בש"פ 6929/12 משה בן דוד נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת נגה אהד ) מיום 12.9.2012, בגדרה נדחה ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת מגי כהן ) מיום 5.9.2012 במ"ת 1748-08-12 להורות על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים.

1.

כנגד המבקש, יליד 1986, הוגש ביום 5.8.2012 כתב אישום בו יוחסו לו מספר עבירות בתחום התעבורה – נהיגה בפסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה ); נהיגה ללא רשיון לפי סעיפים 10(א)ו-38(1) לפקודה; נהיגה בשכרות לפי סעיפים 62(3) ו-39א לפקודה; נהיגה ללא ביטוח תקף לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי. על פי המתואר בכתב האישום, ביום ה-4.8.2012 נהג המבקש בכביש מספר 4311 ובבדיקת "ינשוף" שנערכה לו נמצא כי נהג תחת השפעת אלכוהול – למעלה מפי שניים מהמותר (610 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף), ואף לא הצליח לעמוד במבחני הביצוע השונים (הליכה על קו, הבאת אצבע לאף וכיוצא בזאת). ברשותו של המבקש לא היו רשיונות נהיגה (באשר מעולם לא היה לו רשיון נהיגה), והוא הובא לביתו על ידי השוטרים כדי להביא רשיון נהיגה. משהגיע לבית, נמלט המבקש מהשוטרים, אשר נאלצו להשתמש בכוח ובגז פלפל כדי לאזקו.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המבקש עד תום ההליכים. בהחלטתו מיום 5.8.2012 ציין בית המשפט את חומרת העבירות המיוחסות למבקש ועברו הפלילי, הכולל, בין היתר, הרשעות קודמות של נהיגה ללא רישיון ונהיגה בשכרות, בגינן הוטל עליו עונש מאסר על תנאי בר הפעלה ועונש של פסילת רישיון. בית המשפט דחה את חלופות המעצר שהציג המבקש, בדמות מעצר בית בהשגחת אמו ואחותו, לאחר שהתרשם כי אין בהן כדי לאיין את מסוכנותו, והורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים. עם זאת, הבהיר כי אם וככל שתוגש חלופה אחרת, היא תיבחן לגופה.

המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר והציע חלופות נוספות. בהחלטתו מיום 9.8.2012 הורה בית המשפט על קבלת תסקיר מעצר אשר יבחן את מצבו של המבקש ומסוכנותו ואת החלופות שהוצעו.

3.

בתסקיר מיום 2.9.2012 צוינו נסיבות חייו הקשות של העורר, כי חלה בשעתו במחלה קשה וכיום הוא סובל מדלקת כרונית בלבלב. שירות המבחן התרשם כי קיים סיכון להמשך התנהלות בעייתית של המבקש הן בתחום התעבורה והן בנוגע לשימוש לרעה באלכוהול, אך התרשם מהמפקחים המוצעים והמליץ על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר בפיקוח משפחתו והטלת צו פיקוח למשך חצי שנה.

בהחלטתו מיום 5.9.2012 דחה בית המשפט את המלצת שירות המבחן, בקובעו כי נוכח חומרת העבירות המיוחסות לעורר והסכנה הנשקפת מהן לציבור, לא ניתן לקבל את החלופות המוצעות, כך שהמבקש יוותר במעצר עד תום ההליכים.

4.

על החלטה זו של בית משפט השלום לתעבורה הגיש המבקש ערר לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי דחה את הערר, בקובעו כי המבקש משול ל"מכונת מוות נעה" ללא מורא החוק אשר "החלטות בית המשפט ממנו והלאה ואין מי שיעצור אותו מלאחוז את ההגה". עוד ציין בית המשפט, כי ההפניה לתסקיר מלכתחילה הייתה שגויה, כיון שלא ניתן לתת אמון במבקש המהווה סכנה של ממש לשלום הציבור.

5.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסבה הבקשה שלפניי.

המבקש חזר על עיקרי טענותיו בבית המשפט המחוזי. לטענתו, היה על בית המשפט לקבל את החלופות שהוצעו על פי המלצת שירות המבחן; עצם הזמנת התסקיר יצרה ציפייה והסתמכות של המבקש, מה עוד שהציע מפקחים ראויים; המבקש נמצא במעצר מזה למעלה מחודש וזה מעצרו הראשון; וככלל, בעבירות תעבורה אין מקום למעצר עד תום ההליכים.

6 .

דין הבקשה להידחות.

הבקשה שלפנינו אינה חורגת מעניינו הפרטי והפרטני של המבקש, והיא אינה מצביעה על נסיבות מיוחדות או על עוול שנעשה למבקש, באופן המצדיק מתן רשות ערר "בגלגול שלישי" על החלטת בית המשפט המחוזי (וראו החלטותיי בבש"פ 5702/11 צופי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.8.2011); בש"פ 444/12 אבו עסא נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.1.2012) והאסמכתאות שם).

דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין. כלל נקוט לנו מימים ימימה שבית המשפט אינו מחויב להמלצת שירות המבחן, מה עוד שהתסקיר שהוגש בעניינו של המבקש לא היה חיובי כלל וכלל לגבי המבקש.

המבקש מעולם לא הוציא רשיון נהיגה, ואת העבירה הנוכחית ביצע כחודשיים לאחר שנפסל מלנהוג למשך 12 חודשים כאשר תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה בן 8 חודשים בגין עבירה דומה, ובכך הוכיח כי אין עליו מורא הדין, כפי שעולה גם מניסיון הבריחה שלו מהשוטרים. לחובת המבקש גם הרשעה בגין עבירה של היזק לרכוש, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ואיומים. קיצורו של דבר, שהמבקש אינו אדם נורמטיבי, והתנהגותו מצביעה על רצידיביזם של נהיגה ללא רישיון ובשכרות, תוך זלזול בוטה ברשויות החוק ובבית המשפט. כפי שהודגש בפסיקתו של בית משפט זה, נאשם הנוהג בזמן שרישיונו נפסל מהווה סכנה של ממש לציבור המשתמשים בכביש ואף מבטא במעשיו זלזול בחוק . יש מקרים בהם מסוכנותו של הנאשם מצדיקה את מעצרו עד תום ההליכים, הגם שמדובר בעבירות תעבורה, ודומה כי עניינו של המבקש נכנס לקטגוריה זו (השוו להחלטתו של השופט זילברטל בבש"פ 2173/12 ג'מאל אלגניני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.3.2012)).

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית.