בש"פ 6647/09 מדינת ישראל נ. חוסין עלי

רקע והליכים

א.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט עמית) מיום 18.8.08 בעמ"ת 13897-08-09, בה דחה ערר על החלטת בית משפט השלום בעכו (השופט בכר) מיום 16.8.09 במ"ת 17516-06-09 לשחרר את המשיב ממעצר בתנאים מגבילים.

ב.

נגד המשיב הוגש לבית משפט השלום בעכו ביום 22.6.09 כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים והפרת צו בית משפט. על פי הנטען באישום הראשון, בליל 11.6.09 הגיע המשיב לדירתה של בת זוגו לשעבר (להלן המתלוננת ), דפק בחוזקה על דלתה ואיים כי יהרוג אותה ואת בנותיה וישרוף אותה ואת ביתה. על פי האישום השני, ביום 14.6.09 הוציא בית משפט השלום צו נגד המשיב האוסר עליו להגיע לדירת המתלוננת. חרף הצו, הגיע המשיב ביום 16.6.08 פעם נוספת לדירת המתלוננת ואיים להרגה אם לא תפתח את דלתה.

ג.

עם הגשת כתב האישום התבקש מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. הסניגוריה לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה, אך חלקה על קיומה של עילת מעצר. בהחלטה מיום 1.7.09 נקבע, כי המעשים המיוחסים למשיב אינם עולים כדי עבירות אלימות בתוך המשפחה, כטענת המדינה, אולם כיון שלמשיב עבר בהחזקת סכין ובתקיפה, ונוכח האיומים והפרת צו לכאורה, מתקיימת עילת מסוכנות על כן הורה בית המשפט על הגשת תסקיר.

ד.

בתסקיר (מיום 19.7.09) נאמר, כי אישיותו של המשיב ילדותית, תגובותיו בלתי נשלטות וכי בקופתו עבר פלילי שבגינו אף ריצה עונש מאסר זה לא כבר. המתלוננת מבוגרת בשנים רבות מן המשיב, וכנאמר ביקשה לנתק קשר עמו, ועם זאת שידרה מסר של רצון לסייע לו ולהיות בקרבתו. השירות התרשם כי המתלוננת לאיסור אשה חזקה. אבי המשיב ציין התנגדותו לקשר בנו עם המתלוננת, והציע לפקח על הבן בחלופה באיזור המרכז, מקום עבודתו. עם זאת התרשם שירות המבחן כי חלופת המעצר שהוצעה, תחת פיקוח אביו, איננה מספקת, נוכח ספק ביכולת האב להציב גבולות לבנו די הצורך.

ה.

בית המשפט (השופט אלטר) אימץ ביום 23.7.09 את המלצת שירות המבחן והורה לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

ו.

ביום 9.8.09 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר, והציע כי ישהה במהלך ימות השבוע במרכז הארץ תחת פיקוחו של מנהל עבודה בחברת בניה שבה ילון המשיב עם המפקח בקרוואן; ובסופי השבוע יחזור לבית הוריו תחת פיקוח האב.

ז.

בית המשפט (השופט בכר) שמע את המפקחים המוצבים, קיבל ביום 16.8.09 את הבקשה, והורה על שחרור המשיב בתנאים מגבילים הכוללים פיקוח מלא, ערבות כספית גבוהה והפקדה מסוימת, איסור יצירת קשר עם המתלוננת והימצאות בקרבת מגוריה. בית המשפט סבר, כי האב - שהעיד כי פיקח בתיק קודם על בנו - יוכל לעשות כן.

ח.

ביום 18.8.09 דחה בית המשפט המחוזי את ערר המדינה על ההחלטה לשחרר את העורר. בית המשפט ציין את הסממנים המדאיגים שבתסקיר, אך התרשם כי המשיב הפנים את חומרת מעשיו, וגמר אומר בליבו לנתק קשריו עם המתלוננת, וכן צוינו הערבויות והבטוחות.

ט.

בערר נטען, כי חלופת מעצר לא תאיין את מסוכנות המשיב. בהסתמך על תסקיר המעצר נאמר, כי המשיב לא איבד עניין במתלוננת וכי יש חשש ממשי להישנות המעשים. הוסף, כי חלופת המעצר שהוצעה איננה ראויה, נוכח הספק בדבר יכולת האב להציב גבולות למשיב. לראייה צויין, כי חרף ערבותו של האב לקיום צו ההרחקה על ידי המשיב, חזר זה על מעשיו כעבור יומיים בלבד. עוד נטען, כי שלא כאמור בתסקיר, המתלוננת עודנה מפחדת מן המשיב. וחוששת מפגיעה חוזרת בה. לבסוף ציינה העוררת את עברו הפלילי של המשיב והתנהגותו האלימה, המעידים כנטען על מסוכנותו הרבה, אשר לא תוכל להתאיין בחלופת המעצר. נאמר עוד, כי למצער מתבקש תסקיר משלים באשר לחלופה.

י.

בדיון עמדה באת כוח המדינה על האמור בתסקיר, וטענה כנגד אי הזמנתו של תסקיר משלים. כן ציינה כי הפרת האיסור לקשר עם המתלוננת על-ידי המשיב (האישום השני) אומרת דרשני, וגם יחסה של המתלוננת אמביוולנטי ותיתכן מסוכנות.

י"א.

בא כוח המשיב ציין כי שני בתי המשפט הקודמים התרשמו בלתי אמצעית מן הערבים, ובית המשפט המחוזי אף שמע את המשיב. עוד הוסיף, כי בעצם המעצר היה כדי להביא לשינוי בתפיסות המשיב; ויש לסמוך על האב כמפקח נוכח נסיון העבר. לשאלתי השיב, כי נבדקה ולא נמצאה חלופה לסופי שבוע מחוץ לעכו, בה מצויה המשפחה; ועוד, נטען כי הבדיקה על-ידי שני בתי המשפט מייתרת תסקיר משלים.

הכרעה

י"ב.

לאחר העיון סבורני כי יש מקום לקבל את הערר במובן זה שיוזמן תסקיר משלים, כפי שיפורט להלן, ועד להחלטה נוספת יוותר המשיב במעצר.

י"ג.

המדובר בראיות לכאורה לאיומים, שאין להקל ראש בהם, לא כל שכן שעה שכנטען נשנו אלה, תוך הפרה של צו בית המשפט יומיים לאחר שניתן אומר דרשני. זלזול בוטה כזה – לכאורה – בצו בית המשפט, שעה שהמדובר אינו בנער קטון שאולי אינו מבין כראוי החלטה שיפוטית מהי, אלא באדם בשנתו ה- 24, שכבר הורשע בעבר וריצה תחילה מעצר בעבודות שירות בעבירות של החזקת אגרופן או סכין ונכס חשוד כגנוב, ואחר כך מאסר בפועל בן 10 חודשים ממנו השתחרר זה לא כבר, בעבירות תקיפה. אף שאין המשיב מואשם עתה באלימות כשלעצמה, עברו מצדיק זהירות מרובה באשר לשחרור או לקביעת תנאיו. הטענה כי חודשיים במעצר שינו את טעמו של המשיב טעונה בדיקה אף היא, שהרי תקופת מאסר של חודשים ארוכים אך זה לא כבר, לא הניאה אותו לכאורה מהעבירות הנוכחיות. אעיר כאן במאמר מוסגר, כי הפרקליטות צירפה את הרישום הפלילי הכולל מב"ד, דבר שיש להקפיד שלא לעשותו (ראו בש"פ 6718/06 פלוני ופלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), ואם יצאה שגגה ראוי לרענן את ההנחיות בעניין זה.

י"ד.

שירות המבחן הוא כידוע "הסמן השיקומי" והמלצה לא חיובית שלו, אמנם אינה מחייבת את בית המשפט – אך בודאי מצדיקה אף היא זהירות יתר; ראו בש"פ 9345/02 מדינת ישראל נ' גידניאן ; בש"פ 3286/07 מדינת ישראל נ' עמר ; בש"פ 3386/07 מדינת ישראל נ' אשד (לא פורסמו). לדעתי, ככלל כשהמדובר בתסקיר שאינו חיובי, ובית המשפט מוצא לנכון לשנות מהחלטה קודמת שלו זה לא כבר ולקבל חלופה שלא הומלצה, יש טעם בתסקיר משלים, אף כי כמובן אין זו תורה מסיני לכל מקרה והיא תלוית נסיבות. אכן, בנידון דידן מתרשם אני כי אין המדינה מתמקדת בחלופה לימי א'-ה' באשדוד, שתהא באתר העבודה ובפיקוח צמוד, ואולם יש טעם לדעתי בבדיקתה, במיוחד בבדיקה נוספת של החלופה לימי סוף השבוע, שהוצעה בבית ההורים בעכו, נוכח האמור מעלה באשר למגורי המתלוננת בעכו.

ט"ו.

אציין, כי לבקשת הסניגור עיינתי באותו חלק מחומר הראיות שהיה בידי הפרקליטה בדיון, וזאת אף שאין מחלוקת בעניין הראיות לכאורה. ב- 15.1.09 נערך עימות בין המתלוננת למשיב (שאגב - לתשומת לב התביעה - לא צוין בו כדבעי ובאופן מסודר, עם מי הוא נערך זולת המשיב, אף כי ניתן ללמוד זאת מאזכור שם המתלוננת, וכדאי להביא לידיעת המשטרה). הסניגור ביקש לעיין בכך במיוחד. עולה מן העימות תמונה מורכבת: המשיב חוזר שוב ושוב "אני אוהב אותך"; בין השאר מבקשת המתלוננת ש"יירד ממנה", והוא אומר "אני לא אקרב אליך, אני אוהב אותך". כיצד להבין את מהות היחסים ואת הצפי לעתיד? קשה לומר, ויש בודאי פנים לכאן ולכאן.

ט"ז.

שני בתי המשפט סברו כי ניתן לאשר חלופה. שירות המבחן התייחס בשעתו לחלופה בבית ההורים בעכו, שנראתה בעייתית בשל הקרבה למתלוננת, ועל כן נפסלה. חלופה זו צומצמה עתה לסופי השבוע. נוכח עברו של המשיב, ואופי העבירות בהן הוא מואשם לרבות התנהגותו הנטענת באישום השני, יוזמן איפוא תסקיר משלים, שיונח בהקדם על שולחנו של בית משפט השלום. אני מקדים תודה לשירות המבחן בימי פגרה אלה. התסקיר יתיחס בראש וראשונה לשאלת החלופה לסופי השבוע, אך יחוה דעתו גם על החלופה לימים א'-ה'. אוסיף, כי תיבדק גם אפשרות שהמשיב ישהה גם בסופי שבוע באתר מקום העבודה, תוך שאביו או מפקח אחר מתלוה אליו; אזכיר, כי על פי התסקיר היה האב נכון כי בנו יישאר באיזור המרכז אף בימים שאינם ימי העבודה. ולבסוף, אציין כי בכגון דא יש ככלל מקום להפקדה גבוהה יותר מאשר 3,000 ₪ שנקבעו בבתי המשפט הקודמים. לאחר קבלת התסקיר יחליט בית משפט השלום על פי שיקולו.

י"ז.

הערר מתקבל בהתאם לכך. עד להחלטה נוספת, כנאמר, יהא המשיב במעצר.