פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
6473/06
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
העורר:
רועי גנון
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע
בתיק בש 21006/06 שניתנה ביום 12.7.06 על-ידי
השופט נ' זלוצ'ובר
תאריך הישיבה: כ"ב באב
תשס"ו (16.8.06)
בשם העורר: עו"ד ירון
הוד
בשם המשיבה: עו"ד גלי
פילובסקי
החלטה
א.ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט נ' זלוצ'ובר) מיום 12.7.06 בב"ש 21006/06, בגדרה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 8164/06.
ב.(1) ביום 12.6.06 הוגש כנגד העורר וכנגד עוד אחד, חגאי כמאלי (להלן חגאי), כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. כתב האישום מייחס לעורר ולחגאי עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין (להלן החוק) וכן עבירה של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק.
(2) כתב האישום גולל פרשה מרושעת וקשה על פניה: לפי הנטען, ביום 6.6.06 בסמוך לשעה 10:00 נכנסו העורר וחגאי לסניף בנק הפועלים במרכז אורן בבאר שבע, והבחינו במתלוננת, אישה מבוגרת כבת 76, מושכת סכום לא מבוטל במזומן. נטען, כי מיד לאחר מכן קשרו העורר וחגאי קשר לשדוד את המתלוננת. עוד נטען, כי לאחר מכן הלכו העורר וחגאי אחרי המתלוננת ברחוב אברהם אבינו. בשלב מסוים היכה חגאי את המתלוננת, דחף אותה לרצפה, ומשך מידה את השקית, בה היו מצויים הכסף וחפצים יקרי ערך נוספים. המתלוננת נאבקה בחגאי, והאחרון שב ודחף אותה. לאחר שהמתלוננת נפלה על הרצפה, הוא נטל את השקית מידה. עקב הנפילה נזקקה המתלוננת לטיפול רפואי ואף אושפזה בבית החולים למשך לילה אחד. לאחר מכן נמלטו העורר וחגאי ממקום האירוע. לבסוף נטען, כי העורר וחגאי חילקו את סכום הכסף ביניהם והוציאו את מרביתו.
(3) עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה למעצר חגאי והעורר עד תום ההליכים נגדם.
(4) ביום 12.7.06 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי בעניינם של העורר ושל חגאי. נקבע, כי אין מחלוקת, שבעניינם של השניים קיימות ראיות לכאורה וכן קמה עילת מעצר כנגדם. משכך נפנה בית המשפט לבחינתן של חלופות מעצר שונות. באשר לעורר צוין, כי שירות המבחן שלל את החלופה שהציע העורר - מעצר בית בביתו בפיקוח משותף של אימו, אחיו ודודו, וזאת בשל העובדה שהמדובר באותו מקום ממנו יצא העורר לביצוע העבירה ובאותן דמויות שלא הצליחו להתמודד עם התנהגותו. עם זאת ציין השירות, כי אם תוצע חלופה אחרת, יאות לבחון אותה. בית המשפט הוסיף, כי בדיון שנערך בפניו (ביום 10.7.06) הציע בא כוח העורר חלופת מעצר אחרת- מעצר בית בבית דודו של העורר, שוטר בדימוס, במשך כל שעות היממה, תוך פיקוח אם העורר בשעות הערב (21:00-18:00) שבהן לומד הדוד. עוד עמד בית המשפט על כך, שחלקו של העורר באירוע ביחס לחגאי היה קטן יותר, וכי חגאי היה הדומיננטי מבין השניים. מנגד צוין, כי לעורר רישום פלילי, ואת המיוחס לו בכתב האישום ביצע שעה שמתנהל נגדו תיק בבית המשפט לנוער בבאר שבע. לאחר ששיוה לנגד עיניו את חומרת העבירה ונסיבותיה לרבות האלימות הרבה שהופעלה בעת ביצוע השוד, את מצבה של המתלוננת לאחר האירוע ואת היותה חסרת ישע, ומאידך גיסא את גילם הצעיר של העורר וחגאי ואת העובדה שהודו במיוחס להם, הורה בית המשפט, כאמור, על מעצרם של השניים עד תום ההליכים נגדם. בשולי החלטתו ציין בית המשפט, כי "בנסיבות העניין אין חלופה שתתאים וגם אם הייתה חלופה כאמור, בוודאי שזו לא יכולה להיות חלופה בעיר מגוריה של המתלוננת".
(5) להשלמת התמונה אוסיף, כי ביום 3.8.06 שוחרר חגאי למעצר בית בבית דודו בערר בבית משפט זה (בש"פ 6236/06 כמאלי נ' מדינת ישראל (השופט חשין)), בפיקוח דודו ואמו וכן תוך הפקדות וערבויות. בעניין כמאלי נסמך בית המשפט במיוחד על תסקיר שירות המבחן.
(6) לשאלתי נמסר, כי התיק העיקרי קבוע ליום 18.9.06, למענה מפורט.
ג.(1) בערר הנוכחי נטען, כי היה על בית המשפט המחוזי לבחון, באמצעות שירות המבחן, את החלופה השנייה שהציע העורר ולא לדחותה על הסף. לגופם של דברים נטען, כי יש בחלופה המוצעת עתה - מעצר בית מלא בבית דודו של העורר, ששירת כשוטר במשך עשרות שנים - כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעורר. באשר לעברו הפלילי של העורר נטען, כי זה אינו מצביע על אדם, שבחר בעבריינות כדרך חיים. עוד נטען, כי יש להורות על שחרורו של העורר נוכח העובדה, שחגאי שוחרר למעצר בית אף שמעשי האלימות באירוע יוחסו אך ורק לו, וכן נוכח העובדה שהעורר הביע חרטה בגין מעשיו ואף הביע נכונות להחזיר למתלוננת את הכסף שנגנב.
(2) בדיון נצטמצמה יריעת המחלוקת המיידית לשאלת הזמנתו של תסקיר משלים, ולאחר שיג ושיח עם בית המשפט, תוך השוואה לעניינו של חגאי כאמור, הותירה באת כוח המדינה נושא זה לשיקול דעתו של בית המשפט. עם זאת ציינה, כי התנגדותה של המדינה לשחרור בעינה לעת הזאת. כן עמדה על מראית העין וההיבט הפסיכולוגי של שחרור לחלופה בעיר באר שבע בה דרה המתלוננת, אף בלא להטיל כל רבב בדוד כמפקח.
ד.(1) עיינתי בתסקיר וכן בגליון הרישום הפלילי של העורר.
(2) על פי התסקיר העורר - חייל - שכנראה ישוחרר מצה"ל גם בעקבות בעיות קודמות בשירות ומן הסתם בעקבות העבירה הנוכחית, הוא יתום מאב ובן לאם נורמטיבית, עובדת ותיקה בקמ"ג. הוא הביע חרטה באשר למעשה העבירה. שירות המבחן, שהכירו מעבירותיו הפליליות הקודמות מילא תפקיד בגיוסו. אציין כי ב-2004 – בהיותו בן 17 – נגזר דינו של העורר ללא הרשעה על עבירות רבות של פריצה לרכב, גניבה והיזק לרכוש במזיד שנעברו בין נובמבר 2002 לאפריל 2003. תלוי ועומד כנגדו תיק פלילי על הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור ותקיפת שוטר, מפברואר 2004. הוערכה מסוכנות גבוהה על פי תולדותיו של העורר והפרשה הנוכחית. שירות המבחן לא אימץ את החלופה בבית האם בפיקוח האם, האח והדוד.
(3) השאלה שלפני היא האם להזמין תסקיר משלים. כפי שציינתי באולם בית המשפט, חלק מנטייתי לכיוון החיובי נבע מהחלטתו של חברי השופט דוד חשין בעניין חגאי, ובגדרי שויון בתיק אין חולק כי חלקו של חגאי בעבירות, בראש וראשונה בהכאת המתלוננת ובדחיפתה, גדול משל העורר. מאידך גיסא עברו נקי, ואילו של העורר בעייתי. נכון שרישומו האחרון הוא מפברואר 2004, אך לעבר הפלילי יש משקל. עם זאת החלטתו המפורטת והמנומקת של בית המשפט קמא התמקדה בחומרת העבירה ובמתלוננת, דברים כדרבנות שאני מסכים להם. בית משפט זה נדרש לא אחת לאחרונה לפגיעות בקשישים (ראו ע"פ 2163/05 דג'מיל אלייב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). ואולם, בהליך הנוכחי השאלה היא הניתן, על פי מצוות המחוקק, לנטרל את המסוכנות, חרף חומרת העבירה; (ראו בש"פ 1464/06 מדינת ישראל נ' בילאל נאשף (טרם פורסם); בש"פ 6427/06 חמדאן נימר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) והאסמכתאות דשם; בפרמטרים אלה, ונוכח עמדת המדינה, מתבקש שירות המבחן למבוגרים לבדוק בתסקיר משלים את החלופה שהוצעה בבית הדוד ובסיוע האם, והמשפחה מוזמנת לעשות מאמץ למצוא גם חלופות נוספות, ואף אלה ייבדקו. התסקיר המשלים יונח לפני בית המשפט המחוזי בתוך 21 יום – תודה מראש לשירות המבחן - ואיני מביע כרגע דעה באשר לתוצאה בעקבותיו.
(4) אני נעתר לערר במובן האמור, קרי, הזמנת תסקיר משלים.
ניתנה היום, כ"ו באב תשס"ו
(20.8.06).
ש
ו פ ט