בש"פ 6789/09 מדינת ישראל נ. צביקה מידברג

א.

בקשה להארכה שנייה של מעצר המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים החל מיום 5.9.09 או עד מתן פסק הדין בת"פ 3962/08 בבית משפט השלום בראשון לציון, לפי המוקדם.

עובדות והליכים

ב.

כתב האישום, אשר הוגש ביום 7.9.08, ייחס למשיב עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן, ומעשי פזיזות ורשלנות. על פי הנטען, החזיק המשיב בכמות נכבדה של סמים, כמפורט להלן: תחת מושב כסא הקטנוע בשימושו של המשיב נתפסה שקית המכילה 5,000 קפסולות של סם מסוכן מסוג מתילון; בביתו נמצאו 8.53 גרם

של מתילון , 24,442 קפסולות של חומר רעיל ועוד 10,179 קפסולות של חומר רעיל מסוג אחר. עוד נמצאו בביתו כלי הכנה המשמשים להכנת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, וביניהם משקל אלקטרוני ומיקסר.

ג.

ביום 2.10.08 הורה בית משפט השלום (השופטת נחמן, בתיק ב"ש 10283/08) על מעצר העורר עד תום ההליכים. נקבע, כי העבירות המיוחסות למשיב מעידים על מסוכנותו, שלא ניתן לאיינה בחלופת מעצר. בחודש ינואר 2009 תוקן כתב האישום, כך שהושמט ממנו האישום בגין מעשי פזיזות ורשלנות. נוכח תיקון כתב האישום הוגשה בקשה לעיון חוזר במעצרו של המשיב. בית המשפט (השופט ארניה) דחה ביום 4.3.09 את הבקשה, וקבע כי אין בתיקון כתב האישום כדי להפחית מחומרת העבירות או להפיג את מסוכנות המשיב.

ד.

המשיב הגיש בשעתו בקשה נוספת לעיון חוזר על בסיס שתי טענות עיקריות: האחת, עניינה כרסום חומר הראיות, והשנייה - פרק הזמן בו שרוי המשיב במעצר. נטען, כי אין קביעה חד משמעית שחלק מן החומר שנמצא ברשותו של המשיב הוא סם מסוכן. עוד נטען, כי חלה בנסיבות טעות במצב הדברים מצד המשיב ביחס לקפסולות שהכילו סם. בית המשפט (השופטת סורוקר) דחה ביום 26.5.09 גם בקשה זו. נקבע, כי לא חלו שינויים דרמטיים בראיות לכאורה, ועוד צויין, כי התיק העיקרי עומד בפני סיום. ערר על החלטת בית משפט השלום שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז, נדחה גם כן. בהחלטה מיום 8.6.09 (בתיק עמ"ת 19172-05-09), קבע בית המשפט (השופטת בוסתן) כי טענות המערער באשר לזיהוי הקפסולות אינן מהוות כרסום בראיות לכאורה, וכי טענותיו באשר לטעות במצב דברים אינן מייתרות עילת מעצר. עוד נקבע, כי למשיב אשם בהימשכות ההליכים נגדו, הואיל והמציא את חוות הדעת מטעמו באיחור, ועיכב את הליך שמיעת העדויות נוכח בקשתו למתן צו להמצאת מסמכים.

ה.

ביום 31.5.09 הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים. בית משפט זה (השופט דנציגר בבש"פ 4585/09) נענה ביום 11.6.09 לבקשה, והורה על המשך מעצרו של המשיב בתשעים ימים, בעיקר נוכח המסוכנות הנשקפת מהמעשים המיוחסים לו.

ו.

בבקשתה הנוכחית פירטה המבקשת את ההליך המשפטי בעניינו של המשיב עד כה ואת זה הצפוי. נאמר, כי שמיעת הראיות החלה ביום 28.1.09 ושמיעתה של פרשת ההגנה נקבעה ליום 1.4.09. ביני לביני, כך נטען, חלו עיכובים בשמיעת העדויות בפרשה בין היתר נוכח בקשות המשיב למתן צו להמצאת מסמכים, שעניינם תקיפה עקיפה של החלטת שר הבריאות לכלול את המתילון בתוספת הראשונה לפקודת הסמים. נטען, כי חרף הימשכות המשפט, שלמשיב חלק ניכר בה, אין לאיין את מסוכנותו אלא מאחורי סורג ובריח. עוד נאמר, כי נוכח העבירות המיוחסות למשיב, עלול שחרורו לפגוע בשלום הציבור. בהקשר זה נאמר, כי הפסיקה החמירה עם נאשמים בעבירות של סחר בסמים, ושחרור לחלופה בשכמותן צריך שייעשה רק בנסיבות מיוחדות ובמקרים יוצאי דופן. הוזכר כי למשיב עבר בעבירות תקיפה והפרת הוראה חוקית עליהן עמד פעם אחת בפני בית משפט ונדון למעצר בעבודות שירות. בדיון הטעימה באת כוח המדינה, כי בית משפט השלום עשה כל הניתן לקידום התיק.

ז.

בדיון טען עו"ד סודרי למשיב, כי קוי ההגנה של המשיב כללו, ראשית, טעות במצב דברים - לטענתו החזיק גם בקפסולות שלא היה בהן סם מסוכן, והוא לא סבר כי הקפסולות שבהן הסם שונות מאחרות. כן נטען לטמינת פח, וטענה שלישית - כי לא היה מדובר במתילון. מתוך הראיות שהביאה התרשמה ההגנה, כנטען, שהמתילון אינו ראוי להיות סם מסוכן, ופנתה לקבלת מסמכי משרד הבריאות ששימשו תשתית להחלטת שר הבריאות בנדון. בארבעת החודשים האחרונים הוקדש מאמץ רב לעניין זה, ובלא שאפרט את כל המסמכים שהציג עו"ד סודרי, אשר כדרכו לא הניח אבן לא הפוכה, מצוי הנושא בצומת הכרעה בשאלה האם ייעתר בית המשפט לתקיפה העקיפה לעניין המתילון כסם מסוכן - או שמא יחייב הדבר עתירה לבג"צ. המשמעות לשיטת הסניגור היא, כי אין עסקינן בתיק סמים "פשוט" אלא בתיק המעלה שאלות משפטיות סבוכות, ועל כן, לאחר שמדובר באדם העצור 12 חודש וללא הרשעות קודמות בעבירות סמים, אין הצדקה להארכה נוספת, והתבקש שחרור.

ח.

אכן המדובר בתיק לא שיגרתי, במובן של העלאת הטענה המנסה לקעקע את שורש האישום. קרי, חוקיות ההכרזה על מתילן כסם מסוכן. טענה זו כמובן שובת לב, וכפי שכתב חברי השופט דנציגר בבש"פ 4585/09 (ההארכה הראשונה) ראויה היא לבדיקה, בלא שכמובן אביע כאן עתה דעה באשר לעיצומה. ואולם, ברי כי התמודדות עם טענה זו אינה יכולה להיות קלה ומהירה, נוכח הצורך לערב גורמי משרד הבריאות וגורמים בכירים בפרקליטות, שעל התובעת בתיק להיועץ בהם. הדעת נותנת כי המשיב הביא דבר זה בחשבון בהעלותו את הטענה. אין לומר בשלב זה, כי הבסיס הראייתי לכתב האישום כורסם, וכבר ציין השופט דנציגר כי המשיב כיזב לכאורה (לפי כתב האישום) לשוטרים כדי למנוע מהם לחפש במקום; אך הדעת נותנת שהאדם הסבור כי "הכל בסדר" וכי החומרים המצויים במקום הם כשרים למהדרין ואין בהם דופי, והוא עוסק בשיווק "רגיל", כפי שנטען בפני, אינו צריך לחשוש מחיפוש. משום כך, ובכל הכבוד לטענות הסניגור המלומד, לא פחתה המסוכנות. על כן אין מקום, בגדרי בקרת ההליך, לזקוף לחובת בית המשפט (או המדינה) את ההימשכות; ברי כי בית המשפט מטפל בתיק באופן תדיר. יש איפוא מקום להארכה על פניה, ולעת הזאת איני רואה מקום להידרש לשאלה מה יהיה אם תידרש עתירה לבג"צ.

ט.

אך אחר כל אלה, כנמסר, אין כיום מועד כלשהו הקבוע בתיק, וחזקה על בית המשפט כי הוא מבקש לסיים את הטיפול בו בהקדם. במסגרת בקרת ההליך עלי להידרש לכך. על כן יוארך המעצר בארבעים וחמישה יום מיום 5.9.09, והצדדים יפנו לבית המשפט לקביעת מועדים.