בש"פ 6485/06 מדינת ישראל נ. אשר זאדה

ניתנה ביום 8.1.06. בהחלטה הורה בית משפט השלום (השופטת

י' הניג) על שחרורו של המשיב 4 למעצר בית מלא בבית אביו בקרית ביאליק בתנאים

שונים, לרבות התקנתו של איזוק אלקטרוני. ביום 17.1.06 קיבל בית המשפט המחוזי את

ערר המבקשת על ההחלטה האמורה (ב"ש 90129/06; השופט ד' רוזן). ערר שהגיש המשיב

4 לבית משפט זה נדחה בהחלטה מיום 6.2.06 (בש"פ 749/06

חבובה נ' מדינת

ישראל

(השופט ג'ובראן)).

(8)

הן המשיב 1 והן המשיב 2 הגישו בקשות לעיון חוזר בהחלטה בדבר מעצרם עד תום ההליכים

(ב"ש 3326/06, 3020/06). בהסכמת הצדדים קבע בית משפט השלום (השופט צ' קאפח)

את הדיון בבקשות ליום 3.9.06.

(9)

באשר להתנהלות המשפטים; ביום 25.12.05 התקיימה הקראה פורמלית של כתב האישום בת"פ

6219/05 בפני המשיבים 1- 2. ביום 3.4.06 התקיימה הקראת כתב האישום לכלל הנאשמים,

במהלכה כפרו המשיבים 1- 2 במיוחס להם. נמסר, כי במהלך חודש יוני 2006 התקיימו

בעניינם של המשיבים 1- 2 שלוש ישיבות הוכחות, בהן נשמעו 19 עדים. עוד נמסר, כי

בתיק נקבעו כעשרים ישיבות הוכחות בין החודשים אוקטובר 2006 ופברואר 2007. בבקשה

דנן צוין, כי חלק מהמועדים האמורים נקבעו לבקשת המדינה, נוכח משאלתה להחיש את קצב

התקדמות המשפט.

באשר

למשיבים 3- 4; ביום 22.12.05 התקיימה הקראה פורמלית בת"פ 6220/05. ביום

19.3.06 התקיימה הקראת כתב האישום לכלל הנאשמים, והמשיבים 3- 4 כפרו אף הם במיוחס

להם. במשפטם של המשיבים 3- 4 התקיימו זה מכבר שלוש ישיבות הוכחות, שבמהלכן נשמעו

43 עדים, והוגש בהסכמה חומר חקירה המתייחס ל- 23 עדים נוספים, שהסנגורים ויתרו על

חקירתם. התיק נקבע לשמיעת הוכחות לימים 12.9.06 ו- 21.9.06.

ג. בבקשה

נטען, כי מסוכנותם של המשיבים נלמדת מהמעשים, המיוחסים להם בכתב האישום. עוד נטען,

כי לגבי המשיבים 1, 2, ו- 4 מדבר בעדו עברם הפלילי הממשי: למשיב 1 הרשעות קודמות

בעבירות סמים. למשיב 2 הרשעות קודמות בעבירות של תקיפת עובד ציבור; קבלת נכסים

שהושגו בפשע; גניבה והחזקת מכשירי פריצה ופריצה לבניין שאינו דירה, ותלוי ועומד נגדו

מאסר על תנאי בר הפעלה בן שנה אחת. למשיב 4 הרשעות בעבירות מרמה קודמות, תלוי נגדו

מאסר על תנאי בר הפעלה בן שנים עשר חודשים, ולאחרונה הורשע בהחזקת שטרות מזויפים

והושתו עליו חמישה עשר חודשי מאסר בפועל. נמסר כי המשיב 2 הסגיר עצמו אך כחודש

לאחר מעצר חבריו, חרף העובדה שידע כי הוא מבוקש לחקירה. המשיב 3 ניסה לעזוב את

הארץ לאחר שהחלה חקירתו. בנסיבות אלה - כך לדברי המדינה - ישנו חשש ממשי להימלטותם

מן הדין. בדיון ציינה באת כוח המדינה, עו"ד פילובסקי, כי המדובר בתיק מסובך

ורב היקף שאין לומר כי כבר נעה בו נקודת האיזון לעבר חלופה, מה גם שלמשיבים עבר

פלילי, ועוד הזכירה כי התיקים הופרדו בשל הצורך בהעדת המשיבים 3 – 4 בתיקי המשיבים

1- 2, וחלק מן הנושאים הקשורים בהתנהלות התיקים קשורים בהילכת

קינזי

.

ד. (1) בדיון ציין בא-כוח של המשיב 1,

עו"ד שגב, כי עברו של שולחו אינו מכביד, ואין בו כדי להצדיק מעצרו עוד, והוא

מציע את רעייתו כמפקחת. עוד נטען, כי הוא לא היה בין מממני ה"עוקץ" ולא

היה שותף לקבלת ההחלטות. ועוד, בתיק התקיימו ישיבות מועטות בלבד, מהן קצרות.

למצער, נתבקש תסקיר משלים.

(2) בא כוח משיב 2 טען כי אין התיק מתנהל

כסידרו, והסנגורים הסכימו נוכח הימשכותו אף לדיונים בשעות הערב המאוחרות. אין מצוקת

יומנו של בית המשפט, כך נטען, מהווה עילה להארכת המעצר. עוד צוין, כי עברו הפלילי

של המשיב אינו חמור, הוא שירת שירות מלא בצה"ל, ובאיזונים, כתום 9 חודשים,

גובר משקלה של חירותו האישית.

(3) בא כוח משיב 4 הטעים כי התיק לא

יסתיים במהלך ההארכה המבוקשת. המדובר במשיב שמילא בפרשה תפקיד של קניין, ונאשמים

הדומים לו במערכת האישומים אינם עצורים. הוא כיום אסיר, וזכויותיו נפגעות אם

יוותר בסטטוס של עצור. המדובר במי שמרבית חייו היה אדם נורמטיבי.

ה. (1) החלטה זו ניתנת, מטבע הדברים, מתוך

הנחת הראיות לכאורה כפי שנקבעו בהחלטות שיפוטיות קודמות. מקומו של דיון כזה בבקשה

לעיון חוזר, שגם הוגשה כאמור על ידי חלק מן המשיבים, ומכל מקום לא היו הראיות

הבסיס לדיון, אלא שאלת התנהלותם של המשיבים מזה ומסוכנותם של הנאשמים מזה. על פניו

המדובר במשפטים הכוללים מספר רב של עדים, וככל שעל חלק ניכר מהם להישמע, הרי הם

מסוג המשפטים שסעיף 62 לחוק נועד לשכמותם, הכל בהתאם לנסיבות.

(2) אשר להתנהלותם של המשפטים. תחילה

לתיקים של משיבים 1- 2: יש להצטער על כך שבמשפט בו עצורים המשיבים עד תום ההליכים,

קוימו במשך תשעת החודשים שלוש ישיבות הוכחות בלבד, וזאת לאחר פניות להקדמת הדיון.

המדובר בתיקי בית משפט השלום בדן יחיד, ולעניות דעתי-בכל הכבוד- אם סבור בית המשפט

(המותב הדן) כי אין בידו-בשל העומס-לקבוע הוכחות אלא כעבור כמעט שבעה חודשים לאחר

ההקראה לאנשים עצורים עליו לפנות לנשיא בית המשפט ולבקש כי יימצא שופט אחר. שלושת המועדים

שנקבעו בתוך תשעת החודשים היו בחינת הקומץ שלא השביע את הארי. כרגע קבוע התיק

למועדים שראשיתם מ-29.10.06. לטעמי מועדים אלה רחוקים מדי, אף שאני ער לכך כי

נקבעו עשרים ישיבות עד סוף פברואר 2007, אלא שהדבר הוא אף מעבר להארכה

נוספת

בתשעים יום. דברים אלה יפה כוחם אף לתיק שהמשיב 4 הוא נאשם בו, שאף בו התקיימו

שלוש ישיבות, אף כי נעשה מאמץ לקבוע גם דיונים בפגרה. ובאשר לעתיד, נקבעו בתיק זה לפי

שעה שתי ישיבות בלבד להארכה הקרובה.

(3) אשר למשיבים, עברם והתסקירים, אכן

למשיב 1 שלוש הרשעות קודמות מ-1986 עד 1995 בעניני סמים, לרבות מאסר בפועל; שירות

המבחן, לאחר שבדק שתי חלופות, לא המליץ על שחרור ממעצר. למשיב 2 שתי הרשעות קודמות

בעבירות תקיפה ורכוש משנות השמונים וסוף שנות התשעים, וריצה מעצר בעבודות שירות.

לגביו המליץ שירות המבחן על חלופה בבית אמו בפיקוחה ובפיקוח גיסו, וכן איזוק

אלקטרוני ופיקוח מעצר. למשיב 4 ארבע הרשעות קודמות בעבירות זיוף ושימוש במסמך

מזויף וכן מרמה בנסיבות מחמירות, לרבות מאסר של ארבעה חודשים בעבודות שירות. שירות

המבחן היה מסופק בחלופה שהוצעה לגביו (פיקוח על ידי אביו הקשיש).

(4) התלבטתי בתיק זה, מחד גיסא, אילו

התנהלו המשפטים כסדרם, אף בהביאי בחשבון את העומס בבתי המשפט, היה ברור לדידי

בנסיבות שחלה הילכת בש"פ 5431/98

רוסלן פרנקל נ' מדינת ישראל

(פ"ד

נב (4) 268 (השופטת ביניש)), ויש מקום להארכה. אך תפקיד בית משפט לפי סעיף 62 לחוק

המעצרים הוא בקרה, וקצב המשפטים היה אטי מדי, בכל הכבוד, אף אם היו לכך סיבות כאלה

ואחרות, הן ביומן בית המשפט והן ביומן הסניגורים. אני מאריך את מעצר המשיבים כולם

עד יום 29.9.06. בתיקים של המשיבים 1- 2 תפנה התביעה לקביעת סדרת מועדים בחודשיים

הבאים, ובית המשפט יתבקש לקבוע אותם על פי יומנו שלו, תוך שהצדדים יתאימו עצמם,

והרי המדובר באנשים במעצר. באשר לתיקו של משיב 4, התביעה תפנה לבית המשפט כך

שייקבעו מועדים במספר מספיק, שוב, על פי יומנו של בית המשפט ובהתחשב בהיות המשיב

במעצר לחודשים הבאים. זאת מבלי להביע דעה באשר לעיון החוזר לגבי המשיבים 1- 2.

(5) הבקשה מתקבלת איפוא חלקית, ומעצר המשיבים

מוארך עד יום 29.9.06.

ש

ו פ ט