בש"פ 6961/21 עופר זלצמן נ. משטרת ישראל - היחידה למאבק בפשיעה כלכלית

1.

בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 12.10.2021, בע"ח 2679-10-21 (השופט ד' פיש ) שבה התקבל בחלקו ערר שהגישו המבקשים על החלטת בית משפט השלום בחדרה, מיום 26.9.2021, בה"ת 23353-07-19 (השופט א' קפלן ). בית המשפט המחוזי האריך את משך החזקת התפוסים ב-3 חודשים נוספים, חלף הארכה ב-6 חודשים, שעליה הוחלט בבית משפט השלום.

2.

הרקע העובדתי בעניינם של המבקשים, פורט במספר רב של החלטות בבית משפט זה (בש"פ 3068/19 סינגלפוט בע"מ נ' מדינת ישראל (5.5.2019); בש"פ

8507/19 מורחן נ' מדינת ישראל (30.12.2019); בש"פ 5365/20 זלצמן נ' היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (10.8.2020); בש"פ 7948/20 זלצמן נ' היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית ((1.12.2020); בש"פ 2753/21 זלצמן נ' היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (22.4.2021)); אסתפק אפוא בתיאור קצר. המבקשים נעצרו בחודש ינואר 2019, בחשד לביצוע שורת עבירות כלכליות. עם מעצרם תפסה המשטרה רכוש רב שהיה ברשותם. חלק מן הרכוש שוחרר בהמשך, חלקו עדיין תפוס בידי המשטרה. מעת לעת הגישה המשטרה בקשות להארכת משך ההחזקה בתפוסים. בחודש ספטמבר 2021 הוגשה בקשה נוספת. המבקשים התנגדו לבקשה, ולאחר דיון במעמד הצדדים, נעתר בית משפט השלום (השופט א' קפלן ) לבקשה, והורה על הארכת ההחזקה בתפוסים, למשך 6 חודשים נוספים. המבקשים הגישו ערר על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, וביום 12.10.2021 נעתר בית המשפט המחוזי (השופט ד' פיש ) לערר באופן חלקי, וקבע, כי "בתיק זה הרכוש נתפס בחודש ינואר 2019 ומאז חלפו קרוב לשלוש שנים [...] וכיום הטיפול בתיק מצוי בישורת האחרונה [...] באיזון בין האינטרסים השונים מצאתי להתיר המשך ההחזקה בתפוסים, אולם לקצר את משך התקופה לשלושה חודשים ממועד מתן החלטה זו, כאשר מצופה שעד אז תתקבל החלטה סופית בתיק" .

מכאן בקשת הרשות לערור שלפנַי .

3.

בבקשתם, טוענים המבקשים, שאינם מיוצגים, שורה של טענות, מן הגורן ומן היקב.

4.

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערור, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה – להידחות. רשות לערור ב'גלגול שלישי' ניתנת רק כאשר מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים להליך, או כאשר מתקיימות נסיבות פרטניות חריגות ומיוחדות המצדיקות זאת (בש"פ 1999/17 שם טוב נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (3.3.2017); בש"פ 3360/14 גניש נ' מדינת ישראל , פסקה 14 (13.5.2014)). המבקשים מעלים בבקשתם שורה של טענות, אך לא מצאתי מקום לדון בהן. כפי שנכתב בעניינם של המבקשים בעבר – "המבקשים, אשר אינם מיוצגים, מרבים בהגשת הליכים, ובמחזור טיעונים, בגדר 'אני טוען וטוען עד שטענתי תתקבל'. ואולם, מערכת משפט, בוודאי כזו שהעומס המוטל עליה 'עצום ורב', כלשון המבקשים עצמם, חייבת לפעול על פי עקרונות של סופיות הדיון, ואינה יכולה לאפשר דיון חוזר ונשנה באותם עניינים עצמם" (בש"פ 8844/20 זלצמן נ' משטרת ישראל – היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (31.12.2020)). די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.

5.

אשר על כן, בקשת הרשות לערור נדחית בזאת.