בש"פ 6483-22 בש"פ 6483-22

לפניי בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט אליעזר נחלון) מיום 15.9.2022 בעמ"ת 34692-09-22, במסגרתה נדחה עררו של המבקש בגין מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערור לבית משפט זה על החלטות שנבחנו בערר על ידי בית המשפט המחוזי ("ערר בגלגול שלישי") תינתן במשורה, ורק במקרים בהם הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לה (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בש"פ 2785/19 יאיר נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (18.4.2019)). המקרה שלפניי איננו נופל לגדר החריגים הללו, ואף המבקש עצמו אינו סבור כך. לטענתו, המקרה דנן מצדיק התערבות של בית משפט זה מתוך שיקולי צדק "גם אם יישום פשוט של הכללים שנקבעו לגבי מתן רשות ערעור אינם מתקיימים על פניו".

אין בידי לקבל טענה זו. אכן, ישנם מקרים נדירים ביותר, שבהם שיקולי הצדק מורים על מתן רשות ערעור (רע"פ 8192/12 עכאשה נ' מדינת ישראל, פסקאות 12-11 (20.11.2012); רע"פ 7572/12 הזייל נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (23.10.2012)). אולם כידוע, עבירות נשק מקימות עילת מסוכנות סטטוטורית, ונקבע לא פעם כי ביצוען מעיד, מעצם טיבן, על מסוכנות לשלום הציבור אשר מצדיקה, ככלל, מעצר מאחורי סורג ובריח, אלא בהתקיים נסיבות חריגות (בש"פ 4422/22 אבו ג'ודה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (5.7.2022); בש"פ 4930/22 חשים נ' מדינת ישראל, פסקה 19 (4.8.2022)). לא מצאתי כי בענייננו מתקיימות נסיבות חריגות כגון דא, אף לא כאלה אשר מצדיקות התערבות שתורה על הגשת תסקיר מטעם שירות המבחן. זאת, הן לאור חומרתם של המעשים המיוחסים למבקש, והן לאור נסיבותיו האישיות, ובכללן התנהלותו בחקירותיו במשטרה ועברו הפלילי (הגם שלא נעלמה מעיניי העובדה שהעבר הפלילי אינו מהעת האחרונה, עובדה שזכתה למשקל בהחלטות בתי המשפט דלמטה).

יצוין כי המבקש נעצר לפני זמן לא רב באופן יחסי, ומובן כי אין באמור בהחלטתי כדי לסתום את הגולל על האפשרות להגיש בקשה לעיון חוזר בבית המשפט המחוזי בחלוף הזמן. מובן שבקשה כזו, ככל שתוגש, תיבחן בהתאם לנסיבות העדכניות ולאמות המידה הקבועות בדין.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערר נדחית.