בש"פ 4585/09 מדינת ישראל נ. צביקה מידברג

בקשה להארכת מעצרו של המשיב, מעבר לתקופת תשעת החודשים הסטטוטורית, בתשעים ימים החל מיום 8.6.2009, או עד למתן פסק דין בבית משפט השלום בראשון לציון בת"פ 3962/08, לפי המוקדם.

1.

בחודש ספטמבר 2008 הוגש נגד המשיב כתב אישום, המייחס לו עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, על פי סעיף 7(א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן - הפקודה ); החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו, על פי סעיף 10 רישא לפקודה; ומעשי פזיזות ורשלנות, על פי סעיף 338(א)(9) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בחודש ינואר 2009 תוקן כתב האישום, ונמחקה האשמתו של המשיב בעבירת מעשי פזיזות ורשלנות בשל החזקת עשרות אלפי קפסולות של חומר רעיל מסוגים שונים. על פי כתב האישום המתוקן, ביום 9.7.2008 הגיעו שוטרים לבצע חיפוש בדירתו של המשיב. עם כניסתם לבניין הבחינו במשיב ניגש לקטנוע שחנה בסמוך לכניסה לבניין ואשר היה אותה עת בשימושו. מתחת למושב הקטנוע החזיק המשיב שקית ובה 5,000 קפסולות של סם מסוכן מסוג מתילון, המחולק ל-50 שקיות. משביקשו השוטרים לבצע חיפש בדירתו, טען בפניהם המשיב, בכזב, כי מדובר בדירת חברו. באותה עת, החזיק המשיב בחדר השינה בדירתו סם מאותו הסוג, במשקל 8.53 גרם נטו, וכן משקל אלקטרוני, מיקסר וכלי הכנה המשמשים, כך נטען, להכנת סם מסוכן או לצריכתו שלא לשימוש עצמית. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה כנגד המשיב בקשה למעצר עד תום ההליכים.

ההליכים הקודמים

2.

ביום 2.10.2008 הורה בית משפט השלום בראשון לציון (השופטת א' נחמן ) על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, לאחר שקבע כי העבירות המיוחסות לו מגבשות עילת מעצר סטטוטורית. במסגרת ההחלטה נשקלה העובדה, כי בתחילת ההליכים ולאחר שהיה עצור מספר ימים לצרכי חקירה, שוחרר המשיב בתנאים מגבילים, והודגש כי לא בנקל יוחזר למעצר מי שכבר נעצר ושוחרר. חרף זאת נקבע, כי עברו של המשיב שאינו נקי, והעובדה כי לאחר שחרורו שב ונעצר בגין החזקת חומרים מסוכנים דומים, מעידים כי חזקת המסוכנות לא נסתרה בעניינו וכי אין בחלופת מעצר כדי לאיין אותה.

3.

על החלטה זו הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר, בטענה כי תיקון כתב האישום ומחיקת האישום בדבר החזקת הקפסולות הרעילות, מפחיתים משמעותית ממסוכנותו. ביום 4.3.2009 דחה בית משפט השלום (השופט ר' ארניה ) את הבקשה וקבע כי אמנם מחיקת האישום במעשי פזיזות ורשלנות היא שינוי משמעותי, אך האישומים בעניין החזקת המתילון, החמוּרים כשלעצמם נותרו על כנם והם יוצרים חזקת מסוכנות סטטוטורית. עוד נדחתה טענתו של המשיב ל"טעות במצב דברים", לפיה טעה לחשוב, כי 5,000 הקפסולות שהחזיק מכילות חומר שאינו אסור. בקשה נוספת לעיון חוזר שהגיש המשיב, בטענה כי נוכח הראיות שנשמעו במשפט מתחזקת טענתו בדבר "טעות במצב דברים", נדחתה אף היא על ידי בית משפט השלום (השופטת א' סורוקר ), ונקבע כי התשתית הראייתית נגדו בעינה עומדת.

4.

על החלטות אלו הגיש המשיב ערר לבית המשפט המחוזי מרכז (השופטת ז' בוסתן ) אשר נדחה, ביום 8.6.2009, יום לפני הדיון שנערך לפניי (עמ"ת 19172-05-09). בהחלטה נדחתה טענתו של המשיב בדבר טעות במצב דברים ונקבע כי חוות הדעת הנגדית שהגיש המומחה מטעם ההגנה אינה מכרסמת כרסום עמוק בתשתית הראייתית הלכאורית כנגד המשיב. עוד נקבע כי אף אם המאשימה לא הצליחה להוכיח את "שרשרת הסם" לענין השקית שנמצאה בדירתו ובה 8.53 גרם של סם מסוג מתילון, אין בכך כדי להוות שינוי ראייתי שיביא לשחרורו של המשיב, שכן מידת המסוכנות העולה מכמות הסם שנמצאה בקטנוע שהיה בשימושו מספיקה כדי להותירו במעצר. לבסוף נקבע, כי באשר להתמשכות ההליכים אין למשיב להלין אלא על עצמו, משום שיכול היה להגיש את חוות דעת המומחה מטעמו כמו גם את הבקשה להמצאת מסמכים, כפי שיפורט להלן, במועד מוקדם יותר.

התקדמות ההליכים בתיק העיקרי

5.

הדיונים בתיק העיקרי נדחו פעמים מספר לבקשת הצדדים. התיק נקבע לסיום שמיעת ראיות ההגנה ולסיכומים בעל-פה ליום 30.4.2009. לקראת הדיון הגיש בא כוח המשיב, עו"ד סודרי, בקשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן - החוק ), למתן צו להמצאת מסמכים, לפיו ימציא שר הבריאות למשיב את כל המסמכים הנוגעים להליך הפעלת סמכותו להוספת חומרים לתוספת לפקודת הסמים בכלל ולהוספת החומר מתילון בפרט. עוד ביקש בא כוח המשיב להגיש חוות דעת מומחה מטעם ההגנה. בית משפט השלום (השופטת ש' יעקובוביץ' ) איפשר את הגשת חוות הדעת וקבע דיון נוסף בתיק ליום 28.6.2009, תוך שצויין כי בית המשפט עשה כל שלאל ידו על מנת לקדם את שמיעת התיק "בריצת ספרינט" וכי קביעת דיון לאחר חלוף תשעת חודשי המעצר התבצעה על מנת לאפשר למשיב להציג את הגנתו באופן מלא ושלם. ביום 7.6.2009 החליט אותו מותב להיעתר גם לבקשת המשיב לפי סעיף 108 לחוק והוצא צו המורה לשר הבריאות להמציא לבא כוח המשיב את החומר המבוקש עד ליום 14.6.2009.

טענות הצדדים

6.

לטענת המבקשת, באמצעות באת כוחה עו"ד רוסו, מסוכנותו של המשיב לציבור נלמדת מן העבירות בהן הואשם ומנסיבות ביצוען, ובייחוד מכמות הקפסולות, המעידות על מעורבותו העמוקה בעסקי הסמים ועל מקומו בשרשרת הפצת הסם. הודגש, כי על פי פסיקתו של בית משפט זה, כאשר עסקינן בעבירות סחר בסמים רק נסיבות חריגות ויוצאות דופן יצדיקו שחרור לחלופת מעצר, אף כאשר אין עבר פלילי בעבירות סמים. עוד צויין, כי לחובת המשיב הרשעה קודמת בעבירות של הפרת הוראה חוקית, תקיפת בן זוג ואיומים, והוזכר כי לאחר ששוחרר לראשונה, שב ונעצר בגין עבירה דומה. לבסוף נטען, כי שמיעת התיק צפויה הייתה להסתיים במסגרת תקופת תשעת חודשי המעצר הראשונים, ובקשות המשיב, שהוגשו באיחור, הן שהובילו לקביעת התיק לדיון במועד מאוחר יותר, כפי שגם נקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 8.6.2009.

7.

המשיב, באמצעות בא כוחו עו"ד סודרי, מתנגד לבקשה. לטעמו, בהחלטתו מיום 30.4.2009 מקבל בית המשפט המחוזי (השופטת ש' יעקובוביץ' ) את טענות ההגנה לענין ניהולו התקין של ההליך מצידה. כך נקבע, כי הגשת הבקשות מטעם ההגנה נעשתה בזמן סביר, וכי ראוי היה שתעשה לאחר שמיעת ראיות התביעה. עוד נטען, כי ככל הנראה לא די בפרק זמן של תשעים ימים נוספים על מנת לסיים את התיק. הוסבר, כי המשפט מצוי בעיצומה של פרשת ההגנה העוסקת בשני ענייני מהות: האחד , האמנם מתילון הוא סם מסוכן. לשם כך יוחד דיון ליום 28.6.2009. בענין זה אף עתידה להתנהל תקיפה עקיפה של החלטת שר הבריאות; השני , האמנם החומרים שנתפסו אצל המשיב הם סם מסוג מתילון. לשם כך הוגשה חוות דעת המומחה ולדברי עו"ד סודרי, לא יהיה די במועד הדיון שנקבע על מנת לסיים את הדיון בסוגיות. כן הודגש, כי עברו הפלילי של המשיב אינו כולל עברות סמים. לפיכך נתבקשה החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי לקביעת תנאי חלופת המעצר.

דיון והכרעה

8.

לאחר העיון בבקשה הגעתי לכלל דעה כי יש להיעתר לה, ולהאריך את מעצרו של המשיב. מסוכנותו של המשיב נלמדת היטב מן המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, המקימים גם חזקת מסוכנות סטטוטורית על פי הוראת סעיף 21(א)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. כאמור, במסגרת ניהול ההליך העיקרי מבקש בא כוחו של המשיב לטעון כי החומר שנתפס בהחזקת המשיב אינו מתילון וכן כי מתילון אינו חומר מסוכן. אכן, טענות ההגנה ראויות הן לבדיקה מעמיקה ובית המשפט דלמטה אמון על מלאכה זו, אך אין בהן, לטעמי, כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המשיב. כפי שקבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו האחרונה יום קודם לדיון שנערך לפניי, קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת המעשים המיוחסים למשיב, והטענות הרבות שהעלה בנדון ובהן הצגת חוות דעת מומחה מטעמו לענין הרכבו הכימי של החומר שנתפס, לא כרסמו בה כרסום עמוק (עמ' 14 להחלטה). זאת ועוד, סעיף 1 לפקודה מגדיר "סם מסוכן" כחומר מן החומרים המפורטים בתוספת הראשונה. ואכן, חומר מסוג מתילון מופיע בתוספת הראשונה לפקודה, בסעיף 10ג. לסימן ב' לחלק א' שבה. לא זו אף זו, גם לשיטת עו"ד סודרי ועל פי חוות דעת המומחה שהציג, קיים דמיון בין מבנהו הכימי של חומר המתילון לזה של החומר המכונה אקסטזי, אם כי השפעתו המתילון נמוכה יותר. לזאת אוסיף, כעולה מכתב האישום, כי המשיב ניסה בכזב למנוע מהשוטרים לבצע חיפש בדירתו, והדעת נותנת שלא לחינם כיזב בנדון. הכמויות הגדולות של קפסולות המתילון שנתפסו ברשותו, כמו גם העובדה כי נעצר שוב באשמת החזקת סמים לאחר שחרורו, אינם מותירים ספק בדבר מסוכנותו לציבור.

9.

אין צורך להכביר מילים באשר לסכנה הנשקפת לציבור מן הסחר בסמים הפושה במחוזותינו והעדר האפשרות לאיינהּ בחלופת מעצר, כלשונו התמציתית של השופט בייסקי :

"ככל שהסכנה לציבור גדולה יותר, העבירה נפוצה יותר, ויכולת הפיקוח על הנאשם קשה יותר, כי אז, מטבע הדברים, עשוי בית המשפט להגיע למסקנה, כי דרך אלטרנטיבית למעצר אינה יעילה, ואינטרס הציבור דורש הגנה מפני הנאשם על-ידי מעצר. כך אמנם המצב בעבירות סמים שהפכו נגע המדינה, ואי אתה יכול למנוע מן העוסק בכך להמשיך בעיסוקו הנלוז, אלא על ידי מעצר." [בש"פ 679/90 מדינת ישראל נ' אבו עגווא

פ"ד מד(2) 661, 664 (1990)].

אכן, כפי שציינה באת כוח המבקשת, ככל שמדובר בעבירות סמים, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן יהיה לשלול חזקת מסוכנות ולהצדיק חלופת מעצר [ראו: בש"פ 6039/97 מדינת ישראל נ' יוסף (לא פורסם, 14.10.1997); בש"פ 5570/03 אברג'יל נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 6.7.2003)]. נסיבות חריגות כאלה לא הובאו בפניי.

10.

אציין עוד, כי זוהי הארכת המעצר הראשונה של המשיב מעבר לתקופת תשעת החודשים הסטטוטורית וטרם בשלה העת לשינוי נקודת האיזון והעדפת זכותו של הנאשם לחירות על פני אינטרס שלום הציבור [ראו למשל בש"פ 5194/08 מדינת ישראל נ' ולמר (לא פורסם, 29.6.2008)]. בטוחני כי בית משפט השלום יעשה כל שלאל ידו, כפי שעשה עד כה, על מנת לסיים את שמיעת התיק בהקדם וכי הצדדים יסייעו לו בכך. בל נשכח, כי פרשת ההגנה כבר החלה ונמצאת בעיצומה.

11.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת ומעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים.