ע"א 6343/97 אברהם פרידמן נ. מיכל פרידמן

זוהי בקשה לפטור מתשלום האגרה ומחובת הפקדת ערבון.

את שאלת הערבון ניתן לפתור בקצרה. במהלך הדיון אישרה אם המשיבים, גב' רינה פרידמן, כי לפחות סכום של 24,000 ש"ח אותו משכה מחשבון הבנק המשותף לה ולמבקש סמוך לעזיבתה את הבית שייך למבקש ולה בחלקים שווים. לפיכך, אם יידחה הערעור והמבקש יחוייב בהוצאות תוכל גב' פרידמן לקזז סכום זה מן הסכום שיהא עליה להשיב למבקש בגין חלקו בחשבון המשותף.

אשר ליכולתו של המבקש לעמוד בתשלום האגרה. בעת הדיון התברר, כי המבקש מקבל גימלת נכות ממשרד הביטחון בסכום של 4,900 ש"ח (סכום זה מתקבל מחודש אוגוסט 1997). כמו כן, אחת לשנה מקבל המבקש סכום חד פעמי עבור ביגוד, נעליים ודמי הבראה (בשנת 1997 קיבל סכום של 4,152 ש"ח). המדובר בתוספת של כ350- ש"ח בחודש. המבקש עובד ומשתכר סכום של 1,300 ש"ח בחודש. המבקש מתגורר בדירה בה התגוררו בני הזוג וילדיהם עובר לקרע שארע ביניהם לפני כשנה ומשלם שכר דירה בסכום של 600 דולר בחודש. כאשר המבקש מתקשה בתשלום שכר הדירה, הוא נעזר באביו. כמו כן, המבקש משתמש דרך קבע במכונית השייכת לאביו ("אני נוהג בו ואבי מחזיק בו"). המבקש משלם מזונות לילד מנישואים ראשונים בסכום של כ1,000- ש"ח בחודש ולמשיבים סכום של 2,000 ש"ח בחודש. על-פי הנתונים שנסקרו לעיל יוצא, כי בידי המבקש הכנסה פנויה (לפני תשלום שכר דירה) בסכום של 3,550 ש"ח.

המבקש הצטייד בתעודה מטעם הלשכה לסיוע משפטי על פי תקנה 13(ב) לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח1987-, אך, כאמור שם, זוהי ראיה לכאורה לחוסר היכולת לעמוד בתשלום האגרה. אגב, יש לציין כי המבקש לא פנה לקבלת סיוע משפטי, והוא ממשיך לקבל שרותים משפטיים מבא כוחו. אני סבורה כי ראיה לכאורה זו נסתרת לנוכח הנתונים שהתבררו בעת הדיון: המדובר במי שמקבל הכנסה חודשית פנויה בסכום של 3,550 ש"ח, משתמש במכונית השייכת לאביו והמוחזקת על ידי אביו, מתגורר בדירה בת שלושה חדרים בה התגוררה כל המשפחה לפני עזיבת המשיבים ואמם את הבית ונעזר באביו בתשלום שכר הדירה בסכום של 600 דולר בחודש. לנוכח נתונים אלה ניתן לקבוע כי בידי המבקש האפשרות לשאת בתשלום האגרה, בין לבדו ובין תוך הסתייעות באביו. הכלל הוא, כי על המבקש פטור מתשלום האגרה להוכיח כי ניסה לגייס את סכום האגרה מסביבתו הקרובה - בני משפחה וידידים לפני שנפנה לבקש פטור מתשלום זה (ראה: בש"א 505/89, ע"א 794/89 דנאר בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (תק-על 90 (1) בעמ' 173); בש"א 494/95 אברהם שמעוני נ' רחל שמעוני ואח' (תק-על 95(1) בעמ' 1211); בש"א 2818/94, ע"א 2817/94 מאיר סעד נ' מתן סעד (תק-על 94(3) בעמ' 845).

כפי שהוכח בעת הדיון, נוהג המבקש להסתייע באביו באופן קבוע - גם בכסף וגם בשווה כסף. בנסיבות אלה סברתי, כי אין הצדקה לפטור את המבקש מתשלום האגרה ולהטיל על הציבור את המעמסה לשאת בהוצאות ניהול ההליך.

כדי להקל עם המבקש, אני מאפשרת תשלום האגרה בשני שיעורים שווים: האחד, תוך עשרים יום מיום המצאת ההחלטה; והשני - תוך שלושים יום מיום ששולם השיעור הראשון.