בש"פ 6488/09 מדינת ישראל נ. איתן אביבי

בפניי בקשה להורות על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים מיום 7.9.2009, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 3552-12-08 בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם ביניהם.

1.

נגד המשיב הוגש ביום 7.12.2008 כתב אישום לבית המשפט המחוזי מרכז, המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וניסיון לרצח.

על-פי עובדות כתב האישום, רן דוד (להלן: רן ) וטל יוסף (להלן: המתלונן ) היו חברים שדרכיהם נפרדו. ביום 10.11.2008 אחר הצהריים נכנס המתלונן לחנות ירקות (להלן: החנות ) ביהוד, באותה עת ישב אביחי סמילה (להלן: אביחי ) מחוץ לחנות. אביחי פנה למתלונן והציג עצמו כחבר של רן, בתגובה ענה לו המתלונן: "אם אתה חבר של רן אין לך מה לפנות אלי ואין לך מה לדבר איתי". באותה העת עמד רן במרחק של כ- 20 מטר מהחנות וצפה במתלונן. לאחר חילופי הדברים בין המתלונן ואביחי, החליט רן להמית את המתלונן. ביום 11.11.2008 התקשר רן למשיב וביקש ממנו ש"יבוא איתו לסיבוב". המשיב נענה, ורן יצא מביתו כשהוא נושא אקדח ואמר למשיב שהוא "עם משהו לא בריא עליו". השניים נסעו לאזור התעשייה ביהוד והחביאו את האקדח בסמוך למוסך. בהמשך, אסף המשיב את רן ואביחי ברכבו והשלושה קשרו קשר להמית את המתלונן. בהתאם לתכנית הקשר ולשם קידומו, נסעו השלושה לאזור התעשייה ביהוד ורן הוציא את האקדח ממקום מחבואו, ולאחר מכן טען אותו. השלושה הגיעו לביתו של המתלונן. לבקשתו של אביחי ירד המתלונן לשביל הכניסה לבניין ונעמד בסמוך לשני נערים ואדם נוסף שהיו במקום. כאשר ראה אביחי את המתלונן קרא לו לבוא לכיוונו. מיד לאחר מכן, כיוון רן את הנשק לעבר המתלונן וירה בו, ממרחק 6 מטרים , מתוך כוונה לגרום למותו, ופגע בזרועו השמאלית. המתלונן הסתובב ורן ירה בו שוב בגבו. כשניסה המתלונן להימלט, רדף אחריו רן וירה עוד 2 יריות לכיוונו, אך החטיא. לפי כתב האישום, מיד לאחר הירי נסעו המשיב, רן ואביחי לפתח-תיקווה והמשיב החביא את האקדח. לאחר מעצרם של אביחי ורן, הוציא המשיב את האקדח ממקום המסתור והחביאו במושב בני עטרות. כתוצאה מהירי, נאלץ המתלונן לעבור טיפולים רפואיים מורכבים, והוא צפוי להישאר עם הפרעה קבועה בתפקודי הנשימה ובתפקוד זרועו השמאלית.

יצוין כי כתב אישום נפרד הוגש נגד שני שותפיו של המשיב, רן ואביחי. כתבי האישום הופרדו בשל כוונת המבקשת להעיד את המשיב נגד שותפיו.

2.

בקשה שהגישה המבקשת למעצר המשיב, רן ואביחי עד תום ההליכים נגדם, התקבלה על ידי בית המשפט המחוזי ביחס למשיב ולרן, ונדחתה ביחס לאביחי. באשר למשיב ולרן, ציין בית המשפט כי מחומר הראיות עולה כי היריות לעבר המתלונן בוצעו לכאורה בשל עניין של מה בכך וקבע כי התנהגותם של המשיב ורן מלמדת על זלזול בערך של קדושת חיי אדם. בית המשפט קבע עוד כי נוכח מסוכנותם הרבה של המשיב ושל רן, ובכלל זאת גם מסוכנותו של כל אחד מהם למשנהו, לא תיתכן חלופת מעצר. יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי יש מקום לבחון חלופת מעצר עבור אביחי, נוכח חלקו הקטן יחסית באירוע והיכרותו הקצרה עם יתר השותפים. בהמשך, נעצר גם אביחי עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

3.

הדיונים בתיק העיקרי נדחו מטעמים שונים, ובכללם בקשת המבקשת לקבל ארכה של שלושים ימים לצורך הוצאת תעודת חיסיון. המענה לכתב האישום התקיים ביום 6.5.2009, לאחר קיום ישיבת גישור בין הצדדים. בדיון כפר המשיב בעובדות כתב האישום. לאחר שמשא ומתן שניהלו הצדדים לא נשא פרי, קבע בית המשפט מועדים לשמיעת הראיות לימים 18.10.2009, 20.10.2009 ו-21.10.2009 והורה למבקשת להגיש לבית המשפט תיק מוצגים עד ליום 15.10.2009.

מכאן הבקשה דנן.

4.

המבקשת גורסת כי מסוכנותו הרבה של המשיב עולה מעובדות כתב האישום. לדבריה, המשיב ושותפיו תכננו את הפגיעה במתלונן ונערכו לה בקפידה. הם ביצעו את הירי בקור רוח ותוך התעלמות מפגיעה אפשרית בעוברי אורח תמימים. לשיטתה, מסוכנותו של המשיב מתעצמת לנוכח העובדה שההחלטה להמית את המתלונן נבעה מויכוח על עניין של מה בכך, אשר המשיב לא היה כלל צד לו. בנוסף, מצביעה המבקשת על עברו הפלילי של המשיב במספר עבירות של תקיפה; פריצה; גניבת רכב; והחזקת שטר כסף מזויף. המבקשת מטעימה כי העיכוב בשמיעת הראיות בתיק נבע מרצון הצדדים לנהל משא ומתן במגמה לסיים את התיק ללא צורך בשמיעת ראיות, ומעריכה כי שמיעת התיק תסתיים בשלושת הישיבות הקבועות לחודש אוקטובר.

5.

המשיב מתנגד לבקשה, וגורס כי יש לשחררו לחלופת מעצר. לשיטתו, שמיעת התיק לא תסתיים בישיבות הקצובות לו והימשכות ההליכים בתיק רובצת לפתחה של המבקשת, בפרט נוכח העיכוב בהוצאת תעודת החיסיון. עוד טוען המשיב כי אחד הנאשמים הנוספים בתיק הגיע להסדר שלפיו יואשם בפציעה בנסיבות מחמירות, ויש בכך כדי להשפיע גם על העבירה המיוחסת למשיב.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה ובחנתי את טענות המשיב, החלטתי להיעתר לבקשה.

במסגרת בקשה להארכת מעצר מעבר לתקופת המעצר הקבועה בסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) 61 , התשנ"ו – 1996, על בית המשפט לאזן בין השיקולים המצדיקים את המשך מעצרו של הנאשם - המסוכנות הנשקפת ממנו לציבור והאינטרס הציבורי במיצוי ההליכים נגדו - לבין ההגנה על חירותו של הנאשם (בש"פ 614/08 מדינת ישראל נ' פרץ (לא פורסמה, 23.1.2008 ); בש"פ 716/08 מדינת ישראל נ' חיח (לא פורסמה, 6.2.2008)). העבירה המיוחסת למשיב בכתב האישום, ניסיון לרצח, היא עבירה שאין ספק בחומרתה. נסיבות ביצועה מלמדות אף הן על מסוכנותו של המשיב לשלום הציבור, ובכלל זאת התכנון וההכנה שקדמו לה, והנכונות לבצע עבירה כה חמורה נגד אדם שאין לו דבר עימו תוך סיכונם של אנשים נוספים שעמדו בקרבתו של המתלונן. אמנם, ככל שחולף הזמן ומתמשכים ההליכים, נוטה נקודת האיזון לטובת ההגנה על חירות הנאשם. עם זאת, המסוכנות הנשקפת מן המשיב עודה גבוהה, וזאת ביתר שאת נוכח עברו הפלילי. יצוין כי זוהי הבקשה הראשונה להאריך את מעצרו מעבר לתשעה חודשים, ומועד הדיון בעניינו אינו רחוק. מעיון בכתב האישום דומה כי גם אם לא יהא די בשלוש הישיבות שנקבעו לשמיעת התיק, הרי שסביר כי לא תידרשנה עוד ישיבות רבות כדי להשלים את שמיעתו, ונראה שעם היערכות מתאימה ניתן יהיה לסיים את המשפט תוך זמן קצר. על-כן, לא ניתן לומר כי חלוף הזמן מאז מעצרו של המשיב הסיט את נקודת האיזון והטה את הכף לעבר שחרורו.

לפיכך הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים מיום 7.9.2009, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 3552-12-08 בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם ביניהם.