העותרת, מהווה קלות דעת. לעניין זה, טוענת המערערת, אין נפקות לאורך פסק הדין.
4.לאחר שעיינתי בערעור על החלטת הרשמת ובמסמכים המונחים בפני, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. המועד להגשת עתירה הוא חמישה עשר יום מיום מתן פסק הדין. (לעניין זה ראו ה.פ. 589/68 האניה "אנטוריה" באמצעות הבעלים הרשום "אדריאטיקה" ס.פ.א.נ. נגד פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ , פ"ד כב (2), 699; ו- ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי , מהדורה שביעית, עמ' 874). פסק הדין שהוקרא באולם הוא קצר וברור. גם אם רצתה המערערת לכלכל את צעדיה על סמך נוסחו הכתוב של פסק הדין הרי שהיה עליה לפעול להחשת קבלתו. המערערת לא עשתה כן ואף לא הציגה כל טעם ראוי שבגינו תוצדק הארכת מועד להגשת העתירה לדיון נוסף. משום כך אינני מוצא טעם לשנות מהחלטת הרשמת.
5.הערעור נדחה. בנסיבות העניין אין צו הוצאות.
ניתנה היום, כ"ד בשבט התשנ"ט
(10.2.99).
ה
נ ש י א
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99006250.
A01
/דז/