בש"פ 6432/08 פלוני נ. מדינת ישראל

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בב"ש 4847/08 (כבוד השופט נ' סולברג) אשר דחה את בקשתו של העורר לשחררו לבדיקות רפואיות לפי המלצת שירות המבחן.

עובדות

1.

כתב האישום. ביום 8.6.08 הוגש כנגד העורר כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים (ת.פ. 194/08) המייחס לו עבירות של הצתה לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין ) והפרה הוראה חוקית לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 4.6.08, סמוך לשעה 00:30 בלילה, יצא העורר מביתו בירושלים כשבאמתחתו חומר דליק מסוג בנזין, במטרה להצית דירת מגורים בירושלים, בה מתגורר א' ז'. בצאתו מביתו בשעת לילה מאוחרת, הפר העורר את התנאים המגבילים שהטיל עליו בית משפט השלום בירושלים. בסמוך לשעה 01:30 שפך העורר את החומר הדליק על דלת הדירה הנ"ל, הבעירו באמצעות מצית ושילח בדלת אש.

2.

המעצר. במקביל להגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט קמא בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו ובית המשפט קמא הורה ביום 15.6.08 על מעצרו עד תום ההליכים כמבוקש. במסגרת החלטתו, קבע בית המשפט קמא כי אין עוררין על קיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירות ועל קיומה של עילת מעצר. בית המשפט קמא בחן את מסוכנותו של העורר וקבע כי לאור עבירת ההצתה בה הוא מואשם ולאור עברו המכביד, הכולל עבירות אלימות ועבירות סמים והעובדה כי ביצע את העבירות המיוחסות לו תוך הפרת תנאי השחרור שהוטלו עליו, וגם זאת לא בפעם הראשונה, אין לשחררו לחלופת מעצר.

ערר שאותו הגיש העורר על ההחלטה לעוצרו עד תום ההליכים נדחה ביום 1.7.08 על ידי בית משפט זה (בש"פ 5371/08, כבוד השופטת ע' ארבל), אשר קבע כי המעשים המיוחסים לעורר מצביעים על רמת מסוכנות שאין להקל בה ראש. עם זאת, כבוד השופטת ארבל ציינה כי החלטתה ניתנה מבלי שהתקבל תסקיר מעצר בעניינו של העורר, שכן באות עת נקט שירות המבחן בעיצומים, ולכשיוגש תסקיר כאמור, תהא הדרך פתוחה בפני העורר להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי לשם בחינת הסוגיה מחדש.

3.

תסקיר המעצר. ביום 7.7.08 הגיש שירות המבחן תסקיר מעצר בעניינו של העורר לבית המשפט המחוזי. במסגרת התסקיר ציין שירות המבחן כי העורר, רווק, היה נתון במעצר בית בבית הוריו בגין עבירה של סחר בסמים. שירות המבחן התרשם כי העורר הינו בחור צעיר בעל דימוי עצמי פגוע, אשר סבל במהלך השנים מבעיות קשב וריכוז והתקשה להתמיד במסגרות הלימוד. במהלך השיחה עם שירות המבחן התקשה העורר לחשוף את קשייו הרגשיים והסביר את אורח החיים השולי שניהל על רקע תחושות שעמום והיגררות אחרי חברים. עוד בהיותו בן 16 החל העורר להשתמש בסמים (מסוג "גראס") למשך שנה ולטענתו, מזה שנה וחצי אינו משתמש בסמים.

שירות המבחן התרשם כי במהלך התקופה האחרונה היו מצבים בהם היה העורר נתון תחת השפעת אלכוהול וכי השימוש בסמים או באלכוהול סייע לעורר להדחיק את התחושות הקשות של ריקנות וחוסר ערך מהן סבל. שירות המבחן ציין כי העורר הפסיק את לימודיו בסוף כיתה ט' עקב קשיי קשב וריכוז וקשיים בלימודים. במהלך השנה האחרונה, כאשר היה העורר נתון במעצר בית עקב עבירת סחר בסמים, הוא היה בקשר עם שירות המבחן לנוער ובטיפול גמילה במסגרת מרכז היום לנוער "אם הדרך" (להלן – המרכז ) כאשר לדבריו, הוא עזב את המרכז כעבור שבעה חודשים, בטרם הסתיים הטיפול, מאחר שהיה מעוניין לעבוד ולהתפרנס, ואולם תיאר חוויה חיובית וביטא רצון לשוב לטיפול במרכז. שירות המבחן התרשם כי העורר לא היה מודע לעומק בעיית ההתמכרות ממנה הוא סובל ולא היה בשל דיו על מנת לסיים את הטיפול ועם זאת, ההתמדה בטיפול משך שבעה חודשים מבטאת מוטיבציה ויכולת ראשונית לטיפול.

לבסוף, באשר להערכת הסיכון, התרשם שירות המבחן כי העורר הינו בעל הערכת סיכון גבוהה ואולם, לאור המוטיבציה שהוא מבטא לחזור לטיפול, כמו גם התגייסות משפחתו לתמוך בתהליך זה ומתוך התחשבות בצרכיו הרגשיים והתפקודיים, העריך שירות המבחן כי קהילה טיפולית הינה מענה שיכול להפחית את הסיכון. שירות המבחן שוחח עם רכז הקבלה של הקהילה הטיפולית "רטורנו" אשר מסר כי ניתן לקבל את העורר למקום, לאחר שיבצע את הבדיקות הרפואיות הנדרשות ויימצא מתאים בראיון קבלה. לפיכך, ביקש שירות המבחן כי העורר ישוחרר בהקדם האפשרי, בליווי והשגחה של אביו, ליום ארוך ומרוכז מחוץ לבית המעצר, בין השעות 07:00-19:00 במהלכו תבוצענה הבדיקות הרפואיות הנדרשות ויערך לעורר ראיון קבלה, כאשר שירות המבחן יעדכן את בית המשפט קמא לאחר קבלת תוצאות הבדיקות והראיון.

4.

לאור האמור בתסקיר המבחן, ביקש העורר לשחררו מן המעצר לצורך ביצוע הבדיקות הרפואיות כאמור, בציינו כי מדובר בבדיקה ראשונית בלבד שלאחריה ניתן יהיה להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו. במסגרת הדיון בבקשה שהתקיים בבית המשפט קמא ביום 15.7.08, התנגד בא כוח המשיבה לשחרורו של העורר כאמור, לאור הערכת הסיכון שלו, עליה עמד גם שירות הבחן. לטענתו, בשל המסוכנות ובשל נטייתו המוכחת של העורר להפר את תנאי שחרורו ממעצר, אין מקום להיעתר לבקשה. עוד טען בא כוח המשיבה כי לדברי העורר הוא אינו סובל כלל מבעיית סמים, ולפיכך החלופה המוצעת בקהילה טיפולית לגמילה מסמים, עליה עמד גם בית משפט זה בהחלטתו, ממילא אינה מתאימה.

בית המשפט קמא דחה את הבקשה, בקובעו כי לאור החלטתה של כבוד השופטת ארבל ולאור העובדה כי הצדדים הודיעו על הסדר טיעון בעניינו של העורר אשר צפוי להיות מוגש לבית המשפט קמא בעוד 12 ימים (נכון ליום 15.7.08), אין מקום להיעתר לבקשה.

מכאן הערר שבפניי.

נימוקי הערר

5.

לטענת העורר, באמצעות בא כוחו - עו"ד ר' המבורגר - במסגרת החלטתה של כבוד השופטת ארבל ציינה היא מפורשות כי הערר נדחה טרם קבלת תסקיר מבחן בעניינו ועמדה על חשיבותו הרבה של שירות המבחן "בהיותו הגורם בעל הכלים המקצועיים להעריך בשלב המעצר את מסוכנותו של נאשם ואת התאמתן של החלופות המוצעות כדי להפיג את המסוכנות הנשקפת ממנו". לפיכך, טוען העורר, קבעה כבוד השופטת ארבל כי לכשיסתיימו העיצומים בהם נוקט שירות המבחן ויוגש תסקיר בעניינו של העורר, תהא פתוחה בפניו הדרך להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט קמא. לטענתו, לאור המלצתו של שירות המבחן במסגרת תסקיר המבחן, לפיה ישוחרר העורר ליום "ארוך ומורכז" לצורך עריכתן של בדיקות רפואיות וראיון קבלה, ולאחר קבלתן של התשובות הרלוונטיות, יעודכן בית המשפט על ידי שירות המבחן בשנית,

כאשר מניעת היציאה לבדיקות כאמור, שוללת למעשה את קבלתו של תסקיר מעצר משלים בעניינו.

6.

במהלך הדיון שהתקיים בפני הדגיש בא כוח העורר כי הערר נוגע לשחרור העורר למספר שעות לצורך ביצוע הבדיקות וראיון הקבלה, כאשר אביו של העורר מוכן להפקיד סך של עד 6,000 ₪ לשם הבטחת חזרתו של העורר למעצר.

טענות המשיבה

7.

מנגד, טוענת המשיבה, באמצעות באת כוחה - עו"ד ד' כהן ויליאמס - כי במסגרת החלטתה ציינה כבוד השופטת ארבל מפורשות כי לא שוכנעה כי חלופת גמילה במסגרת מעצר היא מתאימה בנסיבות העניין, כאשר הלכה היא כי יש לשקול גמילה בשלב העונש ולא בשלב המעצר, ולפיכך ממילא אין טעם בקבלתו של תסקיר משלים ביחס לחלופת המעצר בקהילה הטיפולית "רטורנו" שאותה המליץ שירות המבחן לבחון.

מוסיפה המשיבה וטוענת כי לאור מסוכנותו הגבוהה של העורר, עליה עמד גם שירות המבחן ולאור הסדר טיעון המתרקם בעניינו של העורר, משך המעצר הצפוי הוא קצר וגם מטעמים אלו אין צורך בתסקיר המשלים. לבסוף, מדגישה המשיבה את העובדה כי המעשים המיוחסים לעורר בוצעו תוך הפרת תנאי שחרור למעצר בית בבית הוריו, וכי העורר הפר תנאי שחרור שהוטלו עליו בשלושה מקרים נוספים.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בערר על צרופותיו כמו גם בהחלטתו של בית המשפט קמא ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל במובן זה שיתאפשר לעורר לצאת מן המעצר למשך פרק זמן שלא יעלה על 12 שעות, לצורך עריכתן של בדיקות רפואיות וראיון קבלה בקהילה הטיפולית "רטורנו", בתיאום עם המשיבה, כפי שיפורט להלן.

9.

כאמור, ההחלטה שלא לשחרר את העורר לחלופת מעצר התקבלה מבלי שהוכן תסקיר מעצר בעניינו, עקב העיצומים בהם נקט שירות המבחן. כפי שציינה השופטת ארבל בהחלטתה האמורה, הגם שהמלצתו של שירות המבחן הינה בבחינת המלצה בלבד, כאשר בית המשפט הינו עצמאי ובלתי תלוי בשיקול דעתו, הרי שנודעת חשיבות רבה להערכותיו ולהמלצותיו של שירות המבחן, בהיותו הגורם המקצועי המסוגל להעריך בשלב המעצר את מסוכנות הנאשם ואת התאמתן של חלופות המעצר המוצעות בעניינו. לדידי, על מנת שתתקבל החלטה מושכלת בעניינו של העורר, מן הראוי כי יתקבל תסקיר משלים במסגרתו יביא שירות המבחן את התרשמותו והמלצתו בדבר התאמתה של חלופת המעצר המוצעת בעניינו של העורר ויכולתה להפיג את המסוכנות הנשקפת ממנו, נוכח המעשים המיוחסים לו ונסיבות ביצועם. לפיכך, סבורני כי יש מקום להיעתר לבקשתו של העורר, הנסמכת על המלצתו של שירות המבחן, ולאפשר לו לצאת לבדיקות רפואיות ולראיון, בתנאים המגבילים שיפורטו להלן.

10.ודוק – אין בהחלטתי משום הבעת דעה או המלצה באשר להתאמתה של חלופת המעצר המוצעת בעניינו של העורר, אלא כדי לאפשר לשירות המבחן להגיש תסקיר משלים. ההחלטה האם לשחרר את העורר לחלופת המעצר אם לאו תתקבל על ידי בית המשפט קמא ותתבסס מן הסתם, בין היתר, על המלצתו של שירות המבחן במסגרת תסקיר המעצר המשלים, ועל ההלכה הידועה לפיה מקומם של הליכי טיפול וגמילה הוא בדרך כלל בשלב העונש ולא בשלב המעצר [ראו למשל: בש"פ 4068/03 אלחרר נ' מדינת ישראל (לא פורסם 15.5.2003)].

11.

אשר על כן, הערר מתקבל בכפוף לתנאים כדלקמן:

(א)

העורר יהא רשאי לצאת את המעצר, בפיקוח וליווי צמוד של אביו, במועד שיתואם עם המשיבה, לפרק זמן שלא יעלה על שתים-עשרה שעות, החל מהשעה 7:00 ועד לשעה 19:00, וזאת לצורך בדיקות רפואיות ועריכת ראיון קבלה בקהילה הטיפולית "רטורנו", כמפורט בתסקיר המעצר מיום 7.7.08;

(ב)

טרם שחרורו של העורר מהמעצר לצורך עריכת הבדיקות הרפואיות והראיון הנ"ל וכתנאי לשחרורו, יפקיד אביו של העורר במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים סך של 5,000 ₪ במזומן וכן יחתום על ערבות בסך 5,000 ₪, להבטחת שובו של העורר לבית המעצר וקיומם של יתר התנאים המגבילים. סמוך לאחר שובו של העורר למעצר יוחזר לאביו של העורר סכום הפיקדון.